איילון מודיעין 11.02.22

מודיעין

גם כשבדיקותהדםשל עידו אלקנה ז"ל, שסבל ממוגבלותהתפתחותית, הראו חריגה מהנורמה, דבר לאהכין אתהוריו ואחיותיו להתמודדותעםהלוקמיהשבהחלה ‰ בשבוע שעבר צוין היוםהבינלאומי למודעות למחלתהסרטן, ואחותו ניריתמספרתעל חייו ומותו עידו נלחםבסרטן בלי לדעתשחלהבו

רמלה: זוכרים את משה מימון טקס מרגש במיוחד התקיים בש ־ בוע שעבר במרכז העירוני להת ־ מכרויות שבמרכז רמלה, במהלכו הונצח במקום שמו של משה מי ־ מון ז"ל, תושב העיר שנפטר לפני מספר חודשים, והנצחתו במרכז אושרה על ידי ועדה מיוחדת של העירייה. המרכז נגד התמכרויות לסמים ואלכוהול הוקם בתחילת של המאה הקודמת, 90 שנות ה־ ורבים מהמטופלים במקום לאורך השנים יצרו קשר חזק עם מימון, ששימש אב הבית של המתחם, אבל היה קרוב מאוד למטופלים. ראש העירייה, מיכאל וידל: "מי ־ מון עשה הרבה מעבר לעבודתו, והיה דמות משמעותית ביותר עבור המרכז ומטופליו, וזו גאווה גדולה עבורנו להנציח את זכרו". מודיעין: מבשלים לכם המחלקה לאזרחים ותיקים באגף לקהילה של עיריית מודי ־ עין, מפעילה בימים אלה מיזם קהילתי שמטרתו סיוע לתושבים ותיקים תושבי העיר, נוכח התח ־ לואה הגבוהה בקורונה. מדובר בפרויקט שקיבל את השם "סבתא בישלה דייסה", ובמסג ־ רתו מוזמנים אזרחים ואזרחיות ותיקים המתגוררים בעיר לשלוח מתכונים ייחודיים שלהם לתב ־ שילים שאותם הם מכינים דרך קבע, ולשתף את הציבור באופן ההכנה. 20 מי שיעבירו מתכונים עד ל־ בפברואר לכתובת המייל המופי ־ עה באתר העירייה, יוכלו להופיע בספרון המתכונים השלם שתפיץ המחלקה לאזרחים ותיקים בתקו ־ פה הקרובה. בקרוב: בריכה טיפולית בשורות טובות לתושבי מודיעין, הנדרשים בשל מצבם הרפואי להשתמש בבריכות טיפוליות, לאחר שהעירייה הודיעה השבוע כי החברה הכלכלית מודיעין החלה להיערך לקראת הקמתה של בריכה כזו בעיר. בבריכה טיפולית מוענקים טי ־ פולי הידרותרפיה ופיזיותרפיה למי שסובלים מפציעות אורתו ־ פדיות שונות ולמתמודדים עם בעיות תנועה, והבריכה משמשת קשישים רבים העוברים טיפולים בתוך המים הרדודים. הבריכה, שתיבנה במבנה חד־קו ־ מ"ר, 530 מתי בשטח כולל של כ־ תהיה מחוממת ומקורה, ותיועד גם לטיפול בילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים.

שי אלבלינג

בשבוע שעבר צוין ברחבי העולם היום הבינלאומי למודעות למחלת הסרטן. אחת מעשרות אלפי המ ־

