איילון מודיעין 12.11.21

שרידי כנסייה ביזנטית, תל פרעוש

שכונת הרכבת. הדיון לא יאוחר | בדצמבר 31־ מה צילום: אבי מועלם

"מפלה את לוד ותושביה" עתירה נגד תוכנית החומש לחברה הערבית 30־ ממשלת ישראל החליטה להשקיע כ מיליארד שקל במגזר הערבי ‰ עיריית לוד עתרה לבג"ץ בטענה שהערים המעורבות נותרו מחוץ לתוכנית שי אלבלינג מיליארד 30 לחברה הערבית, במסגרתה הועבר סכום של שקל למשרדים הממשלתיים השונים ולרשויות מקומיות – אולם רק לערים ערביות ולא ליישובים מעורבים. בעתירה לבג"ץ, שהגישה העירייה באמצעות עור ־ כי הדין עופר שפיר, אמיר בירנבוים וזאב מוק ממשרד "עופר שפיר ושות'", טוענים אנשי העירייה כי העיר לוד , כשליש 2021 מוגדרת כעיר מעורבת וכי נכון לשנת , הם בני מיעוטים. 81,873 מסך תושביה העומד על אי־העברת התקציב הממשלתי לערים מעורבות כמו לוד, טוענים קברניטי העיר, מהווה "אפליה כלפי העיר ותושביה", לעומת היישובים הערביים הכלולים בתוכ ־ נית הסיוע שאושרה. "לוד, כמו ערים מעורבות אחרות, לא נכללת ברשימת יישובי התוכנית, כך שעשרות אלפי תושביה הערבים של העיר מודרים מהתוכנית", נכתב בעתירה. "מדובר בחסימה ושלילת זכות של אוכלוסייה שווה מלהיכלל בתוכנית ממשלתית רחבת היקף ותקציבים, אין כל הצדקה לשלול את התקציבים וההטבות שאושרו למגזר הערבי מתושבי לוד הערבים רק משום שהם משתייכים לעיר מעורבת". במהלך הימים שמאז אישורה של התוכנית על ידי באוקטובר, הביע ראש העירייה יאיר 24 הממשלה ב־ רביבו את דעתו בנושא באמצאי תקשורת שונים, וקרא לתיקון התוכנית למען תושבי לוד, רמלה ושאר הערים המעורבות, דבר שהוביל להחלטה להגשת הבג"ץ. על פי ההחלטה שניתנה על ידי השופט יצחק אלרון במעמד מסירת העתירה בבית המשפט העליון בירוש ־ בדצמבר 31 לים, הדיון בעתירה יתקיים לא יאוחר מ־ השנה, ועל המדינה להגיש את תגובתה לעתירה עשרה ימים לפני מועד הדיון שייקבע. רגשות מעורבים: עיריית לוד הגישה השבוע לבית המשפט העליון בירושלים עתירה נגד ממשלת ישראל, וזאת על רקע תוכנית החומש

לנו הולכת ומצטמצמת ואנחנו חייבים לשמור עליה לפני שיהיה מאוחר מדי". במהלך התקופה הקרובה אמורים פעי ־ לי הסביבה להפיק מסמך בנושא האתרים הארכיאולוגיים בשטח העיר, ובכוונתם להעבירו אל דרג מקבלי ההחלטות. אחד מאנשי רשות העתיקות, המכיר היטב את עבודת הרשות במשך עשרות שנים, מכבד מאוד את מאמציהם של פעילי הסביבה, אולם סבור כי הסיכויים להצלחתם אינם גדולים בשלב זה. "בא ־ זור עמק הצבאים ובכל גזרת מודיעין יש עשרות רבות של אתרים, חלקם מדהימים ונדירים, אבל בשל ענייני תקציב ותקנים לא בוצעו פה מספיק חפירות משמעותיות במשך השנים שהיו עשויים אולי להשפיע על מקבלי ההחלטות", הוא מסביר. לדבריו, בחלק מהחפירות שבוצעו נמ ־ צאו ממצאים יוצאי דופן ובשאר האת ־ רים יש 'בסך הכל' שרידים של בתי חווה ומבנים אחרים, אבל כנראה שיהיה קשה מאוד לדעת מה יש מעבר למה שכבר אותר, בעיקר כי אתרים שנחפרו ונבדקו בוצעה בהם עבודה יסודית בהתאם לת ־ קציב של רשות העתיקות והיכולת, והם למעשה נחשבים "סגורים". עם זאת מאמין איש הרשות כי מאבק ציבורי נרחב עשוי לסייע לפעילים. "כמו בכל מאבק ציבורי ככל שהרעש גדול יותר כך גדל הסיכוי להצלחה", הוא אומר. "לנו, אנשי הרשות, שלמעשה כפופים לגופים פוליטיים, אין יותר מדי השפעה בעניין, על אף שדעתנו ברורה, אנחנו אוהבים מאוד את העתיקות ואת הטבע סביבן והכי רוצים שהם יישמרו".

