איילון מודיעין 5.11.21

שני אני מכירה בזכות של העם היהודי שתהיה לו מדינה משלו". חוששת ליצור אנטגוניזם? לא. אין לזה שום קשר, ואני בטח לא מנסה להימנע מכל מיני קונפליקטים. אני באמת מרגישה שייכת, אבל בדרך שלי". חנון לא רק מסתפקת במשחק פעיל, אלא גם חברה בוועד השחקניות של ליגת העל. במילים אחרות: מקדישה מזמנה למעמדה של השחקנית הישראלית על הפרקט ובכלל. "אין מה לעשות, כדי שכ ז דורסל הנשים יתקדם ויגיע לאן שאנחנו מצפות, צריך להשקיע בו יותר זמן וכסף", היא אומרת. "במשך יותר מדי זמן היה נוח לא לעשות את הדברים שצריך לעשות. היום אנחנו יותר במדיה, יותר בתודעה, התנאים של השחקניות משתפרים, אבל זה דורש המשכיות". ובכל זאת, קשה לומר שמצב כדורסל הנשים היום טוב יותר ממה שהוא היה .90 בשנות ה־ "בוא נודה באמת, זה לא רק כדורסל הנשים. הספורט בארץ, בכלל, נמצא במצב לא טוב. תרבות הספורט בארץ רחוקה מאוד ממדינות כמו ארצות הב ז רית. פה כל אחד עסוק בעבודה ובילדים, וספורט זה הדבר האחרון שמזיז לו". עם כל הקושי, איך מחזירים את הקהל לאולם הכדורסל? "הדרך לשם עוברת במיתוג השחק ז נית הישראלית, שיהיה לצופה הישראלי משהו להזדהות איתו על המגרש. את מי יבואו לראות, את האמריקניות שמתח ז לפות כל שנה? אני באמת חושבת שעם כל הכבוד להמון אנשים, מנהלי הכדור ז סל לדורותיהם עשו פה לא מעט טעויות, ועכשיו יש איזו התעוררות, שכבר רואים בנבחרת, שאני רוצה להאמין שנראה את התוצאות שלה כבר בשנים הקרובות. יש פה דור רעב של שחקניות מוכשרות שלוקח להן קצת זמן להתחבר, אבל אנ ז חנו בהכרח סוללות את הדרך לצעירות שבאות ויבואו אחרינו. מי יודע, אולי נראה את זה מתפוצץ כבר בקרוב". "כואב הלב על מה שקורה בלבנון, ואני זועקת בגלל שיש שם מיעוט ששולט בכולם והורס את החיים שלהם. רוב האנשים שם רוצים לחיות בשלום, גם עם ישראל, אבל יש הנהגה שהורסת לכולם" נוצרייה ואין לי זהות לאומית אחרת מלבד הלבנונית" "ממש כמו שיש ישראלים ממוצא מרוקאי או עיראקי, אני ישראלית ממוצא לבנוני. זה נכון שפה בארץ הלאום מתערבב עם הדת, אבל אצלי זה אחרת. אני

חנון, השבוע ברמלה. "רציתי לחוות חוויות חדשות והבנתי שרמלה היא המקום"

"יש את העניין של השמרנות, הערכים של המשפחה, היחס השונה לבנות, יחס מיוחד, כמו מה מותר ומה אסור לפני חתונה, זה דבר שתמיד היה שם בילדות. גם זה לא סוד, ההורים שלי כמובן יעדיפו שאתחתן עם מישהו נוצרי. זה לא שיש להם משהו נגד יהודים או מוסלמים, אלא רצון שאני אמשיך את השושלת". כיצד את מגדירה את עצמך? "בגלל שבאנו ממדינה שדוברת ער ז בית, אז יש כאלה שמגדירים אותי כערבייה לבנונית, אבל לא, אני ישרא ז לית לבנונית. ממש כמו שיש ישראלים ממוצא מרוקאי או עיראקי, אני ישרא ז לית ממוצא לבנוני. זה נכון שפה בארץ הלאום מתערבב עם הדת, אבל אצלי זה אחרת. אני נוצרייה ואין לי זהות לאומית אחרת מלבד הלבנונית". אין לך חלום לחיות או לבקר בלבנון? "תראה, אני רוצה לראות את המקום שגדלתי בו, את המקום ששמעתי עליו כל כך הרבה סיפורים, 'שווייץ של המזרח התיכון'. אין לי ספק שהאנשים שם מדהימים, חמים, ויש את הסקרנות שבוערת בי. לגור שם? לא מדבר אליי. גדלתי פה, כאן זה הבית שלי". ובכל זאת, בפוסטשפירסמת בעקבות הפיצוץ בביירות יש משהו קצת אישי. "כי כואב הלב על מה שקורה שם, ואני זועקת בגלל שיש שם מיעוט ששולט בכולם והורס את החיים שלהם. רוב האנ ז

