איילון מודיעין 09.12.22

השחקנית מור כהן מראש העין מככבת בהצגה "מונולוגים מהוואגינה", שעוסקת בסיפורים אישיים ואינטימיים של נשים עכשיו היא מספרת כיצד מתגברים על ‰ המבוכה ("הזכרתי לעצמי שאני שחקנית") התגובות ("יש מבוגרים שבהתחלה ‰ מרגישים קצת לא בנוח") והטוויסט ‰ המיוחד שהתווסף למחזה המקורי "אני מאוד מאמינה בהצגה, שכוללת מגוון רחב של דעות ומרחיבה את המחשבה" המונולוג של מור

/ מתן דויטש // צילום: ריאן /

הצגה בשם אם יציעו לכם לראות "מונולוגים מהוואגינה" ואפילו שאתם לא מגיעים מעולם התרבות, הרי שהטייטל מס ־ גיר את נושא התכנים. למעשה, מדובר במחזה על ידי איב אנסלר 1996 פורץ דרך שנכתב ב־ האמריקאית וזכה להצלחה מסחררת בעולם. הטקסטים מבוססים על סדרת ראיונות שקיימה נשים, שדיברו וסיפרו חוויות 200 אנסלר עם כ־ על איבר מינן מנקודת מבטן האישית. מי שמככבת בימים אלה בגירסה המקומית של ההצגה בתיאטרון הספריה ברמת גן היא ) מראש העין, שעושה 25 השחקנית מור כהן ( את צעדיה הראשונים על עולם הבמה. עכשיו היא מספרת כיצד מציגים נושא שנחשב לר ־ גיש ומביך, תגובות הקהל, הטוויסט שנוסף על הכתיבה המקורית והחלומות האישיים שלה להמשך דרכה בתחום. "רכבת הרים" "לא הייתי מהילדים שידעו שהם רוצים להיות שחקנים או מהמשפחות האלה שמס ־

כך התלהבו, הבנתי בנקודה הזאת שאין דרך חזרה". איך הייתה החוויה של הלימודים? "רכבת הרים של ממש, שלוש שנים של לי ־ בלילה. השכבה 11 מודים מתשע בבוקר ועד שלך בעצם הופכת להיות המשפחה והחברים שלך. זו חוויה מטורפת שקשה לסכם אותה במשפט. אני כן יכולה לומר שאתה לומד על עצמך המון ונחשף לאינספור אתגרים. זה כאילו שאתה נעלם לשאר העולם למשך שלוש שנים". "לדבר בחופשיות" ההצגה מנולוגים מהוואגינה הועלתה בארץ , כשהכוכבות 2000 לראשונה בתחילת שנות ה־ אז היו גילה אלמגור ועידית טפרסון. בגירסה הנוכחית משתתפות חמש בנות, כשהכל סובב סביב מונולגים מצחיקים, משעשעים, קורעי לב ובעיקר מעוררי הזדהות. כהן מודה כי אכן מדובר בנושא שלא קל לדבר עליו. "בתהליך העבודה על החומ ־

רים היו המון פעמים צחוקים שנבעו בעיקר ממבוכה", היא מספרת. "יש בנות שמדברות על כך בחופשיות, ויש כאלה שבכלל לא. בח ־ וויה האישית שלי הזכרתי לעצמי שאני שח ־ קנית, וזה גרם לי לעטות מעין פרסונה אחרת שהיא כביכול כל יכולה, כך שהכל עבר לידי. אני מקבלת שיש כאלה שחושבים שכל הנו ־ שא הזה וההצגה יכולים להיות שנויים במח ־ לוקת, אבל בעיניי חשוב לדבר על זה". את, אגב, מהבנות המובכות? "זה לא כל כך מביך אותי ואני די יכולה לדבר בחופשיות על הנושא. זה לא מרגיש לי מוזר מדי". איזה מונולוגים יש למשל בהצגה? "יש למשל את נושא השיער - להוריד או לא, או מה נשים אוהבות יותר. יש גם מונולוג שנקרא 'הצפה', או מונולוג של אישה שסיפ ־ רה עד כמה היא אוהבת את איבר המין שלה בעקבות חווייה עם גבר מסוים. יש גם קטע שמתעסק בשמות שנתנו בעולם לאיבר המין הנשי, התחושות של אישה שקיימה יחסי מין עם אישה אחרת ועוד עוד".

פרות על הילד שהיה מופיע בכל הזדמנות", היא משחזרת. "אני זוכרת שהייתי מאוד ביישנית ושקטה, ואהבתי לקרוא ולצייר. המשחק היה מאוד רחוק ממני, גם לא בלטתי במיוחד מבחינה חברתית. הייתה לי את הנישה של החברים שלי וזה הספיק לי. בכיתה ו' המו ־ רה לדרמה בבית ספר החליטה משום מה שאני אהיה שחקנית מובילה במופע הסיום, ופתאום משהו בי השתחרר. המשחק גם היה הזדמנות עבורי להציץ פנימה לתוך הנפש שלי וללמוד על עצמי. ככל שנכנסתי לזה יותר לעומק, ככה התמכרתי". את שירותה הצבאי עשתה כהן כמאבחנת פסיכוטכנית בתל השומר, אחרי שלצערה לא התקבלה לתיאטרון צה"ל. "כשהש ־ תחררתי זו הייתה תקופה מבלבלת", היא נזכרת. "רציתי מאוד ללמוד משחק, אבל הקולות סביבי חשבו שזו טעות. ויתרתי על החלום לתקופה קצרה, אבל בסופו של דבר משהו בי אמר לי לנסות בכל זאת. לשמח ־ תי התקבלתי בניסיון הראשון לבית הספר למשחק בית צבי. למרות שבמשפחה לא כל

22

9.12.2022 ˆ ידיעות מודיעין, איילון