יום ירושלים

59 ירושלים חוגגת

ירושלים לומדת אחרת: מערכת החינוך הגדולה בישראל ממציאה את עצמה מחדש ירושלים הופכת את מורכבותה למנוע חינוכי, ומרחיבה את מערכת החינוך הרבה מעבר לכיתה באמצעות חדשנות, אקדמיה ותשתיות דיגיטליות שמעצבות את דור העתיד

כל בוקר ירושלמי רגיל ולצד עומסי התנועה המ ־ 300 סורתיים, יוצאים כ־ אלף ילדים ובני נוער אל גני הילדים, בתי הספר

מדידה איכותית והעצמת מנהלים ומורים. העוגן השני נוגע למה שהוא מכנה "החינוך הירושלמי" – טיפוח תחושת השייכות לעיר, שיש בה היסטוריה, גיוון, מורכבות וגאוות יחידה. העוגן שלישי מתמקד בחיזוק המעט ־ פת – הקשר בין התלמידים והמורים, במיוחד בשנים האחרונות שבהן מערכת החינוך מת ־ מודדת עם עומסים רגשיים, חברתיים וביט ־ חוניים חסרי תקדים. "חשוב לי שכל תלמיד ירגיש את החיבור לבית הספר, לקהילה ולמקום הולדתו", אומר ויר ־ צבורגר. "הידע היום נגיש בכלים מתקדמים, אבל המורה הוא זה שנותן תיווך למידע, ליווי אישי, תמיכה ויצירת החיבור הרגשי לקהילה ולעיר. לכן אנחנו רואים את הצוותים החינו ־ כיים כחוד החנית של המערכת". מרכזים חינוכיים: שינוי תפיסה אחת הזירות הבולטות שבהן ירושלים משנה את חוויית הלמידה היא מרכזי החדשנות החינוכיים, הפועלים בשיתוף מינהל החי ־ נוך העירוני ואגף חברה. בעיר קיימים כיום חמישה מרכזים כאלה, שמבקשים להוציא את הלמידה מהפורמט המסורתי של כיתה, לוח ומחברת, ולהפוך אותה להתנסות חיה, יציר ־ תית ורלוונטית. מ"איפכא" בפסגת זאב, דרך בגוננים, "פואנטה" ו"חוות " JLM SPARK "

היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים. ליל ־ דים הללו מאפיינים שונים רבים - חלקם לומ ־ דים בעברית, חלקם בערבית; חלקם בממלכתי, חלקם בממלכתי־דתי, חלקם בחרדי; חלקם בבתי ספר ותיקים בלב שכונות מבוססות, ואחרים במוסדות חינוך במזרח העיר או בש ־ כונות שעוברות שינוי עירוני עמוק. המשותף לכולם היא שייכותם למערכת החינוך הגדולה והמגוונת ביותר בישראל, המנוהלת על ידי מינהל החינוך בעיריית ירושלים, תוך הוצאה לפועל של החזון העירוני, שאותו מתווה ראש העיר, משה ליאון. המספרים לבדם מספרים סיפור ענק, אבל הם לא מראים את הפרטים הקטנים. כי בירושלים חינוך אינו רק שירות עירוני, הוא כלי לעיצוב פני העיר, לשימור הזהות שלה, לצמצום פע ־ רים, לבניית חוסן וליצירת דור חדש שמסוגל לנוע בין עולמות: מסורת וטכנולוגיה, קהילה ואקדמיה, שכונה ותרבות לוקאלית ועיר גלו ־ בלית. אריק וירצבורגר, ראש מינהל החינוך בעי ־ ריית ירושלים, רואה את התפקיד הזה לא כניהול מערכת, אלא כמשימה עירונית רחבה. "ירושלים היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, גם כשמדובר במערכת החינוך העירונית", הוא אומר. "חינוך טוב מעלה את רמת העיר, מביא אוכלוסייה איכותית ומש ־ פיע לטובה גם על אפשרויות התעסוקה של הצעירים בעתיד". וירצבורגר, ירושלמי מלידה, אב לחמישה וסב לשמונה, הגיע לתפקיד עם ניסיון ארוך שנים בניהול, פדגוגיה וחינוך ערכי. מבחינתו, מער ־ כת החינוך הירושלמית נשענת כיום על שלו ־ שה עוגנים מרכזיים: מצוינות, זהות ירושל ־ מית וחוסן. העוגן הראשון מבקש להעלות את הרף הלימודי והפדגוגי, בין היתר באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים, בינה מלאכותית,

