איילון מודיעין 22.10.21

בת ים היא הבית

הבריחות מבית הספר לחוף הסלע ‰ ההתמודדות עם הסטיגמה הבת ימית ‰ הפרידה מאמו, הגננת המיתולוגית, שנפטרה לאחרונה מסרטן ‰ וההחלטה לקנות נדל"ן בעיר ולשוב אליה בעתיד ‰ יובל אברמוביץ מוציא ספר חדש וחוזר לתחנות הבת ימיותשהפכו אותו למי שהוא

לפני כשנתיים נפטרה תמר אברמוביץ, גננת מיתולוגית שגידלה אלפי ילדים בבת ים, והיא רק ו � . כשבנה, הסופר, העיתונאי והשחקן יובל אברמ 62 בת ביץ ספד לה מעל קברה, הוא דיבר מהלב על השיעורים שלימדה אותו אמו בחייה. ההספד שעלה לרשת הפך מיד , "עד הדמעה 17 לטקסט ויראלי והוביל להוצאת ספרו ה־ האחרונה" (בהוצאת "הוצאה לאור"). "זה לא ספר זיכרון ולא פרידה", הוא מדגיש, "זה ספר על החיים, על תעוזה ועל ההיערכות למוות". ), נולד וגדל בבת 8 ) ונוגה ( 13 אברמוביץ, אב לשירה ( ים, העיר שעיצבה לדבריו את מי שהוא היום ועדיין ממלאת אותו בגאווה. "כשחברים שלי היו מתחמקים ומ ו סתירים את העובדה שהם מבת ים לא הבנתי אותם, אני תמיד ראיתי בזה גאווה. בת ים היא הבית שלי". ילדות בחוף הסלע ) גדל ברחוב בר יהודה ובהמשך ברחוב 45 אברמוביץ ( זלמנוף ולמד בבית ספר שז"ר. "הייתי תלמיד לא קל", הוא מודה. "אמא נאלצה להגיע הרבה פעמים לבית הספר ולשכור לי מורים פרטיים כי תמיד העדפתי את חוף הסלע על פני ספסל הלימודים. בת ים תמיד היתה 'קטנה' בעיניי, אבל במובן החיובי, הכל קרוב להכל, לכל מקום מגיעים ברגל וכמובן שאפשר לשרוף יום שלם על החוף. בזמנו לא ממש התעניינו בבריאות, אז היינו נמרחים בשמן קוקוס ונשארים על החוף או על הברזלים כל היום. הילדות שלי עברה באווירה משפחתית, כולם הכירו את כולם. גרנו בקומה עם ארבע דירות, באחת היינו משחקים, בשנייה אוכלים צהריים, בשלישית את הקינוחים וברביעית, שלנו, היה מכשיר וידיאו, אז כולם ראו אצלנו סרטים. כל ילדי הבניין בילו יחד וזה היה הכי טבעי שיש. הבנות שלי, כמו כל הילדים היום, צמודות למסכים, והקורונה החמירה את זה. אנחנו היינו ילדי רחוב, בלי ניידים, וכשאמא רצתה שנעלה לאכול היא פשוט צעקה מהחלון. היום אני אוסף את הבנות שלי והן ישר שואלות 'מה עושים היום?'. זאת הטעות שלנו כהורים: שכחנו איפה אנחנו נגמרים והילד מתחיל. בת ים לא העסיקה אותי, להיפך, היא נתנה לי את

“הילדות שלי עברה באווירה משפחתית. גרנו בקומה עם ארבע דירות, באחת היינו משחקים, בשנייה אוכלים צהריים, בשלישית את הקינוחים וברביעית, שלנו, היה מכשיר וידיאו, אז כולם ראו אצלנו סרטים. כל ילדי הבניין בילו יחד

פ

ה

י

ה י ל

פ ו ח

: ם י מ

ן ה כ ת י

ו ל י צ

י א

א

ו

ל

וזה היה הכי טבעי שיש”

"הייתי רוכב בטיילת ומשהו בלב היה מתרחב"

30

22.10.2021 ˆ ידיעות מודיעין, איילון