בונוס ירושלים 04.02.22

דוחות למבצעי עבודותתשתיתבגלל מפגעים 472 בחודשיםהאחרוניםחילקההעירייה שיצרו במרחב הציבורי ‰ בין העבירותשנצפו: אי־גידור, הנחתמכשולים ברחוב, חפירות מעבר למותר וסיכון עוברים ושבים ‰ וגם: התפנהממקומו הקבלן שהקים 'מחסן' בארנונה אוכפיםבטיחות: מאות קנסותלקבלניםבעיר

אושר בוועדה

חידוש משולש הוועדה המקומית המליצה לווע ־ דה המחוזית על הפקדת שלוש תוכניות להתחדשות עירונית ('פינוי־בינוי') בשכונת הקטמו ־ נים ח'-ט'. התוכניות ממוקמות ברחובות יצחק שדה וחוזה סן 413 תוספת של מרטין ומציעות דירות חדשות וסך כולל של יחידות דיור. 587 בניית התוכנית הראשונה ממוקמת בין הרחובות בר יוחאי ויצחק שדה. 72 במסגרתה מוצע פינוי של דירות בשני מבני שיכון. במקומן יחידות דיור חדשות 285 מוצעות ו � ק 33 ו־ 25 בשני מגדלים, של מות. בנוסף יופרשו שטחים למ ־ בנים ולמוסדות ציבור, ובהם בית ספר חדש בשכונה. התוכנית השנייה נמצאת בין הר ־ חובות השומר ויצחק שדה. במסגרתה מוצעת הריסה של יחידות דיור שקיימות בשני 30 מבני שיכון, ובמקומן להקים שני 110 בניינים חדשים שכוללים יחידות דיור: מבנה מגורים של קומות, שכולל חזית מסחרית 19 שפונה לרחוב יצחק שדה, וכן מבנה ציבורי של ארבע קומות; התוכנית השלישית ממוקמת בין הרחובות סן מרטין ובר יוחאי. היא מציעה פינוי של שלושה יחידות 72 מבני מגורים שבהם דיור קיימות, והקמת שני מגדלי ו � ק 31 - 21 מגורים חדשים של יחידות דיור 192 מות, שכוללים חדשות, חזית מסחרית וכיכר עירונית בייעוד של שטח ציבורי פתוח. התוכניות נערכו בידי 'סטודיו כ � ', 'בריידמן־אגמון אדרי O2a לים' ו'קולקר־קולקר־אפשטיין אדריכלים'. ראש העירייה משה ליאון אמר לאחר האישור: "שלוש התוכ ־ ניות הן חלק מסדרת תוכניות להתחדשות עירונית המקודמות בשכונה, במטרה לשפר וליעל את המרחב הציבורי ולהעלות את איכות החיים לתושבים".

קותי פונדמינסקי

נ ד ל " ן

עובדים בטוח: עיריית ירושלים באמצעות אגף האכיפה והשיטור העירוני יצאה למבצע אכיפה

רחב במהלך החודשים נובמבר-דצמבר, כשהמאמץ מתמקד באכיפה בתחום עבו ־ דות התשתית במרחב הציבורי שמסכ ־ נות את התושבים. במסגרת המבצע פעלו אנשי האגף לאיתור מפגעי בטיחות במרחב הציבורי ולאכיפה נגד ביצוע חפירות ללא היתר, אי־גידור אתר עבודה, פסולת בנייה בתוך שטח העבודה, הנחת מכשול ברחוב, סיכון תנועת רכבים והולכי רגל, ביצוע חפירה בניגוד לתנאי ההיתר ותנועת כלים בניגוד לכיוון התנועה. מהעירייה נמסר כי בעקבות מבצע קנסות וגם 472 האכיפה הממוקד ניתנו כ־ אזהרות לקבלנים המבצעים פרויקטים ברחבי העיר. זאת במטרה להעביר להם מסר של אפס סובלנות כלפי חוסר אחריות ואי־ציות לחוק בעת ביצוע עבודה. כמו כן כל חברה נדרשה להביא לעירייה תוכנית עבודה מפורטת הכוללת את ההיתרים שניתנו ורשימת אנשי קשר מטעם החברה ליצירת קשר בעת הצורך. ראש העירייה משה ליאון, שעקב אחר

צילום: רפי מלכה | אכיפה נרחבת. פקחי העירייה בפעולה

המבצע, אמר כי הוא מצפה מכל קבל ־ ני הביצוע בעיר לפעול על פי ההנחיות וההיתרים המוסכמים, ובכך למנוע מפגעי בטיחות מסוכנים נוספים במרחב הציבורי. השטח פנוי ברקע הדברים ל'בונוס' נודע כי הקב ־ לן שגידר לעצמו מחסן מאולתר ברחוב אליהו לנקין בארנונה התפנה מהשטח. כזכור, לפני כחודשיים פורסם ב'מיינט'

