S דור ה

מיליארד שקל על טיפול בנזקי בריאות הנגרמים 3 במקום שהמדינה תוציא מיליון שקלים יכולים 900" : מחוסר ביטחון תזונתי, ב"לקט ישראל" מבהירים כך מורידים את יוקר המחיה  לפתור את המשבר כולו" הגיע הזמן להציב את הצלת עודפי המזון בראש סדר העדיפות הלאומי

על איכות מי תהום. "בהגדרת הקיימות של האו"ם עד שנת 15% נקבע הצורך לצמצם פליטת גזי חממה ב־ , כאשר רק הצלת מזון מצמצמת את פליטת גזי 2050 ", אומר כרוך ומבהיר כי לנתונים הללו 6%־ החממה בכ ישנה משמעות עצומה, "באחריות הממשלה להתנהל באופן מקצועי ורציני. ברחבי העולם כבר התקבלו החלטות והוצבו יעדים בינלאומיים, אבל בישראל קשה לראות שמשהו נעשה. הצלת מזון חשובה מאוד ולו רק בשל המינוף – על כל שקל המושקע בהצלת מזון, מקבלים שווי מזון של כארבעה שקלים. מיליארד 3 "בעיית אי הביטחון בישראל מוערכת ב־ שקל, וכדי לפתור את הבעיה בכללותה יש להשקיע ס � מיליון בלבד. הגיע הזמן לשינוי יסודי ומהיר ב 900 דרי העדיפויות בישראל, שיוביל ראש ממשלת ישראל ויציב את הצלת עודפי המזון בראש. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא יכולתו המיידית גם לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל בכשליש מה ־ תקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור, ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. איפה נשמע דבר כזה, שפתרון יהיה יעיל וטוב בכל מובן – כלכלי, חב ־ רתי, סביבתי, בריאותי, אבל הממשלה תדלג מעליו באדישות? אין לנו פריבילגיה כזו יותר. זהו צו השעה לפעול עכשיו ולנקוט צעדים יעילים לצמצום אובד ־ ני המזון והצלת המשאבים הקיימים. ישראל חייבת לצאת מהאדישות ולתרום מיידית לצמצום המשבר",  מסכם כרוך. מסכם כרוך. הכתבה מטעם לקט ישראל

ראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועם נתונים של משרד החקלאות מעלה, שעלות אובדן המזון עומדת ו � שקל בממוצע לשנה למשפחה. בבדיקת נת 3,600 על ני הצריכה של משפחה ממוצעת, מדובר בחודש שלם ו � ח 12 נוסף של צריכה, כלומר כל משפחה משלמת על חודשים. 13 דשים עלות של "יש לנו תפקיד בצמצום הפערים החברתיים, שמתק ־ שר ישירות לעלויות של האינפלציה והחשש העולמי מתופעות כלכליות שליליות", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. לדבריו, צריכת פירות וירקות בישראל דומה לצריכה העולמית, אלא שלפי מחקר של משרד הבריאות, הנזק הבריאותי שנוצר מאי צריכת ירקות מיליארד שקל בשנה. "הכסף 20 ופירות – מוערך ב הזה מגיע מתשלום מיסים; אנחנו האזרחים מממנים את זה, כי אין מקור אחר. ככל שתהיה מודעות לצ ־ ריכה נבונה כך יהיו פחות מחלות השמנה, סוכרת, לב ואחרות ובהתאמה יצטמצמו גם הוצאות הבריאות". לדבריו, יש פה אחריות ממשלתית עצומה. "כיום המ ־ דינה תומכת במזון בסכומים מזעריים; היא איננה מגדירה מהו מזון בריא, אלא מכתיבה את סל הק ־ ניות הכולל קמח, סוכר, שמן וכיוב'. המוצרים האלה זולים, ואנשים יכולים להרשות לעצמם לקנות אותם. כך המדינה למעשה מחנכת את האזרחים לצ ־ שנה היא 30 רוך מוצרים לא בריאים ולאחר נאלצת לממן עבורם הוצאות בריאות כה ־ שלכה של ההתנהגות הזו". כל שקל הופך לארבעה

במציאות של יוקר מחיה שהולך ומתר ־ חב, הישראלים מתחילים לחשוב על מה להוציא כסף – תרופות, חשמל או אוכל? אלא שבתחום המזון המציאות יכולה להיות שונה בתכלית.

כולנו נתקלנו בהשלכת מזון טרי ומזין לאשפה במג ־ שנה שארגון לקט ישראל 20 וון מקרים ונסיבות. כבר הוא מציל המזון הלאומי, שאמון על הביטחון התזונתי הציל 2022 של האוכלוסייה החלשה בחברה. בשנת אלף טונות של מזון טרי ובריא 27 וסיפק הארגון מעל לעמותות וארגונים בכל רחבי הארץ – תוצרת חק ־ לאית לסוגיה לצד ארוחות מבושלות ומזינות. הדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של הארגון שנכתב על ידי בשיתוף המשרד להגנת הסביבה מעלה, כי היקף BDO 21.3 עומד על כ־ 2021 אובדן המזון בישראל בשנת מהיקף ייצור המזון 37% מיליארד שקל ומהווה כ־ המקומי. במילים אחרות – כשליש מהמזון שאנחנו מגדלים ומייצרים יורד לטמיון. לפחות חצי מהכמות – מיליארד שקל - ראויה 7.5 מעל מיליון טונות בשווי כ־ למאכל ואפשר להצילה. שקל בשנה למשפחה 3,600 אי הצלת מזון קשורה ישירות ליוקר המחיה. דוגמה לכך אפשר לראות כשחקלאי מעמיס על משאית טונה תפוחי אדמה במחיר מסוים לקילו. בדרך לבית 950 האריזה חלק מהסחורה נרקב והמשקל יורד ל־ ק"ג, בעוד המחיר לקילו נותר זהה. לאחר שטיפה י � ק"ג, אף הם במחיר המקורי לק 850 ומיון נותרים 150 לו, מהסיבה שאין מי שיישא בהפסד של ק"ג עד כה. וכך אובדן המזון מתגלגל לצ ־ רכני הקצה בדמות מיסים והתייקרויות,

היבט נוסף של אי הצלת מזון הוא פגיעה סביבתית. מזון איכותי שנזרק מגיע למטמנה, וההטמנה יוצרת גז מתאן הפוגע בסביבה. כששטחים גדולים מתמלאים באשפה, הם משחררים כמות גדולה של גזים שבין היתר פו ־ געים בבריאות, בסביבה ומשפיעים

התורמים ומעצימים את יוקר המחיה. הצלת מזון היא, אם כן, אחד הגורמים המרכזיים שיכולים לצמצם את יוקר המחיה. הדו"ח האחרון של לקט יש ־

גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל צילום: מרב רביץ מושל

2023 פברואר וּ s דור ה־ וּ 6