I LOVE NADLAN

עיר בת זמננו // i ♥ nadlan

ערים חכמות כשטכנולוגיה וניהול מצטיין נפגשים

בד בבד עם הזינוק הטכנולוגי וסביב הצורך לייעל מערכות, להתגבר על המחסור בתשתיות ולספק שירות טוב יותר לתושבים בערים ההולכות וגדלות, התפתח המושג "עיר חכמה". לדברי אורי בן ארי, יועץ מוביל לערים חכמות וכיום משמש כנשיא קרן אתנה, ערים חכמות היא תולדה של הטכנולוגיה, כאשר מאז התפתח הרעיון, הוא עבר מספר גלגולים. "הדור הראשון של הערים החכמות היה סביב טכנולוגיה שמאפשרת ניצול חסכוני של משאבים, למשל החלפת נורות שפועלות על דלק, לנורות לד החוסכות מחצית מצריכת החשמל, או יצירת אנרגיה חליפית בעזרת לוחות סולאריים", פותח ומסביר בן ארי. "הדור שני התמקד בניהול יותר טוב ועסק בבסיסי נתונים (דאטה), במטרה לטייב את השירות העירוני. תל אביב, למשל, פיתחה את מיזם 'דיגיתל', ובו קבוצות אוכלוסייה מובחנות כמו קשישים או ילדים, ועל־פי הדאטה הנאספת, ניתן לספק להם שירותים ממוקדים. הדור שלישי פועל לגרום לאושר בקרב התושבים, על־פי מדדים שקבע האו"ם. גם כאן הטכנולוגיה מככבת, כי ככל שמספקים יותר שירותים טכנולוגיים, כך יותר קל לתושבים. למשל אסטוניה נחשבת למדינה הדיגיטלית ביותר בעולם – כל השירותים בה מקוונים, למעט גירושים ונישואים. זה חוסך לתושבים זמן, דלק, פקקים וכו'". אולם לטענתו, לא די להיות דיגיטלי, יש לדעת גם לנהל את המערכות: "ככל שעיר קשובה לתושביה ומצליחה לחסוך למשל באנרגיה, היא יכולה להשקיע יותר בחינוך. הכנסות מעסקים, לא תהיה מאוזנת וכדי 60% עוד בהיבט הכלכלי, עיר שאין לה להתאזן עליה לגבות יותר ארנונה מעסקים. לכאן מתחבר גם תחום החינוך, שכן עיר שתושביה חכמים יותר, כוללת יותר אוניברסיטאות וכוח אדם איכותי, וגם הכלכלה בה מתקדמת יותר. אלמנט נוסף הוא הביטחון, כאשר ניהולו קשור בהכנסה של מצלמות והתראות ושליטה של העירייה בתהליכים הללו. לכל אחד מהאלמנטים שנמנו כאן יש מדדים, שבאמצעותם אפשר להבין איפה העיר ממוקמת, ועל־פיהם לבנות עבורה תוכנית אסטרטגית". לדבריו, בישראל ישנן ערים חכמות בודדות בקנה מידה עולמי, בעוד הרוב נמצאות בתהליכים: "בערים הקטנות הבעיה היא משאבים מוגבלים

והיעדר פונקציה של מנהל מערכות מידע. גם אם יש לעיר דיגיטציה, אין מי שינהל זאת, ומחסור באנשי מקצוע בתחום הדיגיטלי גורם לעיר להישאר מאחור. בסוף, כשרוצים לשמור את התושבים וגם למשוך טאלנטים, נוצרת תחרות בין הערים לא רק על עסקים, אלא גם על תושבים". אילת היא דוגמה לעיר חכמה מובילה. "עם אסטרטגיה נכונה מהצריכה 100% הצליחו בעיר לחסוך הרבה כסף - כמעט היומית מסופקת מאנרגיה סולרית, הם הצליחו למחזר מים, פיתחו כלכלה חכמה, העיר מרושתת במצלמות, יש וויי־פיי בכל מקום, פחי האשפה ממופים ועוד", מסביר בן ארי ומסכם: "עיר חכמה אכן נשענת על טכנולוגיה, אבל ללא ניהול נכון, זה לא מספיק".

