יום ירושלים 2022

למנצח שיר מזמור

46 המשך מעמוד

המקורות". עכשיו, ראו לכמה כיוונים שלח מנור את חיציו בשיר. השיר עוסק בעלייה לרגל לירושלים, הוא מבוסס על מדרש תלמודי מרתק, וככה מהצד שזר בו אהוד מנור את כל שבעת המינים. המדרש מגיע מהתלמוד הבבלי, מסכת יומא, עמוד כ"א, דף ב' (ומופיע גם בבבא בתרא, קמ"ז, ע"א). והוא נוגע במאבק בין בעלי השדות לבעלי המטעים. באביב למשל, מה יותר טוב, עוד קצת גשם? או מה שיותר מהר שמש? ובכן, תלוי את מי שואלים. בעונה שבין פסח לשבועות, רוח צפונית שמביאה גשם מביאה תועלת מרובה לחיטים, שטרם הבשילו ויכולים עוד קצת להתנפח. אולם רוח כזאת תביא נזק ניכר לזיתים, כי פרחי הזית (והתמר והגפן ועוד כמותן) זקוקים לימים רצופים אחדים של חום ויובש להתעוררות ניצניהם, ואת זאת תביא דווקא רוח דרומית. ועל זה נכתב: "רוח צפונית יפה לחיטים, אך קשה לזיתים עת ינצו. רוח דרומית קשה לעיתים, אך יפה לגפנים עת יקיצו". הוסיף עוד אהוד מנור על כתיבת השיר: "מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד חיפשתי הוכחות בתנ"ך למקום שבו אני נמצא. כשאמרו לנו פה אשתאול, פה שמשון נאבק עם האריה, זה זרק אותי. עוד מצאתי במקורות ש'קרת הסלע' זה עוד שם של ירושלים, אז גם על זה כתבתי". וכך זה נכנס לשיר: "היום אני אראה את קרת הסלע, ממש כמו אבותיי לפני ימים רבים". השיר הולחן על ידי נורית הירש והוקלט על ידי עפרה חזה . שנתיים אחר כך הוא נכלל בתקליטה 'אדמה'. 1983 בשנת .8 'שומר ראשון: להקת פיקוד המרכז החייל הצעיר שהוצב בתפקיד שמירה בירושלים נזכר בפסוק שלמד בבית הספר: "על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים", (ישעיהו, ס"ב, ו'). השיר מצטייר כאילו נכתב בתקופה שבה עבר גבול בירושלים, או בזמן פיגועים קשים כששוב הצבנו שומרים על החומות. אולם הוא פורסם ממש בין לבין, עשר שנים לאחר מלחמת ששת הימים ועשר שנים , תוכניתה 1977 לפני האינתיפאדה הראשונה. השנה היתה האחרונה של להקת פיקוד המרכז (בגלגולה הראשון). אחרי התוכנית הזאת פורקה הלהקה, כמו כל הלהקות הצבאיות בתקופת שירותו של רפאל איתן כרמטכ"ל. , החל החמאס תוקף 2021 במאי 10 ביום ירושלים תשפ"ב, את ערי ישראל בטילים ופצצות, מה שהביא למבצע צבאי ישראלי נרחב, שבהשראת השיר זכה לשם 'שומר צילום: טל שחר | דן אלמגור | ' החומות מילים: דן | אלמגור לחן: בני ביצוע | נגרי

צילום: מתוך יוטיוב | 1984 להקת פיקוד מרכז

.6

מילים ולחן: קובי | יא ליל ביצוע ראשון: | לוריא

להקת פיקוד המרכז . הבמאי גדי ענבר נקרא לביים תוכנית 1984 השנה היתה ללהקת פיקוד המרכז והציע לצוות ההפקה ללכת על משהו מוזר ונועז, שיר בסגנון מזרחי. עד אז כמעט שלא נשמעו צלילי המזרח בלהקות הצבאיות. צוות המופע הסכים, וגדי ענבר פנה לידידו הפזמונאי-מלחין קובי לוריא וביקש משהו מזרחי. אצל קובי ישב במגירה לחן שהתאים לאווירה ועל גבו הוא כתב את המילים. שם התוכנית שתכנן גדי ענבר יישמע היום מוזר למדי: היינו עוד קונים 1984 'בשערייך... יריחו'. יש לזכור שב־ בשוק של שכם ועזה ובעיר העתיקה. רק בעוד שלוש שנים תפרוץ האינתיפאדה הראשונה, והתוכנית של להקת פיקוד המרכז עסקה בדו־קיום. היתה שם הצגה קטנה עם שירים ומערכונים שבהם ערבים ויהודים נפגשים, קונים, אוכלים ביחד, ועל זה השיר. המואזין קורא בעיר העתיקה ומתערב בשירת בתי הכנסת, "ג'ומעה כאן זה יום שישי, ושאבעס זה שבת". מי שנתן לשיר את הצבע המזרחי שלו היה גם הוא מוזיקאי מערבי לגמרי, אורי קריב. הוא המשיך את המאבק על מקומו של הזמר המזרחי בצבא ועיבד את 'יא ליל' ברוח הזאת, והשיר היה הצלחה כבירה. .7 רוח צפונית

מאיר אריאל ז"ל על ביצוע השיר 'ירושלים של זהב ושל ברזל': "איש לא קרא לי לעלות. רבקה מיכאלי, שהנחתה את הערב, הקליטה אותו מפי. לא הקדשתי מחשבה לעניין עד שיום אחד שמעתי

את עצמי שר באיזו תוכנית רדיו"

| רוח דרומית מילים: אהוד לחן: | מנור | נורית הירש ביצוע ראשון: עפרה חזה

עפרה | חזה צילום: מיכאל קרמר

הנה שיר על ירושלים שהמילה 'ירושלים' לא מופיעה בו. - סיפר אהוד מנור - "הזמינו 80 "מתישהו בשנות ה־ אצלי מרשת גימל שיר לצעדה לירושלים. אז הלכתי אל

ירושלים של זהב

50 המשך בעמוד

48