יום ירושלים
תנועת תרבות במסגרת פעילויות חירום בירושלים
צילום: יובל אורבך המפעל בית לקהילת האומנים בירושלים.
צילום: ליה קנת
המשמעותית בארגונים שמאמינים בחיים משותפים". חיבורים חדשים בתוך המגזרים פעילות הקרן לירושלים חוצה גם מגזרים. בין היתר היא פוע ־ לת בתוך החברה החרדית, דרך חינוך ותעסוקה וגם באמצעות יוזמות תרבותיות. "הקרן משקיעה גם בכל הקשור לעולם החרדי – תחילה בפ ־ רויקטים שחושפים אותם לעולם בתחומי תעסוקה וחינוך לתעסוקה. אנחנו משקיעים בקונסרבטוריון למוזיקה החרדי הראשון – מרכז רון שולמית, שאף הוציא משורותיו את המנ ־ צחת החרדית הראשונה בארץ", מספר גרבלסקי. אחד התחומים הקרובים במיוחד לליבו, הוא תחום הרווחה – ובפרט הטיפול בטראומה, שהפך לצורך בוער בשנים האחרו ־ נות: "הנושא שקרוב לליבי במיוחד הוא תחום הרווחה. אחד מהתחומים שהקרן נכנסה אליו בסערה, הוא טיפול בטראומה. הקרן פתחה שלושה מרכזי טיפול – הראשון הוא מרכז החוסן 'יעלים' בעין יעל, שמעניק טיפול דרך חיבור לטבע; השני הוא מרכז החוסן 'שערי נפש' לנפגעי טראומה, בשיתוף ביה"ח שערי צדק, הנמצא בבניין הקרן לירושלים; השלישי, תוכנית 'עוגנים' הפועלת במשכנות שאננים, מול חומות העיר העתי ־ קה, לתמיכה בטיפול בטראומה באמצעות סדנאות גוף ונפש. מחובתנו לסייע למי שנלחמו למעננו ומתמודדים עם אתגרים קשים. גילינו גם שעל כל נפגע טראומה יש בת זוג שעלולה לקרוס יחד איתו. אנו משקיעים בתוכניות של תמיכה קבוצ ־ תית גם לבנות הזוג ובני משפחות הנפגעים, באמצעות מטפ ־ לים ממגוון תחומים - מפסיכולוגים ועו"סים ועד מורי יוגה". מאחורי כל יוזמה עומד מנגנון עבודה רחב, שמחבר בין צר ־ כים מהשטח, שותפים עירוניים וגיוס משאבים. מנכ"ל הקרן בחמש השנים האחרונות, אמרי בן עמי, מציין בהקשרים אלו, כי "הקרן לירושלים פועלת למען העיר, תושביה והארגונים הפועלים בה, גם בשגרה וגם בחירום, מתוך מחויבות עמוקה לקהילות המגוונות בעיר ולצרכים שעולים מהשטח". לד ־ בריו, עובדות ועובדי הקרן פועלים מדי יום, יחד עם תור ־ מים, שותפים עירוניים וארגונים מקומיים, כדי לחזק יוזמות קהילתיות, לקדם חיים משותפים ולתמוך בצעירים, במשפ ־ חות ובאוכלוסיות הזקוקות לכך במיוחד. "היכולת להירתם במהירות, לחבר בין אנשים וארגונים, ולפעול מתוך תחו ־
צילום: טום וינטראוב לוק
