יום ירושלים 31.5.24

כללית - מחוז ירושלים

החטיבה הירושלמית לכבוד יום ירושלים המצוין בצל המלחמה, ישבנו לשיחה עם חמישה אנשי רפואה של כללית מחוז ירושלים שסיפרו על הימים המאתגרים, העזרה לפצועים והמפונים והכוח שהם שואבים כדי להמשיך ולהיות שם עבור המבוטחים

"מתחילת המלחמה ישנה עליה במספר הפניות לעזרה נפשית" עובדת כאחות רכזת תחום תמר לאופר פסיכיאטריה בכללית מחוז ירושלים, מספרת על העלייה בפניות והתמיכה שהיא וחבריה נותנים ), ירושלמית נשואה פלוס ארבעה, 50 תמר לאופר ( עובדת כאחות רכזת תחום פסיכיאטריה בכללית בכללית, 7 שנה, מתוכם 12 מחוז ירושלים, היא אחות "עשיתי הסבת אקדמאים לסיעוד בכוונת תחילה לעבוד בתחום הפסיכיאטריה כיוון שנמשכתי לתחום של בריאות הנפש וטיפול באנשים. נוסף ללימוד הסיעוד, סיימתי קורס על בסיסי בפסיכיאטריה וקורס . עבורי זאת קריירה CBT טיפול התנהגותי קוגנטיבי שניה, אבל הראשונה בלב". היא משתפת. ספרי על התפקיד שלך. "לכל אחד מאתנו יש משבר במהלך החיים אם זה ברמה האישית ואם זה ברמה מקצועית. אין אדם שלא נזקק פעם בחיים לפחות לליווי איש מקצוע. הרגשתי שאני אמורה להיות במקום הזה של נתינה עבור הנפש של האדם. מבחינתי זה בסיסי להיות מסוגל להושיט את היד לעזרה ולטפל בבן אדם. "בלי זה אי אפשר". הרבה מאוד בבריאות הנפש- זה מיומנויות תקשורת. גם בשיחה מקצועית ומובנית ניתן לעזור לבן אדם". מה זה אומר בשבילך להיות עובד במערכת הבריאות בירושלים בזמן המלחמה? "לגלות המון רגישות לקולות השונים ולמגזים השונים שחיים בירושלים זה לצד זה. מתחילת המלחמה ישנה עליה במספר הפניות של האנשים שזקוקים לסיוע ועזרה הנפשית. ביניהם לא מעט מהמפונים שחיים בירושלים מעל חצי שנה ועברו לא מעט לפני שהגיעו לכאן. אחד המטופלים שאני עדיין מטפלת בהם – מפונה משדרות שישלו תסמינים פוסט טראומטיים. אחרי שלושה חודשי טיפול יש ניצנים של שיפור שהוא מדווח עליו באיכות החיים שלו. אני מטפלת בו טיפול התנהגותי קוגניטיבי, אחד CBT באמצעות הטיפולים שאחיות פסיכיאטריות מורשות להעניק במסגרת הקופה. כמו כן, בארבע השנים האחרונות אני תומכת ומעניקה טיפול בקו סיוע של כללית שהוקם עוד תקופת הקורונה ומוגדר כקו סיוע להתערבות קצרת מועד. שיחות של כשעה שכל מטופל של כללית 3 מדובר על רשאי לקבל אותם ויתרון הגדול בזה כי מדובר על מתן סיוע כמעט מיידי. מאז תחילת המלחמה ועד היום אני מעניקה סיוע במסגרת שירות זה ומטפלת בפניות כגון חרדה, תסמינים פוסט טראומטיים, כאב נפשי והתמודדות עם האבל. כמובן שיש מטופלים שהטיפול הקצר וממוקד זה יכול שלא להספיק להם ובמקרים אלו, אני מפנה אותם להמשך טיפול ארוך טווח".

