27.10.23

פרופ' אייל שיינר. מתרגש מהעם הזה

"כעת, אני כבר יודע עד כמה עמוק האסון, אבל מצליח להתרגש מהצוותים המסורים בבית החולים, ובעיקר מהעם הזה שפתאום יחד ומאמין שיהיה טוב"

"אני מצטרפת לאחד הצוותים שמטפל בחייל עם קרע בווריד של הרגל וחשד לפגיעה תוך ביטנית. הוא מטושטש מהתרופות ורק שואל כל הזמן היכן הוא נמצא. אני מרגיעה אותו ומבטיחה שהכל יהיה בסדר"

ד"ר שחר נגב. משהו יוצא דופן מתרחש

כמה מוזר | ד"ר שחר נגב |

מאמין שיהיה טוב | פרופ' אייל שיינר |

"שבת בבוקר. אנחנו בממ"ד. הקטנטנים משתוללים תוך התעכ למות מוחלטת מהבומים שלא מפסיקים לרגע. אנחנו ההורים קצת פחות רגועים. האזעקות ממשיכות וממשיכות וההבנה שמשהו יוצא דופן מתרחש כאן מתחילה לחלחל. 'מאמי, זה רציני הפעם', אומר בעלי השוטר, 'את צריכה לנסוע לבית החולים ואני לתחנה. ניקח את הילדים לאמא שלך'. אני מביכ טה בו בהפתעה. אז נסענו. הוא לתחנת המשטרה ואני ל'סורוקה', לחדר הניכ תוח. שבת בבוקר. רק כמה מרדימים תורנים אמורים להיות כאן בשעה כזו, אך מסתבר שכמוני היו כאלה שלא חיכו להכ נחיה ופשוט הגיעו עוד לפני ההכרזה הרשמית על אירוע רב נפגעים. ראשוני הפצועים מתחילים להגיע. אני מצטרפת לאחד הצוותים שמטפל בחייל עם קרע בווריד של הרגל וחשד לפגיעה תוך ביטנית. הוא מטושטש מהתרוכ פות ורק שואל כל הזמן היכן הוא נמצא. אני מרגיעה אותו ומבטיחה שהכל יהיה בסדר. רק כשהגענו לחדר הניתוח ראיתי את השם על הגיליון. אלוהים. אני מכירה אותו. איך לא זיהיתי? לרגע לא יכולתי לנשום. אבל לא. די. אי אפשר. זה לא הזמן. הכירורג בודק באמצעות אולטרסאונד וקובע שהבכ טן בסדר. הוא מתעורר ומזהה אותי. 'שחר, את חייבת לשמור עליי. אסור שאמא שלי תישאר לבד', הוא אומר ותופס לי את היד. אני מבטיחה לו שהוא לא בסכנת חיים ומכריחה אותו להבטיח לי שבפעם הבאה שהוא בא לבקר אותי זה יהיה על שתי רגליים". ד"ר שחר נגב היא מתמחה בחטיבת ההרדמה ‰

"שבת בבוקר. שמחת תורה. מתעורר לצופר האזעקה. בהתחלה עוד חושב שמדובר בתקלה, אבל באזעקה השלישית כבר נוסע ל'סורוקה'. די מהר מבינים שמדובר באירוע חריג. אנחנו מתחילים להתארגן לקראת מעבר של היולדות למבנים מוגנים, אבל מהר מאוד מקבלים קריאה לרוץ לחדר הלם. התקבלה אלמונית בהריון מתקכ דם עם חדירת רסיס, לפחות כך חשבנו. המטופלת התקבלה ללא כל מסמכים, ומיד רואים פצע פתוח בקיר הבטן העליונה ממנו מבצבץ השומן ההיטני. בדיקת אולטרסאונד מראה שהעובר בשלב זה חיוני, עם דופק וכמות מי שפיר תקינה. לחץ הדם של היולדת גבולי, ובשילוב הכירורגיים הכלליים אנחנו מחליטים לדלג על הדמייה ולרוץ לחדר הניתוח. הכירורגים מתחילים בפתיחת הבטן, ומיד מזהים חור כניסה בגוף הרחם, פותחים את הרחם ומחלצים עוברית היישר לטיפול צוות רופאי התינוקות. לרוע המזל, העוברית נפגעה. הרופאים מזהים פצע כניסה ויציאה באזור הבטן התחתונה שלה והיא עוברת לניתוח פתיחת בטן על ידי צוות של כירורגיית ילדים. מעבירים את היולדת לחדר התאוששות. אנחנו חוזרים לחדר לידה ושם אנחנו פוגשים את הבעל שלא מצא את אשתו. הוא מספר שהיא נפגעה מירייה ישירה לבטן. ירייה ישירה לבטן של יולדת בהריון מתקדם, קוד מוסר שלא הכרנו. התינוקת יצאה מחדר ניתוח, אבל כמה שעות לאחר מכן היא שוב לא יציבה. צוות הפגייה נלחם על חייה. היא מפתחת בעיית קרישה ומוזרמים עוד ועוד מוצרי דם. התינוקת עובכ רת החייאה שנייה. לצערנו, בדיוק כאשר האם משוחררת מההתאוששות להמשך השגחה במחלקה, אנו מתבשרים שהתינוקת לא שרדה את האירוע. כעת, אני כבר יודע עד כמה עמוק האסון, אבל מצליח להתרגש מהצוותים המסורים בבית החולים, ובעיקר מהעם הזה שפתאום יחד ומאמין שיהיה טוב". פרופ' אייל שיינר הוא יו"ר החטיבה למיילדות וגניקולוגיה ‰