שים שם רוצים לחיות בשלום, גם עם ישראל, אבל יש הנהגה שהורסת לכולם". יש לך גם משפחה שנותרה שם. "כן, חלק נשארו, חלק היו פה וחזרו, וכשהם חזרו הם עמדו למשפט". את בקשר איתם? "לא, מה פתאום. ולא בגלל שלא רו ז צים, זה נטו מחשש לחיים שלהם". שייכת בדרך שלי במקביל לקריירה הקבוצתית, היל ז דה שנולדה בכפר דבל שבדרום לבנון, הגשימה חלום של כל כדורסלנית יש ז , לסגל נבחרת 18 ראלית כשזומנה, בגיל ) 11.11( ישראל, שפותחת בחמישי הקרוב במשחק 2023 את מוקדמות יורובאסקט ביתי מול לטביה. אגב, עבור הבנות בכחול־לבן מדובר במשחק אימון לכל דבר מאחר שהן כבר הבטיחו את מקומן באליפות, כיאה לנב ז חרת מארחת. איך את מרגישה כשאת עולה למש ־ חקים של נבחרת ישראל ושומעת את ההמנון? "אני ברגשות מעורבים. מצד אחד גד ז לתי בבית ספר ישראלי ובאופן אוטומטי הייתי שרה את ההמנון, מתוך הרגל. לא ז חרונה התחלתי באמת להקשיב למילים, וזה פתאום קיבל צורה אחרת. מצד אחד אני חווה את הטקסט כלא יהודייה, מצד

איך את מסכמת את הקליטה של המ ־ שפחה שלך בישראל? "יש יתרונות ויש חסרונות. עליי זה פחות השפיע, כי לא הכרתי משהו אחר והתאקלמתי די מהר. לאחים הגדולים שלי היה קשה יותר, חלקם הגיעו לפה כנערים, עם המבטא והכל. כמובן שגם להורים היה מדובר בקושי מורכב יותר". לפני כשנה הרעיד פיצוץ אדיר את נמל 207 ביירות, באסון שהביא למותם של ז � א 6,000 איש ופציעתם של למעלה מ ז רחים. "אני מפוחדת, חסרת מילים ואני יוצאת מדעתי", כתבה אז חנון בעמוד הפייסבוק שלה. "מעולם לא היה אכפת לי מפוליטיקה ולא התערבתי בה, אבל הפעם אני לא יכולה לשתוק ולהמשיך להתנהג כאילו העולם מתנהל בצורה נורמלית. אני מאבדת כל אמון באנושות. אנשים בלבנון סובלים בגלל ממשלה שמתפר ז קת. יש שם בן אדם ששולט בכל המדינה. עד מתי נאפשר לאנשים לצבור כוח כזה? מספיק. אני מתפללת עבור לבנון". עד כמה הזהות הלבנונית שלך חזקה? "ברמת המשפחה, היא מאוד חזקה. עם ההורים אני מדברת רק ערבית, כל החי ז נוך, המנהגים, החגים, האוכל. האחיינים פחות מדברים ערבית אז אני מדברת איתם בעברית. אבל חשוב לנו שגם הם יידעו את השפה, אז מדברים גם איתם בערבית". כיצד זה עוד בא לידי ביטוי?

37

ידיעות מודיעין, איילון ˆ 5.11.2021