יום ירושלים 2022

שדה נטוש שהפך למגרש אופניים לילדים צילום: אריה וינקל |

ויהפוך את המרחב הציבורי בשכונה מסתם מקום לבית. לאחר מכן לגשת לקול הקורא, שיוצא בימים הקרובים ויפורסם באתר העירוני ובוואטסאפים השכונתיים, ולקוות לזכות". במסלול שלהן לא מאמינים שזה אפשרי? אז הנה שתי תושבות אמהות מרחוב בן טבאי שיספרו לכם על רעיונות שהגשימו - בניית גזיבו ובניית משטח לרכיבת אופניים. סימה בלוך־וינקלר: "עם כל הכבוד לרעיונות, היינו צריכים תמיכה. הקול קורא של העירייה עזר לנו לזקק את הרעיון ולהביא את העומק שלו, לדברר אותו אל התושבים ולעצב אותו דרך הצרכים של הקהילה, ולבסוף הדבר החשוב: מימון ותמיכה, כי בסופו של דבר מדובר על הרבה משפחות צעירות בשטח גדול. כל התהליך דרש מאיתנו חשיבה יצירתית, קודם כל מה אנחנו באמת צריכים ומה השטח יכול לתת? נדרשנו לגבש צוות חשיבה שיחשוב לעומק מה הפעילות המתאימה לשטח ואיך הוא באמת יהפוך למקום מרכזי ופעיל. התהליך גרם לנו לפגוש תושבים שונים ולשמוע את דעתם. המפגש גם גרם לרעיון להשתנות ולהתעצב בהתאם. פגשנו תושבים ותיקים מאוד שהזדמן להם סוף סוף להשמיע את קולם. "הרגשנו שנוצרו חיבור וחוסן קהילתי, ובמיוחד תחושת שייכות למקום. המימוש עצמו, למרות שהיה לא קל וארוך מאוד, יצר אווירה חיובית מאוד בכל המתחם - מין היי כזה ששורה על כולם. פתאום יש מקום להיפגש, להכיר, לשחק - וזה כיף!" שירה לוי־בלדסר: "ממה התחיל 'מגרש של זה"ב?' - הסיפור שלנו עם 'תעשו מקום' היה בשיאה של הקורונה. מצאנו את עצמנו למטה בשכונה ימים שלמים, מבלים עם הילדים, מאלתרים פעילויות, מכירים שכנים וחברים חדשים, ופתאום נוצר צורך. היה סגר ולא יכולנו להתרחק, והבנו שאנחנו צריכים להכשיר את השטח למטה כדי שיתאים לצרכים שלנו. הגשנו רעיון וזכינו בגזיבו, שהיה מאוכלס מדי יום בכל שכבות האוכלוסייה. הזמן עבר, ואז הגיע קול קורא נוסף, שנה לאחר מכן, וראינו כמה טוב עשינו עם הגזיבו. זיהינו שטח פרא עם נחשים ושקיות במבה, שאנשים לא התקרבו לשם, ואמרנו יאללה - יש פה פוטנציאל, זה שטח שמתאים לילדים שאין להם איפה לנסוע באופניים. אז החלטנו ללכת על זה. הגשנו את ההצעה וזכינו וכל כך שמחנו". גם אם אין לכם שטחים פנויים ליד הבית להקים עליהם חלום, אבל יש לכם חלום להקים מיזם חברתי שקשור לקהילה וקיימות, או שפתאום התעוררתם עם דרייב להניע יוזמה קהילתית בתחום הקיימות ואיכות הסביבה, או שסתם חשקה נפשכם לטייל ולראות פריחה ואין לכם כוח לנסוע רחוק - תוכלו לפנות למורן.

הילה אורלב, תושבת הקטמונים שפעילה שנים רבות בעמדות הקומפוסט הציבוריות: "הקומפוסטר לא מרוחק, הערימה לא רוחשת ברחשים אם שמים מספיק חומר כיסוי והכי כיף - לפגוש ליד הקומפוסטר את השכנים הכי נחמדים, שגם להם אכפת מהכדור שלנו. (צוחקת) חברים לזבל"

צילום: יעקב בן בונן | צבאים בנחל זמרי

תעשו מקום אז אחרי שעבדתם וטיילתם בגינה או סתם העברתם אחר צהריים כיפי עם הילדים שגילו את הטבע שליד הבית, עברתם ליד הבניין שלכם ושוב חלמתם שבמקום המגרש הריק הייתם שמחים שיהיו על הרצפה ציורי רחוב, ספסלים נוחים לישיבה או משחקים מעץ, לבטח גיליתם שבקבוצת הוואטסאפ השכונתית שלחו הודעה על מיזם 'תעשו מקום'. טליה תומר, עובדת המחלקה לקיימות חברתית בעיריית ירושלים', מסבירה: "מדובר במיזם שמאפשר לתושב לחלום על המרחב הציבורי שלו ומה הוא היה רוצה לעשות בו ולהגשים את חלומו. תושבים, כקבוצה, קובעים מרכז ציבורי מוזנח בשכונתם, שבו הם מזהים פוטנציאל וחלום שהיו רוצים להקים בו. הם יכולים להגיש את הרעיון לקול קורא של 'תעשו מקום' ולקבל סיוע כלכלי והדרכה איך לעשות את זה הכי טוב שאפשר. יחד אנחנו יוצרים מקומות עם ערכים מוספים של שייכות, ויחד עם העירייה הופכים את השכונה לבית, מאפשרים לתושבים להגיד מה חסר להם ונותנים להם הזדמנות להגשים חלומות במרחב הציבורי השכונתי". איפה יש פרויקטים כאלה? "כמעט בכל שכונה ירושלמית, ויותר מזה, איפה שתושבים ירצו יקומו פרויקטים, ואפשר למצוא את כל הרשימה באתר העירוני. הפרויקטים יכולים לקום על שטחים ציבוריים או על שטחים פרטיים - פתוחים, סביב בניינים או בחצר משותפת מוזנחת, ו'תעשו מקום' הוא הזדמנות מצוינת לבנות דברים בשטחים אלו. דוגמה מצוינת היא המגרש של זה"ב שיצרו בבן טבאי, ודוגמאות כאלה ניתן למצוא באתר העירוני". מה צריך לעשות כדי 'לעשות מקום'? "מה שצריך זה קודם כל לרצות: הרבה רצון, זיהוי מקום מתאים, מציאת שותפים, שכנים וחברים שרוצים להקים ביחד, לחשוב על רעיון יצירתי, מחוץ לקופסה, משהו שיתאים לאנשים ולשכונה, מיזם שיעשה את השינוי

ירושלים של זהב

82 המשך בעמוד

81