איילון מודיעין 20.05.22

תרבות

/ תערוכה /

/ מופע /

משיקום אסירים לצילומי טבע כעובדת סוציאלית, ריקי שטוסל ממודיעין התבוננה אל תוך נפשם של מטופליה בבתי הסוהר ‰ התמונות שהיא מצלמת מספרות את סיפור האור שאחרי המחנק

של ריקי תערוכת הצילומים שטוסל, צלמת טבע ונוף ממודיעין, נפ ־ תחה בשבוע שעבר באירוע חגיגי במת ־ חם הספרייה העירונית בעיר, ובה הוצגו עשרות צילומי טבע, שאת חלקם צילמה שטוסל באזור מגוריה, ממש ליד הבית. אל עולם הצילומים הגיעה שטוסל, בין השאר, בעקבות עבודתה כעובדת סו ־ ציאלית, בעיסוק שלפי הגדרתה, איפשר לה "להיכנס פנימה אל נפשם של אנשים". במשך שנים ארוכות היא עסקה בטיפול בעבריינים. את חלקם פגשה במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, וברשות לשיקום האסיר. "הכרתי תודה על הזכות לטייל איתם בתוך נפשם, והם נתנו לי להיות הכי קרוב שאפשר, במקומות הכי כואבים, היכן שמ ־ כוער", מספרת שטוסל. "דרך הטיפול הג ־ ענו לתובנות שבכל חשיכה אפשר לראות את האור, לחוש את הנשימה המבליחה מתוך המחנק". מבחינת שטוסל, תחילת עיסוקה בצילום הייתה המשך ישיר להסתכלות פנימה אל מטופליה. "התמונות שאני מצלמת מספ ־ רות סיפור על מורכבות, על ניגודים, על כוח הריפוי ועל היופי שבטבע", אומרת שטוסל. "באמצעות הצילום אני מנסה

צילום פרטי | ריקי שטוסל

צילום: ריקי שטוסל | עלה באגם

"התערוכה היא טעימה קטנה מאוסף העבודות שלי, וחלקן מביעות פגיעות וכאב, כי במשך תקופה אלה הדברים שח ־ וויתי, והם קראו לי לצלם אותם. סיפורי החיים של מטופליי המשיכו לחיות אצלי בלב, והצילומים שלי מביעים תהליך של כאב, ריפוי, החלמה ופריחה". ע � ביוני, תגיע שטוסל לת 1 ביום רביעי, בערב, 20:00 רוכה, ותקיים במקום, בשעה שיח פתוח על תערוכת הצילומים והעומד מאחוריה. התערוכה פתוחה לקהל הרחב ללא תש ־ לום במתחם הספרייה העירונית מודיעין, עד אמצע חודש יוני. שי אלבלי נ ג

לספר את הסיפור שלי, ואולי את הסיפור של כל מי שמעז להתבונן עמוק, מאחורי היופי הברור והגלוי". מהו הקו המקשר בין הצילומים בת ־ ערוכה לבין עיסוקך המקצועי במשך שנים? "יצאתי לצלם בטבע כדי להקל על משא הזיכרונות הכואבים שנשאתי עימי מימי עבודתי, ולאט־לאט התחלתי לראות את היופי, ההתחדשות, ויכולת הריפוי דרך הטבע. הדברים שצילמתי היו מוארים, פורחים וזורמים, ובמרווח הזה שבין עדשת המצלמה לעיני המתבוננים בתמונות, נברא עולם". ומה יראו מי שיגיעו לתערוכה?