המתוארך לתקופה הצלבנית, לפני קרוב לאלף שנים, ובקרבתו שרידי כנסייה עתיקה, קבר שייח ובית בד. פרט לאתרים הגלויים על פני השטח, אנשי רשות העתיקות מעריכים כי ישנם עוד עשרות רבות של ממצאים ארכיאולוגים חשובים, דבר שלטענת פעילי הסביבה עשוי להצדיק הכרזה של איזור עמק הצבאים לדוגמה, כגן לאומי – הכרזה שמשמעותה הוא איסור ביצוע כל עבודות תשתית בשטח. מצוידים במידע שאספו, ובחומר נוסף הנוגע לאתרים הארכיאולגיים בעמק הצבאים ויער מכבים, מקווים פעילי הסביבה להשפיע על מקבלי ההחלטות לבטל את הכוונה לבצע את הפרויקטים השונים בשטח. "הפיתוח המאסיבי המתוכנן כולל הר ־ חבות בנייה, עבודות תשתית וחשמל והקמת מחלפים שיחצו את הטבע ואת האתרים הארכיאולוגיים, ויביאו לפגיעה קשה מאוד", אומרת פוקס. "כל איזור העיר מודיעין ויישובי הס ־ ביבה יושב על הדרך הרומית העתיקה לירושלים", מדגישה קדמי. "עובדה זו הביאה לגילוי של ממצאים רבים לאורך השנים: גתות, מקוואות, שרידי כנסיות, מצודה רומית, וכל זה עוד לפני שבשטח התבצעה חפירה רצינית". "הכבישים והמיזמים שרוצים להוציא כאן אל הפועל יהפכו את היישובים בס ־ ביבה ואת החצר האחורית שלהם ,המלאה בפינות קסומות לטיולים ואתרים היס ־ טוריים, לעוד שטח רועש ומזיק". "הסביבה הטבעית שליד הבית של כו ־

האחרונה בוצע ניסיון לשוד עתיקות במקום, כנראה במטרה לאתר מטבעות וממצאים נוספים, דבר שאפשר להבחין בו לפי ערימות העפר שהוצאו מאחת המערות והושלכו במרכז האתר. "זו עוד הוכחה שחייבים לשמור על המקום הזה, אסור שמשהו יקרה לו", טו ־ ענים פעילי הסביבה, ומוסיפים: "במרחק של עשרות מטרים מכאן יתחיל בקרוב פרויקט הנחת קו מים של חברת מקורות, ולא מן הנמנע שמי שעובדים בשטח יש ־ ליכו עפר אל עבר המתחם העתיק, גם מבלי להתכוון, אלה דברים שקרו בעבר". "להכריז על גן לאומי" גם תל חורייה ממוקם בדיוק על הת ־ וואי שבו אמור להיסלל הכביש החדש מכיוון מודיעין עילית, וגם באתר זה ישנם ממצאים חשובים, שלדברי גורמים ברשות העתיקות ייפגעו בצורה קשה אם המיזם הגדול ייצא אל הפועל. מדובר במתחם המשתרע על פני עש ־ רות מטרים רבועים ובו שרידי כנסייה ומנזר, בתי חווה, גתות ואולמות גדולים ששימשו בעבר חדרי תפילה וחדרי מגו ־ רים והתכנסות. בין אבני הקירות הישנים ניתן להבחין באבני ענק ועליהן עיטורים מתקופות קדומות שהשתמרו בצורה כמעט מלאה, רצפות פסיפס וממצאים אחרים. במרחק אווירי של כמה מאות מטרים משם ממוקם אתר ארכיאולוגי נוסף, בס ־ מוך לגדר של היישוב כפר רות, המוכר בשם חורבת דליה וכולל מבנה אבן עתיק

"אין כל הצדקה לשלול את התקציבים וההטבות שאושרו למגזר הערבי מתושבי לוד הערבים רק משום שהם משתייכים לעיר מעורבת"

22

26 אתרים ארכיאולוגיים בשטחים פתוחים מסביב לעיר

אלף אתרי עתיקות מוכרים ברחבי ישראל

13

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 12.11.2021