צוניים שלא אוהבים את ההצלחה שלנו, וההתמודדות מולם היא אתגר. אני אופטימי, אבל לא נאיבי. אני מאמין שהאתגר אפשרי, כי יש המון איים קטנים של הצלחות, ותפקידנו לחבר את כולם ולהרחיב את העשייה". ואכן, אחד המהלכים המרכזיים לשנים הקרובות הוא השקעה במנהיגות צעירה. הקרן מזהה בעיר קרקע פורייה ליזמות חברתית, ופועלת לט ־ פחה באופן שיטתי. "ירושלים מובילה במנהיגות אזרחית צעי ־ רה, וזה מאפיין שבולט בה בהשוואה ארצית. בעיר קמה קבוצת האוהדים הראשונה בספורט, 'הפועל קטמון', צמח ארגון סח"י שמשנה חיים של נוער בסיכון באמצעות נתינה, צמחו פה המון יוזמות של יהודים-ערבים. יש משהו בעיר, שמושך צעירים אקטיביסטים. ומכיוון שהקרן מאמינה בזה, אנחנו מפעילים המון תוכניות מנהיגות. תוכנית הדגל שלנו, שנקראת ע"ש ב � מנהיגים נשים וג 11 נשיא הקרן הקודם שי דורון ז"ל, אספה רים, חרדים, דתיים, חילונים, יהודים וערבים, שכל אחד כבר הקים ארגון המשפיע על מאות ואלפי אנשים מסביבו. אנח ־ נו משקיעים בהם בתוכנית שנמשכת חמש שנים. להערכתי, מדובר בתוכנית מנהיגות היוקרתית ביותר בארץ, ואם נוציא כמה מחזורים כאלה, תהיה לה השפעה גדולה מאוד על העיר". לסיום, מה תאחל לתושבי הבירה ולמבקריה ביום חגה? "הקרן מזמינה את כל הירושלמים ובטח את כל הישראלים לבוא לעיר, לבקר בכל הפרויקטים המיוחדים שהקרן מקדמת בעיר. אני יכול להבטיח, שמכל מפגש כזה עם מקום שבו מושקעת הקרן - תצאו בתחושה של תקווה". אמרי בן עמי, מנכ"ל הקרן לירושלים. צילום: אביר סולטן
שת אחריות משותפת, היא חלק בלתי נפרד מהעשייה שלנו ומהאמונה בכוחה של ירושלים לצמוח, להתחבר ולבנות עתיד משותף וטוב יותר", מסכם בן עמי. הנשיא גרבלסקי, המנכ"ל בן עמי וצוות העובדים המסור של הקרן לירושלים, מצידם, פועלים לגיוס המשאבים הנדרשים בארץ ובעולם. אחת הפעולות שבקרן אוהבים במיוחד, לדברי הנשיא, היא יצירת חיבורים בין ארגונים ויוזמות שונות לפעי ־ לות משותפת, למשל סטודנטים לאומנות, שמשפצים רהיטים שנזרקו ותורמים אותם לקהילה, או מוסדות תרבות שהפעילו פעילויות לילדים ולהורים במקלטים במהלך המלחמה. הזדמנויות חדשות בגיוס תרומות גיוס תרומות הפך למורכב יותר בשנים האחרונות. המציאות הביטחונית והתדמית הבינלאומית של ישראל משפיעות ישירות על היקף התרומות. ובכל זאת, גרבלסקי מצביע על הזדמנויות שנוצרו. "הגיוס בכלל הוא תחום מאתגר מאוד, גם בגלל המלחמה וגם בגלל שהתדמית של ישראל לא בשיאה בימים אלה. מצד שני יש הזדמנויות בעולם הזה, למשל תורמים יהודים ולא יהודים, שהפסיקו לתרום לאוניברסיטאות עילית שהתגלתה בהם אנטי ־ שמיות, והעבירו את התרומות לירושלים. החזון, שלפיו דווקא ירושלים תציג חזון של דו־קיום ושל קהילות שונות שחיות ביחד, מדבר לרבים ברחבי העולם, וזהו גם החזון של הקרן לירושלים". אפשר לומר שירושלים הפכה למודל של חיים משותפים? "אנחנו עדיין לא שם, אבל זה החזון. תמיד יש גורמים קי ־ ערב פתיחת פסטיבל הקולנוע בירושלים בבריכת הסולטן
77 | יום ירושלים | 2026 מאי
Made with FlippingBook - Online magazine maker