להפחית את השימוש ברכב פרטי ולעודד מפ ־ גשים ברחבי השכונה". עוד מציינת פוריה, כי משבר הקורונה חידד את הצורך בשימוש במרחב הציבורי כמרחב המכיל פעילות אינטנסיבית, המשלימה באופן משמעותי את הפעילויות בחלל הבית הפרטי. "בבאר שבע כחלק מכל שכונה מתוכנן פארק, המהווה פלטפורמה לאותן פעילויות ומשתלב במרחב הציבורי השכונתי, למשל פארק הסופרים בשכונה ב', שתוכנן תוך כדי שיתוף הציבור, והתוצאות ניכרות בשטח". גיא דוננפלד, מנכ"ל איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים ומהנדס העיר דימונה, מציין, כי השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים בעשורים האחרונים במגוון תחומי החיים, המתרחשים בקצב הולך וגובר, משפיעים גם על הסביבה העירונית והמ ־ רחב הציבורי. ביניהם הוא מונה את קצב החיים המהיר, זמינות המידע הגבוהה וגם אופי השירותים ואופן צריכתם. "עירוב שימושים אינו מושג חדש, אבל בעיקר מאז הקורונה גילינו שיש ערך רב לכך שכל דקות 15 השירותים הדרושים לנו נמצאים עד הליכה מהבית", אומר דוננפלד. "רבים מעריכים סביבות מגורים איכותיות ככאלה שבהן אין צורך להניע את הרכב, ואפשר להגיע ברגל לכלל השירותים הנדרשים בניהול סדר היום השוטף". לדבריו, ישראל הקטנה הולכת ומצטופפת, עם ריבוי טבעי בקצב חסר תקדים ביחס לעולם המערבי, כשהקרקע היא משאב במחסור המ ־ חייב חשיבה מחודשת על הדרך שבה מנצלים אותו. "למשל ישנה מגמה המעודדת כניסתן של מנהרות תשתיות, שבהן מרכזים את הת ־ כל השירותים הדרושים במרחק הליכה מהבית

היא צריכה ויכולה להציע מוצר עירוני אינטנסיבי ומרכז עיר חי ותוסס, המכיל פעילויות חיוניות, תנועה ושימוש מוגבר ומיטבי במרחב הציבורי". כדי לייצר זאת העירייה פועלת לתוספת של שטחי מגורים, תעסוקה, מסחר, מלונאות ומ ־ בני ציבור במרכז העיר, לצד יצירת פתרונות תחבורה ציבורית יעילים ומשוכללים. "אם בעבר תוכננו בעיר מוקדי מסחר גדולים, כמו קניונים או מתחמי קניות ושירותים דוגמת הביג, כיום המגמה היא להחזיר את המסחר והפעילות לרחובות הראשיים", אומרת פוריה ומעניקה כדוגמה את שדרות רגר, השדרה המרכזית ורחוב הכניסה לבאר שבע: "בעבר השדרה שימשה בעי ־ קר לתנועת רכבים. בשנים האחרונות פועלים בעירייה להפוך אותה לשדרה עירונית מרכזית, באמצעות שינוי תוואי התנועה, עבודות פיתוח שכוללות תוספת של שבילי הליכה וריצה, הקמת מרחבי שהייה ושימוש במרחב הציבורי, ובנוסף לכך אישור פרויקטים אינטנסיביים להתחדשות עירונית, הכוללים מגורים, מסחר ושירותים הפונים לחזית השדרה, על מנת לעודד הליכתיות ותנועת הולכי רגל במרכז העיר". בתוכניות התחדשות עירונית משאב הקרקע מוגבל, ולכן בבירת הנגב פועלים למקסם משאב זה ומשלבים בתוכניות המגורים גם מוסדות ציבור וחינוך, מסחר ושירותים, זאת מתוך מטרה שאלו ישמשו הן את תושבי המתחם המתחדש והן את השכונה הוותיקה. "חלק חשוב מתוכניות ההתחדשות שלנו בשכונות הוותיקות במרכז העיר הוא החיבור לשכונה הקיימת", מציינת פוריה ומעניקה דוגמה: "בשכונת פסגת רמות, המשווקת כיום, יצרנו לצד שטחי המגורים רחוב מרכזי, הכולל שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור וחינוך ודיור מוגן. המטרה היא לייצר מוקד שכונתי שיספק את צורכי התושבים ויאפשר

אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות

משרתת נכון יותר את התושבים. "בעבר הפרדת השימושים יצרה תופעה של שכונות שינה, כשבמהלך היום השכונה הייתה ריקה, ומצד שני אזורי התעסוקה היו מתרוקנים בערב, וזה עודד תופעות פסולות של פשע וונדליזם", אומרת הראל. את החזון של עירוב שימושים מיישמים היום בשכונות הגדולות של רחובות; בשכונת קריית משה מיושמת תוכנית התחדשות עירונית, יחידות דיור. 11,000 שבמסגרתה ייבנו כ־ כיום השכונה מאכלסת בעיקר שיכוני מגורים ישנים לצד אזור תעשייה ישן של מוסכים ופחונים. התוכנית החדשה משלבת מסחר ותעסוקה בקומות הראשונות של הבניינים החדשים, וגם בעלי הנכסים באזור התעשייה קיבלו זכויות בנייה שיאפשרו את התחדשותו. במקביל העירייה פועלת לפיתוח ולהחלפת כלל התשתיות בשכונה, שיהפכו אותה למו ־ דרנית ומתקדמת. דוגמה נוספת היא תוכנית מזרח העיר החד ־ שה, הנמצאת בהליכי אישור סופיים לבניית יחידות דיור ממזרח לדרך בגין. 8,400 כ־ "בבנייני המגורים שיוקמו ברחובות המרכזיים של השכונה מתוכננות קומת מסחר וקומות ביניים של משרדים, זאת כדי לייצר סביבת מגורים דינמית ותוססת בכל שעות היום",  מסכמת הראל את החזון העירוני.

שתיות בפרוזדור תת־קרקעי קומפקטי יחסית. זאת מתוך ההנחה שמוטב להסתיר צינורות וכבלים המכערים את הנוף, ולצד זה להימנע מהמגבלות והסכנות שהם מטילים על הסביבה. מגמה אחרת היא של צמצום השטח המוקצה לרכבים והגדלת השטחים לטובת הולכי רגל ורוכבי האופניים במרחב. באמצעות תכנון חכם יוצרים הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות במרחב הציבורי, לרבות שימוש בהצללה וניצול רחבות וכיכרות ציבוריות. אפילו ספסל המוצב במיקום הנכון יכול לייצר הזדמנויות למפגשים חברתיים", מסביר וננפלד ומוסיף, כי מחקרים הוכיחו, שאינטראקציות חברתיות מפחיתות תופעות אלימות. "'חשיבה מחוץ לקופסה' בכל הקשור למרחב הציבורי יכולה לתרום רבות ליצירת מרחב איכותי מהרבה בחינות, כזה שאנשים מחפשים כשהם יוצאים אל הרחוב. כך גם אספקת שירותים חיוניים במרחב, כגון רשת אלחוטית לשימוש חופשי, עמדות טעינה, אזורי ישיבה המיועדים לעבודה עם המחשב הנייד ועוד", הוא מסכם. המרחב הציבורי נותר פעיל בכל שעות היום גם לתפיסתה של אדריכלית דלית הראל, מהנדסת העיר רחובות וראש מינהל הנדסה, הגברת עירוב השימושים בשכונות החדשות

7 | i ♥ nadlan | 2023 פברואר