התחושות, המראות, הריחות והפנים

צלצול טלפון - 'בוא עכשיו, אנחנו במלחמה'. אחרי שבע דקות אני בכניסה לחדר הטראומה בבית החולים. השעה כ � . דלתות חדר הטראומה נפתחות ופצועים מו 07:30 כבר נסים לטיפול. מתחילים לעבוד. הראש עובד על אוטומט. מרגע שנפתחות הדלתות הן לא נסגרות. פצוע אחר פצוע מגיעים בקצב מסחרר. הפצועים הראשונים בבגדי ספורט. כנראה נפגעו בעת אימון בוקר. לאחריהם אזרחים, חיילים ועוד ועוד. מודיעים על ילדים פצועים. שואל את המזכירה - 'הזעקתם טיפול נמרץ ילדים?'. לא עוברת שנייה ולחדר נכנס איתן (ד"ר איתן נאמן ז"ל - ע.ב.מ) עם חיוך הילד הנצחי שלו. איתן, שמספר שעות אחר כך ייהרג בקרב עם מחבלים. לו רק ידעתי שזו הפעם האחרונה שניפגש. כל הצוות עובד כמו מכונה משומנת. עובדים בצורה מקכ צועית ומאורגנת. התגייסות מדהימה. כולם נותנים את כל מה שיש. כולנו התבגרנו בכמה שנים בשבועיים האחרונים. ייקח עוד זמן עד שנוכל באמת להבין מה בדיוק היה ומה עוד צפוי להיות. אבל דבר אחד אני כבר יודע בוודאות - אנחנו חזקים ביחד". ד"ר אסף אקר הוא מנהל היחידה לטראומה אורתופדית ‰

כולנו התבגרנו | ד"ר אסף אקר |

"מרגע שנפתחות הדלתות הן לא נסגרות. פצוע אחר פצוע מגיעים בקצב מסחרר. הפצועים הראשונים

"עכשיו שקט. עכשיו אני יכול לשבת קצת עם המחשבות שלי ולנסות ולהבין ולעכל מה התרחש פה בשבועיים האחכ רונים. חוזר במחשבות אל שבת בבוקר. שבת שהיתה מלאה בתוכניות בילוי משפחתיות, של מנוחה ורוגע שנקטעו בשש בבוקר עם האזעקות הראשונות שפילחו את האוויר. זינוק מהמיטה משקפיים, טלפון. אשתי לידי, הבנות כבר בממ"ד, מכניסים את הכלב ונועלים. הרבה סימכ ני שאלה, אבל די מורגלים בגדול. ואז עוד אזעקה ועוד אחת. מרגיש שונה, מוזר. בטלפון מופיע סרטון עם טנדר של מחבלים באופקים. אשתי ואני מחליפים מבטים. מבינים ולא מבינים. שולח הודעה לסגן מנהל בית החולים - 'תודיע לי אם יש פצועים'. דקה אחר כך תשובה - 'תגיע מהר'.

בבגדי ספורט. כנראה נפגעו בעת אימון בוקר. לאחריהם אזרחים, חיילים ועוד ועוד"

ד"ר אסף אקר. "אנחנו חזקים ביחד"

22

27.10.2023 ˆ ידיעות הנגב