"רואים ודואגים לכל עובד" מנהלת מכון גוני יהודאי- מירון פיזיותרפיה רמת אשכול, גילתה בחודשי המלחמה כיצד מנהלי ועובדי כללית מחוז ירושלים התגייסו כחטיבה אחת למען העובדים, המפונים והמטופלים ) נשואה פלוס שלושה, 46 גוני יהודאי-מירון ( שנה כמנהלת מכון פיזיותרפיה 21 עובדת בכללית רמת אשכול, "זהו מכון גדול המאובזר בציוד טיפולי מגוון וחדיש ובעובדים שעברו את מיטב ההכשרות המוצעות לפיזיותרפיסטים במגוון תחומי טיפול. בנוסף, אני רכזת הכשרות ארצית של סקטור הפיזיותרפיה בכללית שזה אומר: מיפוי צרכי למידה ובניית הכשרות מתאימות לכלל הפיזיותרפיסטים בכללית". גוני נולדה ביום שחרור ירושלים "את הציווי 'גנותי' הלקוח מתוך הפסוק "וגנותי אל העיר הזו להושיעה" (מלכים ב') שינו הורי לשם גוני מלשון להגן ובכך התוו את מסלול חיי". מה זה אומר בשבילך להיות עובדת במערכת הבריאות בירושלים בזמן המלחמה? "זו זכות גדולה מאז ומתמיד ועוד יותר בתקופה זו להיות חלק מארגון בריאות שהוא גם ארגון חברתי המקדם שירות בריאות איכותי ומקצועי בכל רחבי הארץ. בתחילת המלחמה הגיעו לאזורנו מפונים רבים, נפתחו בין לילה מרפאות ייעודיות במלונות. זכיתי הן להתנדב במלון "יערים" במרפאת מפונים והן לטפל כפיזיותרפיסטית במפונים שהגיעו אלינו לרמת אשכול. אבא שלי ז"ל נפטר לפני שנתיים. הוא חינך אותנו על מנטרות המשקפות את הערכים בהם האמין. אחד המשפטים שמהווה חלק ממני הוא "כשקשה לך- עזור לאחרים". אני מרגישה שזכיתי במקצוע המאפשר עזרה לזולת יום-יום, שעה-שעה. במהלך כל חיי מצאתי כוחות בנתינה, בעזרה למי שזקוק לכך, בעשייה לטובת הכלל. קל וחומר במהלך המלחמה. מצאתי שהעשייה ממלאת אותי ומאפשרת לי להתמודד טוב יותר עם העצב, הדאגות והפחדים שלא פעם איימו להציף. לא פחות חשוב, שמחתי לגלות שכללית כארגון דואג גם לעובדים ולמרות גודלו העצום, באמת ובתמים רואים כל עובד ומתייחסים לצרכים ולמצוקות ומנסים לעזור ולהקל במה שאפשר. ,8 במהלך המלחמה שישה עובדים שלי גויסו בצו חמש עובדות נותרו בבית לבדן כאשר הבעל גויס , עובד אחד, חברנו היקר נפתלי גורדון ז"ל, 8 לצו נפל ולא שב אלינו מהקרב- בכל האתגרים הקשים הבלתי נגמרים בתקופת המלחמה, הארגון ליווה אותי כמנהלת וכעובדת והתגלה במלוא תפארתו".

"המשרד עבד כמו חמ"ל" מ"מ מנהלת מרפאה לבריאות מיכל מנדלבאום הנפש מרגישה במיוחד בימים אלה כי היא נמצאת בחזית: "בזכות הסבלנות ויכולת ההכלה שלנו אנחנו מצליחים להגיע למטופלים ולסייע להם" ) עובדת בכללית ארבע וחצי שנים כמ"מ מנהלת 51 מיכל מנדלבאום ( מרפאת ויניק טלביה (מרפאה לבריאות הנפש). במסגרת תפקידה, מנדלבאום אחראית על ניהול המרפאה מהבחינה האדמיניסטרציה, ניהול תורים ויומנים, מענה ללקוחות ולפניותיהם. ניהול כספי גבייה, ניהול קופה, טיפול בפניות צוות עובדי המרפאה, צוות הרופאים והמטפלים, השתתפות בישיבות צוות ועוד". מה זה אומר בשבילך להיות עובד במערכת הבריאות בירושלים בזמן המלחמה? "בשבילי להיות עובדת במערכת הבריאות בזמן המלחמה זוהי שליחות. אני מרגישה שנשלחתי להיות חלק מהתמיכה שניתנת למטופלים הזקוקים לסיוע. חלק מהמטופלים הגיעו בחשש וחרדה ואני מרגישה שאני ופקידת המרפאה נמצאות בחזית, אנחנו מקבלות את השיחות הטלפוניות, חלק מהשיחות לא פשוטות אולם בזכות הסבלנות ויכולת ההכלה שלנו אנחנו מצליחות להגיע למטופלים ולסייע להם. הגיעו אלינו ניצולים מהמסיבה ב"נובה", מפונים מהדרום וגם מפונים מהצפון. בחודשי המלחמה הראשונים פתחנו תורים דחופים לרופאים ולצוות המטפלים, המשרד עבד כמו חמ"ל. אני גאה להיות חלק מארגון כה גדול אשר מסייע ומטפל במטופלים בעת מלחמה".

26