בריאות

להט"ב ׀ בריאות

ריאטריה ) יי ( ג ללהט"בים מבוגרים בכל העולם וגם חשש מסטיגמה ושנים ארוכות בתוך הארון גרמו בישראל להימנע מפנייה לקבלת שירותים רפואיים, וכתוצאה מכך לחלות במחלות לצד הבנת הצרכים הייחודיים והנגשה של מגוון שירותים רפואיים מסכנות חיים ענתי גילעד מותאמים לקהילה, כעת גם ותיקיה זוכים למענה

)55+ מהלהט”בים המבוגרים ( 58% בישראל גרים לבד (לעומת כמעט כפול מהאוכלוסייה הכללית בגי ־ מהם יש 63% לים אלה), ורק ל־

מהאוכלוסייה הכללית 96% ילדים (לעומת בגילים אלה). בדידות היא מאפיין נוסף של בני הקהילה, כשהמבוגרים סובלים ממנה בעוצמה דיווחו על תחושת בדידות (כפול 57% רבה; 70+ מאשר באוכלוסייה הכללית) ובקרב בני הבעיה רחבה אף יותר. כך עולה מדו"ח של מכון ר � , שבדק צ 2019 מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מ ־ כים של להט"בים מזדקנים. בד בבד עם הזדקנות האוכלוסייה, גדל גם מס ־ פרם של הלהט”בים המבוגרים, אלא שהעלייה בתוחלת חייהם מעצימה את האתגרים הניצבים בפניהם בעת הזקנה. רבים מהם חוו לאורך חייהם יחס שלילי מצד החברה, והם מתקשים להשת ־ לב במסגרות השירותים הרגילות לבני גילם. הם סובלים מבידוד חברתי, מתחושת דחייה בקהילה, מעוני, מתחלואה עודפת, מפחד מפני כניסה למסגרות דיור לזקנים וחשש מפנייה לקבלת שירותים ולעיתים אף מדחייה על ידי קהילת הלהט”ב עצמה. "תחושה שלא יבינו אותם וישפטו אותם" מערכת הרפואה הישראלית מחוללת בשנים האחרונות שינוי ביחס לצורכי הקהילה הייחו ־ דיים, וכיום קופות החולים השונות מנגישות עבורה מגוון שירותים, אלא שהדרך לטיפול מותאם ומיטבי עוד ארוכה. "עדיין השא ־ לה הכי שכיחה, שאנחנו נשאלים, היא למה צריך רפואת להט"ב? הם לא שונים מכל אדם אחר? ובהמשך לכך - מה הצורך בגריאטריה ללהט"ב מבוגרים", כך פותחת ואומרת ד"ר נילי אליאור, גריאטרית מחוזית, כללית מחוז תל אביב־יפו וגזברית החברה לרפואת להט"ב. הצורך, לדבריה, נובע מכמה סיבות. הרא ־ שונה והבסיסית היא שאכן לקהילה צרכים רפואיים ייחודיים. "למשל הומואים צעירים נתונים ללחץ חברתי לקיים יחסי מין לא מו ־ גנים, להשתמש בחומרים מסוכנים במסיבות וכיוב'. אומנם זה פוחת בגיל המבוגר, אבל יש לאורח החיים הזה השלכות ארוכות טווח, בהן התמודדות עם זיהומים והשפעה על קוגניציה וסיפיליס משפיעים על HIV וזיכרון. ידוע ש־ הקוגניציה, וכשאנחנו עושים בירור דמנציה לכל אדם, אנחנו בודקים גם את הימצאות שתי המחלות. אצל לסביות צעירות, למשל, יש גורמי סיכון קרדיו־וסקולריים ממגוון סיבות, כגון עישון והשמנת יתר". אלא שבקהילה, לד ־ בריה, פחות סומכים על הממסד הרפואי, ולכן פחות פונים לעזרה. "יש להם תחושה שלא יבינו אותם וישפטו אותם. אנחנו במערכת הבריאות חווים את ההשלכות של זה, כשהם פונים בגיל מבוגר. יש ממאירויות יותר שכי ־ חות בקהילה, כמו סרטן הלוע או פי הטבעת אצל גייז, וסרטן השד וגם סרטן צוואר הרחם

את משמעות הטיפול ואיך לשלב אותו עם שאר התרופות והמחלות שהאדם צבר במהלך חייו". צרכים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים ייחודיים מן העבר השני של הצורך ברפואה מותא ־ מת לקהילה הוא היעדר ידע בקרב הרופאים עצמם. "לגינקולוגים או לרופאי משפחה יש חסך בידע, והם לא תמיד יודעים שבדיקת פאפ או חיסון פפילומה חשובים וכי יש לבצע בדיקות סקר גם ללסביות, כי המחלה יכולה לעבור במין בין נשים גם באמצעות צעצועים, אצבעות וכיוב'. רפואה מונעת אומנם נעשית

אצל לסביות, שמתגלה פעמים רבות בשלבים מאוחרים מדי. לסביות חושבות שמכיוון שהן לא מקיימות יחסי מין עם חדירה, מיותר לפקוד גינקולוג, וכך דברים מתפספסים". היא מספ ־ , שלא ביקרה 50 רת על מקרה של מטופלת כבת מעולם אצל גינקולוג בשל פחד מחדירה. "שו ־ חחתי איתה על חשיבות בדיקות הפאפ ומצאתי לה גינקולוגית גיי פרנדלי. הכנתי מראש את שתיהן, וארגנו לה בדיקה בטשטוש. בסופו של דבר התגלה אצלה נגע בצוואר הרחם, וחייה ניצלו". סיבה נוספת לצורך הייחודי היא תחום הטר ־ נסים/יות, הכולל תרופות וניתוחים, ודורש

מהרופאים הגריאטריים הכלה, התאמה והבנה מינימלית ברציונל הטיפול בהם בגיל המ ־ בוגר. "כגריאטרים אנחנו עוסקים בתרופות ובאינטראקציות בין תרופות – ועלינו להבין לאורח החיים הזה השלכות ארוכות טווח, בהן התמודדות עם זיהומים והשפעה על קוגניציה וזיכרון"

2024 יוני ׀ בריאות ׀ 12