בריאות

אילו שירותים כוללת המרפאה? "מדובר במרפאה הגריאטרית הרגילה של כללית בתל אביב, והיא נכללת בשירותים הר ו בים לקהילה, המציעים מרחב בטוח ומכיל לכל פונה. יש לנו סממנים שמעידים כי זהו מקום בטוח עבור הפונים, ואנחנו לומדים בהתמדה את צרכיהם הייחודיים. אנחנו לא מחייבים איש להזדהות, ושואלים שאלות פתוחות – עם מי את/ה גר/ה? מי את/ה בשבילו/ה? אנחנו לא שואלים על הזהות המינית או המגדרית וכמו ו ב , לא מתעדים זאת באופ גורף במערכת. אם מגיע מטופל מהקהילה, אבדוק אילו תרופות הוא נוטל, מה מצבו הקוגניטיבי ואתבונ דרך 'המשקפיים' שלו; כך, אם למשל היה מי לא מוג , ועכשיו אובחנה דמנציה, אחפש הימ ו , או אם האדם חלה במחלה חשוכת HIV צאות מרפא, אמליץ להסדיר את ענייני הרכוש והח ו לטות על הגוף באמצעות ייפוי כוח מתמשך". לסיום מדגישה ד"ר אליאור, שחלק גדול מה ו דרך שבה הרפואה המודרנית מפעילה היום הוספיסים ורפואה פליאטיבית נזקף לזכות הקהילה: "כשפרצה מגפת האיידס, החלו להיפתח מוסדות הוספיס כאלה בארצות הב ו רית, ובד בבד נוסדה באותם ימים תנועה של ואושפזו HIV לסביות, שסעדו גייז שחלו ב־ במוסדות האלה. למדנו בישראל המ מהת ו קופה ההיא, שלשמחתנו, כבר הסתיימה, וכרו ו פאים, אנחנו מחויבים לספק ללהט"בים - גם לצעירים, אבל בפרט למבוגרים שבהם - סבי ו בה בטוחה במרפאה, באשפוז בבית חולים או במוסדות סיעודיים, בהוספיס בית וכדומה, כדי שנוכל להביט על עצמנו במראה".

ו � בשוטף, למשל כשכואב הגרון ופונים לר פא, ותוך כדי הביקור הוא מעלה את הצורך בבדיקות הסקר הנדרשות באותו שלב, אבל אם לא פוקדים את הרופא בקביעות, מפספסים את ההזדמנויות הללו". אבל כל זה רק קצה קרח . ללהט"בים יש גם צרכים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים ייחודיים. "יש לזכור, שלאורך חייהם, הגייז המבוג ו רים חיו בסביבה מנוכרת מאוד", אומרת ד"ר י � בוטל ב 1988 אליאור. "למעשה, רק בשנת שראל החוק שאסר על משכב זכר, וכך הומו 70 , ובשנות ה־ 40 , היה אז ב 78 שהוא היום ב כשהיה נער החלה בארצות הברית המהפכה , 30 , כשהגיע לגיל 80 הלהט"בית. בשנות ה־ פרצה מגפת האיידס, שהוסיפה לניכור, כי עכשיו יש גם מסוכ להיות הומו. האישיות שלהם נבנתה במהלך הזמ הזה, ויש לכך מג השלכות". , כי 2019 בהיבט מצבם הרגשי, עלה בסקר מ־ מהלהט"בים אובחנו עם דיכא , 30% מעל צ � באוכלוסייה הכללית. לכך מ 8% לעומת טרפת נטייה שכיחה לאובדנות בקהילה הט ו רנסית. זאת ועוד, להט"בים מבוגרים חווים ניכור מתוך הקהילה עצמה עקב תופעה של גילנות. "הקהילה מקדשת אידיאלים של יופי ואסתטיקה - גוף מושלם, שרירי, נטול שיער. ההומו המבוגר נחשב למוזר וערירי, והקשר שלו עם הצעירים בעייתי. התוצאה של כל זאת היא בדידות רבה; חלק לא הקימו משפחות או פירקו משפחות, ולאחוז נמוך מהם יש ילדים. בזמ שבגיל השלישי מעגלי התמך שלנו מס ו

Eliors צילום:

"אנחנו לא מחייבים איש להזדהות, ושואלים שאלות פתוחות – עם מי את/ה גר/ה? מי את/ה בשבילו/ה? אנחנו לא שואלים על הזהות המינית או המגדרית וכמובן, לא מתעדים זאת באופן גורף במערכת"

ד"ר נילי אלאור, גריאטרית מחוזית, כללית מחוז ת"א־יפו וגזברית החברה לרפואת להט"ב

החיים, בי היתר כשיש צורך באשפוז במוסד סיעודי או אף בהוספיס. "במצבים כאלה לפ ו עמים מטופלים בוחרים לחזור לאר , מחשש לניכור מצד הצוות הרפואי", היא מסבירה ונ ו זכרת במקרה של גיי מבוגר באר , שאובח בטעות עם דמנציה. "כשנכנסנו איתו לעומק הדברים – גילינו שלמעשה מדובר באבל שקט לאחר מות ב זוגו שהיה אחראי על כל הכס ו פים והניירת. האדם היה מבולבל והלום מצער, כשאיש לא ידע על מות ב הזוג".

תמכים על ילדים, המודל שלהם אינו המודל הקלאסי למשפחה, ולממסד הרפואי קשה לה ו תמודד עם זה. למשל, אם גבר מלווה את ב זוגו לאשפוז, הם לא תמיד רוצים לצאת מהאר . ואז עולה השאלה איך להתייחס למלווה? מה קורה אם המטופל במצב שאינו יכול לקבל החלטה טיפולית? לא תמיד הצוות מבי את זה, ולא תמיד המלווים מרגישים נוח להסביר את תפקידם ואת הצורך להתייחס אליהם כחלק מהמשפחה". לדבריה, זה בולט אף יותר בסוף

13 ׀ בריאות ׀ 2024 יוני