כי במשך יותר משנה השתלט הקבלן שמבצע עבודות באזור על חלקת שטח לטובת הקמת נקודת פריקה והנחה של ציוד של חומרי בנייה. התושבים הסמו ־ כים התלוננו על המפגע, שיצר מטרד אבק ותפס שטח חניה. מכיכר ספרא נמסר אז כי הם בקשר עם הקבלן, שפעל לפי היתר, ונטען כי הוא התחייב לפנות את המקום בתוך ימים ספורים. עם זאת רק לאחרונה התברר, כאמור, כי הקבלן שחרר את השטח המדובר.

בתגובה לתביעהשהוגשה לביתהמשפט, בספראמודים: לא ניתן היתר לכרייהשנעשתהמתחת לפני השטח ‰ בימין דורשים: "להרוסאתהמנהרהאו לפתוחאותה לכלל הציבור" ‰ העירייה: "נפעל לפני החלטתביתהמשפט" הכנסייהחפרהמתחתלאףשל העירייה המעבר התת־קרקעי בהר ציון

"מהתיעוד של המנהרה עולה כי במקום יש רובד הכולל ממצאים ארכיאולוגיים לא מוכרים. העירייה החליפה גרסאות פעם אחר פעם, ורק לאחר העתירה שהג ־ שנו היא נאלצה להודות בפני בית המשפט שמנהרת הכנסייה נבנתה ללא היתר, תוך פלישה לאדמות ציבוריות. "אנו דורשים שבית המשפט יקבל את בקשתנו להריסת המבנה, ולכל הפחות, במידה שיחליט על השארת המנהרה, יש לאפשר אליה גישה ציבורית". מהעירייה נמסר: "מדובר במעבר תת־ קרקעי שהוקם לפני עשרות שנים ללא יכולת לקבוע במדויק את מועד הקמתו, מי בנה אותו ומה מטרתו. לאור זאת ולאור העובדה כי לא בוצעו פעולות בנייה, למעט חפירה ארכיאולוגית שבוצעה לאחרונה על ידי רשות העתיקות לצידה של המ ־ נהרה, וללא נגיעה למבנה המנהרה, ולאור העובדה שלא בוצעו במקום עבירות בנייה, לא סברה התביעה העירונית כי יש הצדקה לאכיפה פלילית במעבר תת־קרקעי זה. יצוין כי לא קיים היתר ועיריית ירושלים תפעל על פי החלטת בית המשפט".

קותי פונדמינסקי

פרשת המנהרה בהר ציון הולכת ומסתבכת. על פי מתן התצהירים בבית המשפט, במסגרת התביעה

שהגישה תנועת 'רגבים', העירייה טוענת כי לא ידוע לה מהו התאריך שבו הוקמה המנה ־ רה, מי האחראי להקמתה ומה ייעודה. תנועת 'רגבים' טוענת כי בהיעדר היתר בנייה למנהרה ובהיותה עוברת בשטח קרקע ציבורית, מן הדין להרוס את המנהרה כיוון שמדובר בעבירת בנייה - בייחוד כשמדובר באזור הרגיש של העיר העתיקה. כזכור, לפני כשלוש שנים נחשף דבר מטר 600 קיומה של המנהרה, שאורכה כ־ ורוחבה כמטר וחצי, המשמשת כמעבר תת־ קרקעי של אנשי הכנסייה מהמבנה המרכזי אל מגוריהם של הכמרים בבניין 'בית יוסף'. להרוס או לפתוח בעלי נכסים בהר ציון טענו כי לעבודות המנהרה לא הוצאו מעולם היתרי בנייה וחפירה כנדרש. כמו כן נטען כי תוואי

קותי פונדמינסקי

לטענת המתנגדים, המנהרה עוברת צילום: תנועת 'רגבים' | מתחת לרחוב

המנהרה עובר מתחת לקבר דוד, ובכך מחלל למעשה את האתר הקדוש ליהודים. עוד הועלתה טענה כי אין כל סיבה שהמ ־ נהרה תשמש כמעבר פרטי והועלתה דרי ־ שה לפתוח אותה לכלל הציבור. "נראה שהמדינה לא יודעת בעצמה מה קורה בהר ציון", אומר מנכ"ל תנועת 'רג ־ בים', מאיר דויטש. "יש התרחשויות רבות מתחת לפני הקרקע, תרתי משמע.

ההתחדשות בסן מרטין הדמיה: קולקר־קולקר־אפשטיין אדריכלים

8

4.2.2022 ˆ ידיעות ירושלים