איילון מודיעין 22.10.21

מודיעין

איריססברנסקי חלתה בסרטן השד כמו אמה וסבתה לפניה ‰ בזכותהטיפוליםחייה ניצלו והיאהחלימה, והחלה להשתתף בקבוצתהריצה "גמאני רצה" מודיעין ‰ "אנחנו תומכות זו בזו, מסייעות, מחבקות, משתפות ומכילותאחתאתהשנייה" המרוץלהחלמהשלאיריס

מספרת סברנסקי. קליין, מאמנת הקבוצה, היא מבחינת סרב ־ נסקי דמות להערצה ולהערכה. "אנחנו הולכות אחרי שרית בעיניים עצומות, ממש ככה, ונעשה מה שצריך, נעלה כל עלייה שיש במודיעין. אנחנו מכורות אליה ואל האימון", היא מספרת. "האימונים בקבוצה הם משהו שאני לא מוותרת עליו בשום פנים ואופן, וצריך לקרות משהו מאוד מאוד חריג כדי שלא אגיע לאימון". על התחושות שמעניקים לה אימוני הקבו ־ צה היא מספרת: "ברור לי שאני לא מוותרת על אימוני הריצה והכוח, כי זה משפר את המצב הרפואי והגופני שלי, ומפחית מאוד את תופעות הלוואי של התרופות והטיפו ־ לים, זה ממש נהדר". את הכוחות להמשיך להתאמן שואבת סברנסקי גם מהדינמיקה המיוחדת שנוצרה בין חברות הקבוצה, שהפכה למסגרת עבור המתאמנות. "הקבוצה הזאת מגובשת ועוטפת ומחבקת. ככה זה מתנהל", היא אומרת. "אנחנו תו ־ מכות זו בזו, מסייעות, מחבקות, משתפות ומכילות אחת את ענייני השנייה. אנחנו גם נוסעות יחד לבדיקות עם מי שצריכה ליווי ומגיעות יחד לטיפולים ולביקורי רופאים. כל האנרגיה הזו גורמת לנו להגיע לכל אימון גם כשקצת כואב או כשאין כוח, רק כדי לפגוש את כולן". ילדיה, מה שאילץ את קראוס ואחיה לצאת לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. , עבדה במוסד לילדים 20 כשהיתה בת בעלי צרכים מיוחדים והכירה את יואל קראוס, וזמן לא רב לאחר מכן הם התחתנו. יואל עבד במשך שנים ארוכות כמורה וכ ־ סופר סת"ם, ושימש כחזן. במהלך השנים נדדה המשפחה בין מספר מדינות, כשליחים מטעם הסוכנות, ועם הזמן התרחב התא המשפחתי ולבני הזוג נולדו שמונה ילדים: מאיר, הניה, פנינה, יהודית, יוסי, רפי, טלי ושחר. לפני כארבע שנים נהרג יואל, בעלה של קראוס, בתאונת דרכים, וכיום היא מתגו ־ ררת לבד, ונמצאת בקשר טוב עם ילדיה, הנכדים והנינים, אשר מהווים עבורה מקור לשמחת חיים ומשמעות. "אני חיה חיים מלאים ומאושרים, עשירים בעשייה ובאהבה, שלא נפגעו כלל מהקושי ומהעבודה הקשה שהיו מנת חלקי כל הש ־ נים", היא אומרת. "אין לי כל צער או חרטה על החיים היום לעומת החיים של פעם. אני מקפידה לחייך, לפזר אהבה ולהודות על כל הטוב שבחיי".

שי אלבלינג

במודיעין פועלת כבר למעלה משנה קבוצת הריצה "גמאני רצה" לחולות, מתמודדות ומחלימות מס ־

נשים המגיעות מדי 25־ רטן, והיא כוללת כ שבוע לאימוני הקבוצה המתקיימים ברחבי העיר, בכל פעם במיקום אחר, בהתאם לה ־ חלטתה של המאמנת האהודה, שרית קליין. אחת המתאמנות המתמידות ביותר בק ־ בוצה, ועל כך היא מעידה בעצמה, היא , המתגוררת במודיעין 57 , איריס סברנסקי מזה שני עשורים וחצי, פחות או יותר מאז ייסודה של העיר. סברנסקי אובחנה כחולה בסרטן השד , דבר ממנו חששה במשך שנים, 2017 בשנת בעיקר משום שגם סבתה וגם אמה חלו בעבר במחלה. "אובחנתי כחולה בעקבות בדיקה שגרתית לחלוטין שביצעתי, מבלי שהיו סימנים מו ־ קדמים", מספרת סברנסקי. "זו היתה מב ־ חינתי עוד בדיקת ממוגרפיה לאבחון סרטן השנים 20־ השד, אחת מעשרות שביצעתי ב לפני כן, ולצערי גילו שאני חולה". כמו נשים אחרות במצבה, החלה סברנ ־ סקי לעבור סדרת טיפולים מתישים, ואף עברה ניתוח שהוכתר כמוצלח, ובסיומם של תשעה חודשי טיפול ממושכים היא הוגדרה כמי שעברה בשלב זה של חייה את המחלה והתגברה עליה.

