3006_WMNegRe001

הקבלנים באתר הבנייה. התייקרות חומרי הגלם משפיעה על הענף

הקלות בתשלומים היבט אחר הקשור לענף הבניה: היזמים מתלוננים כי הם רכשו קרקעות על סמך ביקושים ועל סמך רי ־ בית מסוימת, והעלאת הריבית מעמידה אותם בפני מציאות בעייתית ומורכבת. "הריבית שהיתה אחוז ורבע הפכה לשש ורבע, מה זה אומר? זה אומר שכל מי שזכה במכרזים האחרונים, שאני מתקשה לראות אותם עולים על הקרקע, הממשלה תתחייב לבנות את , ותמכור אותם לזוגות 90 הדירות כפי שהיה בשנות ה־ צעירים, ולא בשיטות של 'מחיר מטרה' או 'מחיר למ ־ שתכן', אלא זוג צעיר שהוא זכאי, יקבל דירה במחיר מוזל מאוד, כך הם יתנו ביטחון לקבלנים שהם יכולים להמשיך לבנות, וגם לא תהיה ירידה בבנייה, כי בעוד שנה הביקושים יעלו ואז לא יהיו דירות כי הקבלנים יבנו פחות". למרות המצב המורכב שמתאר אביסרור מבחינת היזמים, לדעתו, הלקוחות דווקא הם יכולים ליהנות מהסיטואציה העכשווית ולנצל אותה לטובתם. "הקו ־ נים היום נמצאים במצב מצוין, הם יכולים להגיע למ ־ שרדי המכירות ולהתמקח, הם יכולים לקבל הקלות בתשלומים, ועוד, הרי הריבית לא תישאר כזו גבוהה, אני מעריך שתוך שנה הריבית תהיה למטה, ואז מי שקנה היום דירה, ירוויח הרבה כסף". בינתיים הבטחות הממשלה לא מתממשות בנוגע ליישום פרוקטים והשקעות, ועושה הרושם שאנחנו דורכים במקום? "בסוף השבוע הייתי בכנס של התאחדות הקבלנים, ובאחד הפנאלים היו ראש עיריית דימונה, בני בי ־ טון, וראש מועצת ירוחם, טל אוחנה. ושאלו אותם מה קורה בערים שלכם ובאיזור, ביטון דיבר על השכונות שבונים בדימונה, וטל דיברה על בנייה של וילות וש ־ כונות יוקרה, והכל טוב ויפה. באתי לבני ואמרתי לו: 'בני, אתם בין עשרה ערים בנגב, אתם צריכים ללכת יד אחת מול הממשלה, ולדרוש את כל מה שדרשתם כרגע בשיחה'. אמרתי, אם לדוגמה לא תהיה רכבת מהירה לדימונה, דימונה תישאר כפי שהיא עם די ־ רות רפאים, לכן, ראשי ערים צריכים לעשות יד אחת לטובת הנגב, אם לא, שום דבר לא יקרה, הממשלה לא מתכוונת להיכנס בדחיפות לנושא, עובדה שמדברים על הקמת שדה תעופה בנבטים למעלה מעשור, ושום דבר לא קרה. זה יקרה רק אם יתקיימו הפגנות וכל ראשי הערים והמועצות יתאחדו". די לבירוקרטיה אלי אביסרור, שנחשב לאחד הבכירים בענף הבנייה, בעל ניסיון של עשרות שנים, לא מסתיר את כאבו כשהוא נוסע בכביש הערבה ורואה את השממה, ולא מבין מדוע הנגב לא מיושב ברוח משנתו של בן גוריון ולפתור את בעיית הצפיפות במרכז. וזה מביא אותנו לשאלת מדיניות רשות מקרקעי יש ־ ראל והביקורת עליו בסוגיית הפשרת הקרקעות. "על רשות מקרקעי ישראל יש לי ביקורת גדולה מאוד על מה שקורה ברגולציה ובבירוקרטיה. הכל זז בהילוך . גם בעניין היתרי בנייה, 60 איטי וחיים שם בשנות ה־ רודפים אחרי רשות מקרקעי ישראל מיום שהיזם קונה את הקרקע, ועד שהוא עולה על הקרקע לוקח שלוש שנים, ומה קורה בפרק זמן זה? היזם שילם את הקרקע, שילם המון כסף, סוחב ריבית מהיום הראשון ועד שהוא מתחיל לבנות, ובפרק זמן זה דברים משתנים, הביקו ־ שים משתנים לגמרי, מחירי התקורה התייקרו מאוד בשנים האחרונות, לכן אנחנו צריכים יציבות".