“אגם הברבורים” במודיעין

תיאטרון הבלט הלאומי של רוסיה חוזר לישראל ומעלה בהיכל התרבות 100 בעיר הפקת ענק עם משתתפים אפשר הקורונה הסתיימה, להתחיל לרקוד: תיאטרון הבלט הלאומי של רוסיה, בניהולו של ויאצ’סלב גורדייב, חוזר לישראל ויציג ברחבי הארץ – ובכלל זה במו ־ דיעין - את הקלאסיקה “אגם הברבו ־ רים” במופע ענק, בהשתתפות עשרות רקדנים. בסיבוב ההופעות הקרוב יופיעו רק ־ דני ההרכב הראשון של התיאטרון, ביניהם רקדנים בעלי שם עולמי. “אגם הברבורים” כולל שתי מער ־ כות וארבע תמונות ומציג את קלא ־ סיקת הבלט בווירטואוזיות מדהימה. מוזיקה מאת פ. א. צ’ייקובסקי, בי ־ מוי: ו. גורדייב, כוריאוגרפיה: ל. איב ־ נוב, א. גורסקי, מ. פטיפה, ו. גורדייב. משך המופע: שעתיים ורבע. , היכל 19:00 בשעה 29.5 מודיעין, התרבות מודיעין־מכבים־רעות.

/ ספר /

געגועים לסבתא וסבא מיכל גפן הייתה בת ארבע וחצי כשסבתה נפטרה. רק היום, כאמא לילדים, ואחרי שהחלימה מסרטן, הפכה את הגעגוע לספר ביכורים מרגש: "סבתא של נטע"

ספר הילדים "סבתא של נטע", שכתבה מיכל גפן ממודיעין, זכה בימים אלה להכרה חשובה ומשמעותית: תו תקן מטעם מכון אדלר, העוסק בהכשרת מא ־ מנים. ) וינאי 11 גפן היא אמא לבת ובן, תמר ( ), ואת הספר, העוסק בגעגועים של 6( ילדים לסבם או לסבתם שנפטרו, כתבה לאור זיכרונות הילדות. "סבתא היא משהו מיוחד, זו אהבה שמגיעה עם ניחו ־ חות אחרים, ממש כמו בתצלום של פעם: דהוי, מטושטש ועם רגש וחום שנשארו נעוצים בנקודת זמן", מסבירה גפן. "לע ־ תים סבתא תזכיר ניחוח של מטבח, לחל ־ קנו זו השיחה או החיבוק, ולנטע, גיבורת הספר, סבתא היא טיול בפרדסים עמוסי הפרי של הקיבוץ".

"סבתא של נטע" הוא ספר הביכורים של גפן. היא כתבה אותו בתקופה מור ־ כבת מאוד של חייה, בשלב בו התמודדה עם השלכות מחלת סרטן השד בה חלתה, וממנה החלימה. מהיכן שאבת כוחות לכתוב? "כוחות יש תמיד, הם טבועים בתוכנו. שירים וסיפורים, כך 12 אני כותבת מגיל שזה מאוד טבעי לי. תמיד ידעתי שאוציא לאור ספר בשלב מסוים בחיי". ומה המסר שאת מבקשת להעביר? "חשוב לי שכל מי שיקרא את הספר יבין שאנחנו יכולים להיאחז בזיכרונות שלנו דרך חלומות ותמונות. הזיכרונות נשא ־ רים עמוק בלב, בדיוק כמו סבתא וסבא. המסר הוא שאסור לנו לפחד מרגשות ומ ־ שאלות מורכבות של ילדים. שצריך לע ־ נות להם תשובות של אמת. לילדים שלנו יש המון דמיון, והם כבר יסדרו לעצמם את המחשבות". שי אלבלי נ ג

צילום: מיכל זוארץ

מיכל גפן. פרידה מסבתא בגיל ארבע וחצי

חים הפתוחים, הנופים והשקט שמתלווה אליהם", היא נזכרת, "הם הפכו את ילדו ־ תי למלאת חוויות נעימות, ואותי לילדה חייכנית ונעימה, אך ביישנית למדי". מה יש ממך בספר הזה? "יש אותי, כילדה בת ארבע וחצי, שסבתא פאני שלי הלכה לעולמה. כאמא אני חוש ־ בת שהספר הוא דרך טובה ללמוד להנציח את הרגעים הקטנים, להקשיב לילדינו, לפגוש דרכם את הילד הקטן שבתוכנו".

M . Logvinov צילומים:

נטע, במידה רבה, היא מיכל של לפני קרוב לשלו ־ שה עשורים, ילדה שאהבה לבקר את סבתה בקיבוץ. "אהבתי את השדות, השט ־

אגם הברבורים

| כריכת הספר צילום פרטי

40

20.5.2022 ˆ ידיעות מודיעין, איילון