איילון מודיעין 5.11.21

הזיכרון מהיום שבו ברחה עם משפחתה מלבנון ‰ החיים בישראל כבת לקצין צד"ל לשעבר ‰ והיחס להמנון שמתנגן כשהיא לובשת ), הקלעית המוכשרת 27( את מדי נבחרת ישראל ‰ מרים חנון שהצטרפה הקיץ לאליצור, בשיחה על המולדת וגם על החלום לזכות סוף־סוף באליפות אמא אמרה שיוצאים לטיול ומאז לא חזרנו שחקנית אליצור רמלה, מרים חנון, בראיון מיוחד:

ספורט

,2000 שנת במאי, 24־ ב שנה, עזב צבא הגנה 18 לאחר שהות בת לישראל את רצועת הביטחון בלבנון. בתודעה הישראלית נזכר האירוע הזה כיום חגיגי במיוחד, אבל עבור בני הב י רית שמעבר לגדר, חיילי צד"ל (צבא דרום לבנון) ובני משפחותיהם, הפך הפ י סטיבל לאירוע טראומטי, במהלכו נאצ י לו לעזוב את ביתם ואת כל מה שהכירו, בדרך אל הלא נודע, במקלט שהציעה להם מדינת ישראל. עבור מרים חנון, הקלעית שהגיעה בקיץ האחרון לאליצור רמלה, אז ילדה בת חמש לקצין בכיר בצבא צד"ל, מדובר באחד מזכרונות הילדות הראשונים, על אף שהוא מעורפל. "אני זוכרת שאמא אמרה לי שיוצאים לטיול, ומאז לא חזרנו לשם. אני מניחה שהאחים הגדולים שלי הבינו יותר, אני לא הבחנתי, אפילו לא ברמז. גדלתי על סיפורים אבל לא על משהו שאני באמת זוכרת". כבת לצד"לניק בישראל, הרגשת יחס אחר מהסביבה? "תראה, קרה שהייתי רבה עם ילדים אחרים שהיו קוראים לי ערבייה בקטע של עלבון, אבל זה אף פעם לא הזיז לי, והייתי מחזירה. אבל עזוב, בוא נודה באמת, כולנו גזענים במדינה הזאת. זה בכל מקום, אז זה לא יצר אצלי תסכול מיוחד". מנהריה למכללות עבור משפחת חנון, המתגוררת בנה י ריה, סיפור הקליטה בישראל מתחלק בין שני הורים (סימון וג'ונפיאף) ושבעה אחים ואחיות, אבל בכל הנוגע לכדורס י ), מדובר בסיפור הצלחה 27 לנית מרים ( מרגש במיוחד.

ברמלה גם הלחץ הוא לא מהסוג שה ־ כרת בהרצליה וברמת השרון. "ברור. מרגישים את זה בכל מקום, אם זה בגלל תוצאה מסוימת במשחק, באימונים, לא באים סתם להעביר פה שעה וחצי. מרגישים את זה גם בשפת הגוף של האנשים שאני עובדת איתם". נכון למחזור השלישי ניצבת אליצור רמלה במקום השני בליגה, אבל בכדו י רסל כמו בכדורסל, עוד מוקדם להמר כיצד יסתיים הפרויקט המאוד מבטיח שמובילה המאמנת שירה העליון, שכבר רשם הפסד ליגה למכבי אשדוד החלשה. "אנחנו לא מתרגשים מתוצאה כזאת או אחרת", אומרת חנון, "אנחנו בשלב מאוד מוקדם של הסיבוב ראשון, רק התחלנו את העונה, ולוקח זמן לחבר קבוצה ול י בנות בסיס טוב. על הנייר יש פה אחלה

את קריירת המשחק היא החלה אמנם בהפועל נהריה הקטנה (לאומית), אבל י � היא הצליחה לרשום קפ 18 כבר בגיל צת מדרגה מרשימה לליגת הקולג'ים בארה"ב (ארבע עונות במכללת ג'ורג'יה סטייט ובמכללת אקרד). כשחזרה ליש י ראל לבשה חנון את מדי בנות הרצליה וא.ס רמת השרון, שם מיצבה את עצמה כשחקנית ליגת העל מהשורה הראשונה. הקיץ הצטרפה חנון לטוענת לכתר האליפות, אליצור רמלה. "אני מגיע לכאן אחרי שבשנים האחרונות לא הייתי חלק ממאבק משמעותי בצמרת הליגה. כשהגעתי לרמלה באתי במטרה לעשות שינוי, להתמודד על תארים, וכמובן גם לקחת חלק במפעל אירופי, היורוקאפ. רציתי לחוות חוויות חדשות בכדורסל, והבנתי שרמלה היא המקום".

קבוצה, אחלה שחקניות, בנות מדהימות. אנחנו בדרך הנכונה להגיע למקום שמ י צפים מאיתנו להגיע אליו. רק לשם ההשוואה, בשנה שעברה אליצור רמלה רשמה עונה סדירה מדהימה, אבל נפלה בפלייאוף. המטרה שלנו השנה היא לה י גיע בכושר האופטימלי לרגע הנכון". ההתנגדות בבית מה שנראה כמו מסלול חלק ובטוח לה י צלחה, לווה אצל חנון, בת למשפחה נוצ י רית מארונית, בקשיים שידועים לנערות שגדלות במשפחות שמרניות. "האהבה לספורט תמיד היתה חלק ממני", היא משחזרת, "ולכדורסל הגעתי בעקבות האחים שלי. ראיתי אותם משחקים עם חברים שלהם וגם אני רציתי לקחת חלק". ואיך היתה התגובה במשפחה? "אבא שלי מטבע הדברים פחות הת י להב, הוא לא רצה. כדורסל זה בכלל לב י נים. אם זה בגלל האימונים שמתקיימים בשעות מאוחרות מדי לבנות, או מפגשי קבוצה שרק מתחילים בשעות הערב. מבחינת אבא זה לא היה פשוט ולא התאים". כיצד הצלחת בכל זאת לשכנע אותו? "בשלב כלשהו ההורים שלי הבינו שהם הגיעו למדינה אחרת, שזאת התרבות שלה, ושגם הם כהורים צריכים לעשות את ההתאמות הנדרשות".

/ / ש י ב נ י מ י ן ־שמש / / צ י ל ו ם : ק ו ב י ק ו א נ קס

צילום באדיבות מינהלת ליגת העל לנשים בכדורסל | במדי אליצור רמלה

36

5.11.2021 ˆ ידיעות מודיעין, איילון