יו"ר ארגון הקבלנים,

זורקים אותך לים ומבקשים ממך להתמודד עם הכל לבד. הבנקים חוגגים על כולם - על קבלנים פרטיים וכולם, ואז נוצרת בלימה בשטח שמרגישים אותה מאוד ואי אפשר להתעלם ממנה". מה אפשר לעשות כדי לעצור את ההגירה השלי ־ לית של צעירים מהנגב? "לא מכבר השתתפתי בכנס שבו נכח גם שר הבי ־ נוי ובכירים נוספים מהממשלה, והדבר החד משמעי שעלה משם הוא שכולם חושבים שהפתרון להגירה השלילית הוא פשוט: מי שתרם למדינה בשירות צבאי מלא, כולל בת זוג ששירתה שנתיים בצבא או בשירות לאומי, אז המדינה צריכה לתת להם לבנות בבנייה רוויה, הם לא חייבים לבנות וילות. אבל מנגד, חייבים להוריד את המחירים של הקרקעות, גם אם הבית עולה זול לזוגות צעירים, נשאר להם עוד הרבה מה לשלם. היום הכל יקר ואף אחד לא רוצה לקחת חלק בפתרו ־ נות, אבל אני מאמין שאפשר לעזור לכולם". הבטחות בלי כיסוי ואולם, במקומות כמו נתיבות, אופקים ושדרות, המג ־ מה הפוכה ויישובים אלה חווים גידול באוכלוסייה. "רק אלף 40 באופקים חל באחרונה גידול של לא פחות מ־ אלף דירות חדשות", מדגיש 35 תושבים ונבנות שם כ־ בן מוחה. "לערים כמו נתיבות ושדרות אין עוד לאן לג ־ דול ולהתפתח מרוב הגירה חיובית, למרות הקסאמים והמצב הביטחוני". עם זאת, הוא מדגיש, גידול האוכלוסייה במקומות אלה מחייב לפתח את תחום התעסוקה והחינוך במח ־ שבה "שלא כולם יכולים להיות הייטקיסטים, לא כולם לומדים להיות מהנדסים ופרופסורים. בשוק צריכים גם

אביסרור תומך בתוכנית "פינוי בינוי", ורואה חשי ־ בות עצומה בחידוש השכונות הוותיקות שסובלות מתשתיות ירודות, וסבור שהשילוב בין בנייה חדשה לצד פיתוח השכונות הוותיקות בבאר־שבע הוא דבר נכון ורצוי. "זה דבר מבורך כי זה בעצם מחייה את כל מרכזי הערים". לעזור לצעירים הקבלן אלי בן מוחה, נשוי ואב לחמישה ילדים תושב אופקים, החל את דרכו בעולם הבנייה והנדל"ן לפני מתוכן הוא חבר בארגון הקבלנים בנגב. 15 שנה, 20 כ־ לדבריו, מאז ומתמיד אהב את ענף הבנייה, ולכן הח ־ ליט ללמוד הנדסת בניין, ניהול עבודה וניהול ענף הבנייה. תוכל לתת לנו תמונת מצב של ענף הבנייה? "תמונת המצב הנוכחית של ענף הבנייה בנגב מצבי ־ עה על כך שהענף נמצא בהתפתחות מתמדת ובתנופה אדירה, במיוחד בדרום. הבנייה מתפתחת להרבה מאוד כיוונים, בהרבה יישובים ומקומות, וכמובן בתחום הב ־ נייה הרוויה, הפרטית והציבורית. יש כל העת הרבה מאוד עבודה בעקבות הבנייה הזו". בד בבד, ובעיקר בשנה האחרונה, בן מוחה מזהה לא מעט בעיות ואתגרים שהקבלנים נאלצים להתמו ־ דד איתן, בהן "עלייה בריביות, פרויקטים שנסגרים, הציבור שלא קונה דירות, קבלנים שמסתבכים עם הבנקים, ועוד. מדובר בהרבה אתגרים והתמודדויות שמתקיימים במקביל", הוא מסביר. "מצד אחד, ההתפ ־ תחות היא אדירה, מרגישים פריחה ושגשוג, וזה כמובן מבורך, צעירים שמגיעים לאזור ומוצאים תעסוקה, ומצד שני, הממשלה לא עוזרת ולא נותנת יד. פשוט

אלי אביסרור: "הקונים היום נמצאים במצב מצוין, הם יכולים להגיע ולהתמקח, הם יכולים לקבל הקלות בתשלומים, ועוד" למשרדי המכירות

שכונות חדשות בניית לצד השקעה ופיתוח של השכונות הוותיקות

קידום תוכניות כמו פינוי־בינוי

כדאיות לחברות ליצור היי־טק לעבור לנגב באמצעות הטבות מס

מחירי הקרקעות והדירות, מתן הורדת הטבות מס ופיתוח תחום התעסוקה כדי לצמצם את ההגירה השלילית

ידיעות הנגב ˆ 30.6.2023 55