יום ירושלים 2022

למנצח שיר מזמור

48 המשך מעמוד

החומות'. ביומו השני של המבצע פנתה מערכת התוכנית 'נכון להבוקר' של גלי צה"ל אל מחבר השיר דן אלמגור וביקשה אותו לכתוב בית חדש. הבית נכתב ברוח החדרים האטומים שרבים מתושבי המדינה שהו בהם במהלך ימי

המבצע. הנה הבית החדש: ‏״אני כבר בן שמונים ושש ישן בחדר האטום, ולעצמי אני לוחש זה לא רשעות, זה לא טמטום זה רק הלב הוא שסתום × × × כן, כן, מי חלם אז בנעוריי כשזימרנו על שלום עם כל שכנינו שיום יגיע ואכתוב כזה משפט על המזרן, בתוך מקלט״

צילום: שלומי כהן | האוניברסיטה העברית בירושלים

.10 ניצני שלום | ) (יצמח שלום לחן | מילים: יצחק אליה נבון ביצוע מוכר: | עממי: יהודי ספרדי הצמד רן ונמה ולסיום: שיר חזון אחרית הימים. נתן שר החוץ הבריטי הלורד בלפור 1917 בנובמבר 2 ב־ את הצהרתו הידועה, בשם ממשלת בריטניה, על מתן שבועות כבר נכנס הגנרל 5 בית לאומי ליהודים. כעבור שנות שלטון עות'מאני 400 אלנבי לירושלים וסיים בארץ ישראל. כניסת הבריטים לארץ על חשבון הטורקים השנואים הביאה משב רוח של תקווה, של פעמי משיח. עד כדי כך. ההתלהבות הציתה את כל העולם היהודי, החלה העלייה השלישית, הוקמו יישובים, ובירושלים, בט"ו באב תרע"ח, , הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה שעל הר הצופים. 1918 את כל אלה ליווה גם גל של שירי גאולה ותקווה. אחד השירים האלה נשלח הנה מהגולה, מטורקיה. כתב אותו משורר שהיה גם עיתונאי, סופר ומוזיקאי, יצחק אליה נבון. חוקר הזמר אליהו הכהן הגדיר אותו "אוצר בלום של מנגינות עממיות יהודיות מספרד, מארצות 20 הבלקן ומארצות המזרח". המשורר כבר ביקר בארץ כ־ , 70 , והוא בן 1929 שנה קודם לכן, חזר לקושטא, ובשנת עלה ארצה. השיר שכתב יצחק אליה נבון מדבר על חזון אחרית הימים, כיצד במקום להילחם יתחרו העמים בידיעותיהם במדע (והרי אנו בחנוכת אוניברסיטה, נכון?), ובהזדמנות זו גם שנה 30 יכירו כל העמים בצדקת עמנו. האם רמז כבר אז, לפני הכרזת העצמאות, על אפשרות שמשפחת העמים תקבל מדינה יהודית צעירה אל חיקה? המקורות לכתבה זו הם ראיונות שערך הכותב עם × יוצרים ומבצעים של השירים, כתבות בעיתונות ואתרי אינטרנט. בשל המסגרת הנתונה לא היה אפשר לציין בכתבה את כל המקורות המצוטטים. עפר גביש הוא חוקר זמר ומנחה אירועי סיפור ושיר × וטיולים מזמרים בארץ ובעולם. הוא מגיש פינות של סיפורי שיר בטלוויזיה, בגלי צה"ל וברשת ב', בעיתונות ובספרים שכתב. www.gavisho.com האתר של עפר גביש:

.9 'ירושלים של זהב ושל ברזל' מילים: מאיר | על פי , אריאל לחן: | נעמי שמר נעמי שמר

מי שנתן לשיר 'יא ליל' את הצבע המזרחי

מאיר | אריאל צילום: שמואל יערי

שלו היה גם הוא מוזיקאי מערבי לגמרי, אורי קריב. הוא המשיך את המאבק על מקומו של הזמר המזרחי בצבא ועיבד את השיר ברוח הזאת

"הכל היה במקרה", סיפר מאיר אריאל לעיתון 'לאישה', .) 1967 כחצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים (דצמבר בקיבוץ משמרות, כמו בעצם בכל קיבוץ (וגם במסיבות סיום התיכון או סיום קורס בצבא), החבר'ה היו כותבים מילים חדשות לשירים מוכרים. "כשיצאנו מירושלים נותר לי זמן למחשבות. הוסענו באוטובוסים, ובזמן הנסיעה כתבתי את 'ירושלים של ברזל'". וכמו בכל שיריו, גם כאן היה למאיר אריאל מה לומר. הוא רצה להראות את הפנים הנוספות של המלחמה. השיר לא נכתב כנגד ירושלים של זהב אלא כהשלמה עם השיר הקאנוני ההוא. מאיר אריאל, חייל מילואים צעיר וכותב בראשית דרכו, השתתף בכיבוש ירושלים. הוא ביקש להראות צדדים נוספים של המלחמה וכתב ללחן המקורי מילים כואבות. כשהוזמנו החיילים לאמפיתאטרון הר הצופים, לערב האומנים הראשון, מצא את הרגע המתאים וקפץ לבמה: "איש לא קרא לי לעלות. נחמה הנדל פרטה באותה שעה על הגיטרה ואני מצטער שהפרעתי לה... רבקה מיכאלי, שהנחתה את הערב, ניגשה אליי בסיום והקליטה אותו מפי בליווי נגינתה של נחמה. כבר למחרת הושמע השיר בקול ישראל. השתחררתי, לא הקדשתי אף מחשבה לעניין... עד שיום אחד שמעתי את עצמי שר באיזו תוכנית רדיו". השיר נתן את הדחיפה התקשורתית למאיר אריאל. אף שלא אהב זאת, כינו אותו 'הצנחן המזמר'. שנים ייקח לו עד שישתחרר מהדימוי ההוא. ומן הצד השני, גם נעמי שמר לא אהבה את השיר. היא ראתה בו התרסה ואף נזפה בפזמונאי הצעיר.

ירושלים של זהב

50