איילון מודיעין 14.10.22

נסר עסאד (מימין) וצמח.

"אנחנו מבינות

את הכאב בלי לדבר" צילום: | אלעד גרשגורן

השכול קשר בינינו לתמיד" ● הלן נסר עסאד מחיפה, בת למשפחת צד"לניקים, שכלה בלבנון את שלושת אחיה מרגע שנפגשו בבית יד לבנים הן ● פולט צמח מקיבוץ כפר גלעדי איבדה את אחיה "יש לנו את אותו כאב בלב" ● נוסעות יחד בין בסיסי צה"ל ומחלקות אהבה ותבשילים

נביל, מארון ועסאד נסר

פולט (מימין) ומשה סבח (במרכז)

צילום | ז"ל מהאלבום

נורה בראשו כשחזר ממשימה. כשאס א עד רצה להמשיך את דרכם של אחיו הגדולים אמא ניסתה לדבר איתו, אבל מקילו 1995 זה לא עזר. אסעד נהרג ב טי.אן.טי שהונח מתחת למדרגות. חצי משפחה חוסלה, מי יכול לתפוס דבר כזה". לפני שלוש שנים הוכרה כאחות שכו א לה. "זה תואר קשה מאוד שמביא איתו כאב גדול", היא אומרת. "אבל לפחות המדינה זוכרת את האחים שלי". זרם חשמלי בכל הגוף פולט גדלה במשפחה של עשרה ילדים. "האחים התאומים שלי, משה ואלברט, למדו בפנימייה בכפר בתיה", היא מספרת. "משה היה פעיל בגדנ"ע, טייל במדבר וחילץ בעלי 1976 בדצמבר 28 חיים במצוקה. ב- יצא לסיור באזור נחל צאלים ושם ,19 מעד והידרדר לתהום. הוא היה בן ואנחנו כל כך התרכזנו בדאגה לאימנו שהתמוטטה עד ששכחנו לעבד את הכאב. רק לפני שלוש שנים, כשא א מא נפטרה, יצרתי קשר עם יד לבנים. כששמעתי שם את הסיפור של הלן הרגשתי זרם חשמלי בכל הגוף. ראיתי מה המוות של אחי עשה למשפחה

בסיסי צה"ל, מחלקות אהבה ומטעמים שבישלו ורוקמות יחד פרויקט משותף שינציח את האחים שאיבדו. "כשאני תורמת לחיילים אני מרגי א שה שהאחים שלי עדיין איתי", אומ א רת הלן. "בעיני החיילים אני רואה את נביל, מארון ועסאד ואומרת, הם לא מתו, הם פה". 1976 עד למלחמתהאזרחים והטבח ב היו לה ולמשפחתה חיים נהדרים בכפר עישייה בדרום לבנון. "היינו תשעה ילדים, לאבא היו עדרים ובקר והוא היה איש צבא שעבד עם ישראל. האויבים מסביב רצו להתנקם בו ובאחים שלי. אבא הבריח אותנו למרג' עיון וכשחזר לחפש את אחי הגדול נביל, נרצח מול עיניה של אחותו. הייתי בת תשע ושם נגמרה הילדות שלי. ברחנו מהכפר עם הבגדים שלגופנו. השיעים שרפו את הבית ולא נשאר לנו דבר". החיים החדשים בביירות היו קשים. , באבל 37 "אמא נשארה אלמנה בת עמוק ואחי הבכור פרנס אותנו. נביל ניהל את משרד התחבורה בלבנון, וכ א שישראל נכנסה ללבנון עזב את הע א בודה ואת אשתו ושלושת ילדיו והלך א � . הוא נהרג במ 10 להיות מג"ד בגדוד רב שטמנו לו ולחייליו. אחי השני, מא א 1987 רון, התמנה כמג"ד במקומו וב

שלנו אז איך מתמודדים עם טרגדיה כמו שלה? הלן סיפרה שהיא מתנדבת למען החיילים ומהרגע הראשון ידע א תי שנהיה יחד בסיפור הזה. נפגשנו, דיברנו על הכאב המשותף והתחלנו לגבש את המיזם שלנו שיאפשר לנו להיות כתובת לחיילים. הגורל והש א כול קשרו בינינו לתמיד". "יש לנו את אותו כאב בלב", אומרת הלן, "אנחנו מבינות את זה בלי לדבר. בגלל שלא יכולתי לעזור לאחים שלי החלטתי לעזור לחיילים ולבשל להם מכל טוב. לפני חמש שנים השתתפתי ב'מאסטר שף' ובישלתי אוכל לבנוני כמו שאמא הייתה מכינה בימים שבבית שלנו פעלה מפקדה של צה"ל וצד"ל. לפעמים אני עומדת ליד גבול לבנון, מביטה לכיוון עישייה, מתקשרת לא א חותי ואנחנו בוכות ביחד". ילדיה של הלן קיבלו פטור משירות צבאי כבנים למשפחה שכולה. "אבל אמרתי שהם צריכים לשרת בצבא כמו כל יהודי", היא אומרת. "הם התגייסו, הצטיינו והביאו כבוד למדינה והם הניצחון שלי מול הטרור. למרות מה שעברתי, יש לי אור בלב שאף אחד לא יכול לכבות". מירית קושניר־סטרומצה

ופולט ברגע שהלן נסר צמח נפגשו הן מיד הבינו שיש ביניהן שותפות גורל ושדרכיהן מובילות למיזם משותף ויוצא דופן. הלן נסר עסאד, בת למשפחה של צד"לניקים, שכלה בלבנון את אביה, את שלושת אחיה ואת שני אחייניה. מתוך האסון הקימה בחיפה על הכרמל משפחה יפה, והיא נשואה לבאסם ואם לשני בנים ובת. בלבנון הייתה שדרנית רדיו והיום היא עובדת כגננת בחינוך המיוחד ומ א תנדבת עבור חיילים. פולט צמח, חברת קיבוץ כפר גלע א די, שכלה את אחיה משה סבח (שחר). היא נשואה, אם לחמישה בנים, שפרשה לגמלאות מעבודתה כאחות. כל הש א נים היא מתנדבת בפרויקטים בקהילה ויוצאת עם משלחות רפואיות לאזורי אסון בעולם. השתיים הכירו בכנס אחים שכולים של יד לבנים ומאז הן נוסעות יחד בין

14.10.2022 ˆ ידיעות מודיעין, איילון 26