הלמידה יוצאת מגבולות הכיתה. מרכז החדשנות "פואנטה". צילום: צוות "פואנטה"

דעת" בגילה ועד "פריזמה" בקריית היובל, מרכז החדשנות הגדול בעיר ואחד הגדולים מ"ר ומשרת 1,600־ בארץ, המשתרע על פני כ בתי ספר. המרכזים משלבים 40 תלמידים מכ־ למידה מבוססת חקר, יזמות, טכנולוגיה, בינה מלאכותית, יצירה, אומנות ופדגוגיה חוץ־ כיתתית, ובשעות אחר הצהריים הופכים גם למוקדי פעילות לצעירים ובני נוער. במקום שבו פעם דיברו על "חדר מחשבים", מדברים היום על יצרנות דיגיטלית, תקשו ־ רת חזותית, הפקה מוזיקלית, הלחנה, הדפסה בתלת־ממד, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות המרכזים אינם באים . AI ושימוש מושכל בכלי להחליף את בית הספר. הם מעניקים לילדים כלים שאינם יכולים לרכוש במוסד החינוכי, ומאפשרים לתלמידים ולמורים מרחב שבו מותר לנסות, לטעות, לבנות, לפרק ובעיקר - לחשוב אחרת. עדי בילבסקי קורן, ראש אגף פדגוגיה במינהל החינוך, שנכנסה לתפקידה בחודשים האחרו ־ נים, רואה במרכזים האלה לא גימיק טכנולוגי, אלא שינוי עומק. "חדשנות בחינוך היא לא עוד מסך בכיתה ולא עוד כלי דיגיטלי", היא אומרת. "היא קודם כול שינוי בתפיסת הל ־

מידה. אנחנו רוצים שתלמיד ירושלמי ילמד לשאול שאלות, לעבוד בצוות, ללמוד לבד באמצעות איתור מידע באופן עצמאי, לה ־ תמודד עם בעיות מורכבות ולהבין שהעולם סביבו משתנה כל הזמן. הטכנולוגיה היא כלי; המטרה היא לפתח אדם סקרן, עצמאי ובעל תחושת מסוגלות". נקודות אקדמיות כבר בתיכון החדשנות הירושלמית לא נשארת רק במרכ ־ זים הייעודיים, אלא נכנסת גם אל בתי הספר עצמם. אחת מתוכניות הדגל היא "הקולג' הירושלמי", שמחברת תלמידי תיכון למוס ־ דות האקדמיים בעיר ומאפשרת להם ללמוד קורסים אקדמיים ללא עלות, לצבור נקודות זכות לתואר ראשון ולהיחשף כבר בגיל התי ־ כון לעולמות, כמו משפטים, פסיכולוגיה, כלכלה, אומנות, מוזיקה, אנליטיקה, תלת ממד ותכנות. כך הופכת העירייה את היתרון הירושלמי — ריכוז מוסדות אקדמיים מובי ־ לים, כמו האוניברסיטה העברית, בצלאל, מכללת עזריאלי, האקדמיה למוזיקה ולמ ־ חול, הדסה ומכללת לב, להזדמנות חינוכית ממשית ולמסלול מוקדם של מצוינות, בחירה

אריק וירצבורגר צילום: פרטי

2026 מאי | יום ירושלים | 16