"ברור לי שאני לא מוותרת על אימוני הריצה והכוח, כי זה משפר את המצב

"עוטפת ומחבקת". איריס | סברנסקי צילום פרטי

של המחלה. בחודש יולי בשנה שעברה, עם תחילתה של מגיפת הקורונה ובעיצומו של הסגר הראשון, קראה סברנסקי מודעה באחד העי ־ תונים, ממנה נודע לה כי נפתחה במודיעין קבוצת ריצה ייעודית לנשים חולות ומחלי ־ מות מסרטן. "היה ברור לי שאני הולכת על זה בכל נשים 15 הכוח, ולמפגש הראשון הגיעו מקסימות, ומאז הקבוצה רק הלכה וגדלה",

גילוי המחלה הביא את סברנסקי להחלטה ,55 , לצאת לגימלאות בגיל מוקדם יחסית וזאת לאחר עשרות שנים של עבודת מטה במשטרת ישראל. "למצב הגופני שלי באותה תקופה היה חלק גדול בהחלטה לצאת לגימלאות, ואני שמחה שעשיתי זאת", היא אומרת. היום, כמו נשים אחרות שחלו בסרטן השד, היא ממשיכה ליטול תרופות באופן יומיומי, במטרה למנוע את התפרצותה המחודשת

הרפואי והגופני שלי"

"מפזרתאהבה ומודהעל כל הטובשבחיי" שוהם חוותהאתהשואה כילדה בלוב, והצליחה להגיעארצה, כאן הקימהמשפחה לתפארת ‰ בשבוע 85־ רחל קראוס בתה נשים בערב מפנקשנועד כולו למען שורדותהשואה 16 הבאהיאתשתתף עםעוד

יהודים שהתחוללו במדינה לאחר כניסת הצבא האיטלקי ללוב. בשלב מסוים של המלחמה נמלטה מש ־ פחתה של קראוס לטוניס, שם הוסתרו על ידי משפחה מוסלמית עד לסיום המלחמה, ולשלב בו יכלו בני משפחתה לשוב ללוב. על זכרונותיה הקשים כילדה בת ארבע מאותם ימים מספרת קראוס: "אף אחד לא עצר את הערבים, ואותם אנשים שפעם היו שכנים שלנו, היו פורעים ביהודים. הערבים היו נכנסים לבתים, הורגים ובוזזים. פעם אחת סבא שלי ישב עם הסידור והתפלל, ואמרו לו, 'קום, הערבים נכנסים'. הוא לא הסכים להפסיק באמצע התפילה. שחטו אותו על הסידור וככה הלך הסבא שלי". קראוס עלתה לישראל כשהיתה בת ה � , בשעה בה הוברחו חלק מיהודי לוב מ 11 מדינה, באוניות שיצאו מנמל טריפולי. קראוס הגיעה לישראל באוניית המעפי ־ לים "יציאת אירופה", הידועה בשם אקסו ־ דוס, ולאחר שנה במחנה עולים בבנימינה, הועברו היא ואחיה למשפחה מאמצת שהת ־ גוררה באותם הימים בבת ים. חמש שנים לאחר הגעתה לארץ התאחדה

שי אלבלינג

ביום שני הקרוב יתקיים בהרצליה ערב "גיבורות היופי למען שור ־ דות השואה", אירוע המתקיים זו

"מקפידה לחייך". רחל צילום | קראוס פרטי

השנה השלישית ברציפות ומטרתו להגשים חלומות עבור נשים ששרדו את ימי מלחמת העולם השנייה והשואה. מי שאחראית לערב היא אל"מ במיל' רו ־ נית לב, מובילת מיזם "מגשימים חלומות קטנים לשורדי שואה", הנערך בשיתוף רשויות מקומיות שונות ברחבי הארץ וב ־ סיוע מתנדבות רבות, חלק גדול מהן פור ־ שות צה"ל, סטייליסטיות, מעצבות ונשים ."5 מ"מעגל נשים טנג'ט נשים, שבמשך 17 באירוע ישתתפו השנה יום שלם יזכו לטיפולי יופי ולפינוקים שו ־ נים, ובסיומו של היום יתקיים הטקס בו יוצג סיפורה האישי של כל אחת מהן. מי שתייצג את המועצה המקומית שוהם ), שנולדה בטריפולי 85( היא רחל קראוס בלוב בשם אינס ממוס, וכמו רבים מיהודי לוב בשנות מלחמת העולם השנייה, התמו ־ דדה כילדה צעירה עם הפרעות הקשות נגד

"אני חיה חיים מלאים ומאושרים, עשירים בעשייה ובאהבה, שלא נפגעו כלל מהקושי ומהעבודה הקשה שהיתה מנת חלקי כל השנים"

קראוס עם הוריה שעלו לישראל, אז עברו כל בני המשפחה להתגורר במעברה בחדרה, ומשם הגיעו לגבעת אולגה. "חיי השתנו אז ממש", מספרת קראוס, "ופתאום לא הייתי יתומה. כבר לא הייתי בודדה בעולם. המעטפת המשפחתית הגנה עליי ונדמה היה לי שהעולם שלי נפלא ומו ־ שלם, גם אם תנאי החיים עצמם היו קשים". שנים לאחר האיחוד עם הוריה, נפרדו בני הזוג. האב נישא בשנית, והאם נשארה עם

26

22.10.2021 ˆ ידיעות מודיעין, איילון