שפחות בישראל שנזכרו בצער ביקירן שנ ־ פטר כתוצאה מהמחלה היא משפחת אלקנה ), הלך לעולמו 39 ממודיעין, שבנה, עידו ( בחודש ספטמבר האחרון. את סיפורה של משפחתו, הוריו ושתי אחיותיו, מתארת אחותו, נירית, החושפת זווית מעט שונה של התמודדות עם המחלה הקשה, וזאת משום שעידו היה בעל מוגבלות. האבחנה: לוקמיה "אחי עידו, האח הגדול שלי, היה בחור מקסים עם צרכים מיוחדים שנבעו מבעיה גנטית שגרמה לו לעיכוב התפתחותי, ול ־ מרות שהיה בתפקוד גבוה יחסית, הרמה השכלית שלו לא התאימה לגילו, ולכן הוא גר בבית ההורים כל חייו", משתפת נירית. לפני פחות משנה, קצת אחרי שמלאו לו , אובחן עידו כחולה בסרטן. 39 "זה התחיל מבדיקות דם לא טובות, ואז המטולוג קבע שיש לו בעיה במח העצם, שהתפתחה לצערנו תוך זמן קצר ללוקמיה", מספרת נירית. מאחר והיה ברור כי רק תרומת מח עצם עשויה להציל את חייו, החלו בני משפחת אלקנה לחפש תורם מתאים, שנמצא, ותה ־ ליך ההשתלה יצא לדרך, אולם בשל הבעיה הגנטית שממנה סבל, התקשה גופו של עידו לעמוד בטיפולים הנלווים לתהליך. "הבעיה הגנטית גרמה לכך שהטיפול הכימותרפי שבעקבות התרומה לא הצליח, למרות המינונים הנמוכים יחסית שהוא קיבל, ולצערנו שתי ההשתלות שהוא קיבל לא הצליחו", מספרת נירית. הכימותרפיה נכשלת בשלב מסוים הוחלט כי נירית, שהוגדרה כמתאימה ברמה גבוהה יחסית לשאר בני המשפחה לתרום לאחיה מח עצם, תתחיל את התהליך, אולם עידו נפטר לפני שהס ־ תיים השלב המקדים של התרומה. "עידו נפטר אחרי הטיפול הכימותר ־ פי השלישי, בגלל הבעיות הגנטיות שלו, למרות שרופאים מכל העולם היו מעור ־ בים בסיפור שלו", מספרת נירית, "ידענו שאנחנו בידיים הכי טובות של רופאי 'תל השומר', אבל זה פשוט לא הצליח. בסופו של דבר זו היתה רולטה רוסית". במבט לאחור, מודעים בני משפחתו של עידו לכך שתהליך ההתמודדות לצידו ומו ־ לו, היה לא פחות מורכב מההתמודדות נגד התפשטות המחלה בגופו. "אי־אפשר היה להסביר לו במה מדובר. הוא ידע שהוא חולה, אבל המילה סרטן לא נאמרה

"זיכרון שילווה לתמיד". עידו אלקנה ז"ל ואחותו נירית

נפרדים מעידו מי שסייעו לנירית, שהיתה צמודה לאחיה באותם ימים, היו אנשי האגודה למלחמה בסרטן. "באותה תקופה נוראית פניתי לאגודה וז ־ כיתי לסיוע של קבוצות תמיכה. כמו כן נכ ־ נסתי לטיפולים פרטניים. זו מסגרת מדהימה שלא תמיד יודעים על קיומה, וזו עבודת קודש שעושים שם למען בני המשפחות, ואני עדיין בתהליך, יש עוד דרך ארוכה", מספרת נירית. "אין הרי מישהו שלא מכיר מישהו שחלה בסרטן או נפטר, זה מסביבנו כל הזמן, זה דבר נורא, בוודאי למי שבן משפחתו חולה ואינו מודע למצבו". אחד הקשיים הגדולים ביותר שאיתם התמודדו נירית ובני המשפחה, היה כשה ־ רופאים סיפרו להם כי נותר לעידו זמן קצר לחיות - בשורה שהם לא יכלו לבשר לו. "זה היה השבוע הכי קשה בחיי, כי ידענו שאין מה לעשות, והוא, מפאת מצבו, לא ידע שזה הולך לקרות, ולמרות זאת החל ־ טנו להזמין אנשים להיפרד ממנו", נזכרת נירית. "אמרנו לבני המשפחה והחברים שיסבירו לו שהם הגיעו כי יש הפוגה עם הקורונה, ואפשר סוף־סוף לבקר אותו. הוא לא ידע מה הסיבה האמיתית. ישבתי שם במשך שבוע עם משקפי שמש, והעיניים שלי היו בצבע בורדו והאף היה אדום מבכי ומעצב". "עידו פשוט הלך לקראת מותו ולא ידע מה מגיע, ואנחנו היינו שם מסביבו. זו חוויה שאקח איתי לכל חיי, זיכרון שילווה אותי לתמיד".

בבית, כדי שהוא לא יילחץ. זה משהו שהוא לא יכול היה להתמודד איתו. מבחינתו סרטן זה אוי ואבוי", מסבירה נירית. "הסברנו לו שיש לו מחלה במח העצם, שצריך לטפל בה, וכמובן שהיינו צריכים שיתוף פעולה מצד כל המערכת, וזה לא היה קל, כי לא כולם התייחסו בהתאם, למרות שהרוב הגדול כן". עד כמה ההתמודדות הזו הקשתה עלי ־ כם? "זה בלתי נתפס, זה להרים את עצמנו בכל יום ולא להתפרק, כי אנחנו יודעים מה עובר עליו והוא לא יודע. זה נורא. בהתחלה ישבתי איתו להסביר לו על המחלה שלו. ניסיתי לפשט את הסיפור הזה. ציירתי לו ציור עם הסברים על מח העצם ומפעל ייצור תאי הדם בגוף. ניסיתי להסביר לו שפשוט צריך לתקן את המצב". "עידו פשוט הלך לקראת מותו ולא ידע מה מגיע, ואנחנו היינו שם מסביבו. זו חוויה שאקח איתי לכל חיי" "ניסיתי לפשט את הסיפור הזה. ציירתי לו ציור עם הסברים על מח העצם ומפעל ייצור תאי הדם בגוף"

שי אלבלינג

18

11.2.2022 ˆ ידיעות מודיעין, איילון