בונוס ירושלים 29.09.23

חיפוי בשיטת ברנוביץ', קרית צילום: | יובל שלו שלום

יש עוד טעם לחייב? מפעל לייצור אבן | ירושלמית, ארכיון צילום: אלכס קולומויסקי

שיטת ברנוביץ' כדי לנסות ולפצות על תשומות הבנייה באבן במ־ בני מגורים גדולים, בבירה אימצו בראשית שנות שיטת בנייה ייעודית לכך. היא איננה נתפסת 80 ה־ כאסתטית במיוחד אך נחשבה ליעילה לחיפוי מהיר של רבי קומות. השיטה, שנקראת על שמו של מוטי ברנוביץ', הקבלן שפיתח אותה, כוללת חיפוי שנבנה בתבניות פלדה (במקום מעץ), כשביניהן מניחים רשת ברזל ואבני חיפוי מאבן, ואז יוצקים בטון בין המחיצות ויוצרים קירות מונוליטיים של בטון ואבן. את התבניות היה ניתן להעביר בתום השימוש מקומה לקומה במגד־ לים בעלי מבנה אחיד, ומכאן כדאיותה של השיטה. אלא שבהקשר זה ראוי לציין שברוב המבנים בישראל ובמיוחד בירושלים לא כל הקומות זהות, בין היתר בגלל הדרישה ל'מרפסות סוכה', ולכן נדיר מאוד שמבנה נבנה בשלמו־ תו אך ורק בשיטת ברנוביץ'.

הדמיה: 'בית ירושלמי'

החשש: החיפוי היקר יעכב את מיזמי הענק

בקרוב יהיו נהלים חדשים. בניין מחופה אבן

30 העיר ובכניסה אליה, שנבנו בשנות ה־ של המאה הקודמת, כן חופו באבן, וזאת מכיוון שהיה מדובר אז בשולי העיר. החלה עיריית 60 רק בסוף שנות ה־ ירושלים לאכוף שוב את התקנה המ־ חייבת לחפות מבנים באבן. "אולי הגיע הזמן להתקדם ולחשוב מחדש על החובה לחפות באבן בבנייה לגובה ולהקטין את האחוז הנדרש", מציע מאירוביץ', "או אולי לחייב רק קומות ראשונות, או בהתאם למיקום 10 הפרויקט הספציפי". ואכן הסוגיה לא חמקה מגורמי העי־ רייה שעוסקים בנושא, ושימור המרקם והבנייה באבן צפויים לעלות לדיון השנה: שאלות כגון האם ועד כמה לחייב בנייה באבן, אילו סוגי פרויקטים וסוגי מבנים (מגורים/ מוסדות ציבור) יכללו ועוד. בכיכר ספרא הדעות חלוקות, כאשר לא מעטים תוהים מדוע כל מיני שנה ויותר 70 הנחיות שנקבעו לפני עדיין תקפות בעידן החדש, ובייחוד לרגל גל הבנייה המסיבי לגובה שעומד לפקוד שכונות רבות ברחבי העיר. מהעירייה נמסר: "לפני כשנה גובש נוהל ונקבעו קריטריונים לאופן ולהיקף השימוש בחיפוי אבן או דמוי אבן ירו־ שלמית במיזמי בינוי בעיר. בימים אלה עובר הנוהל רענון ועדכון, כחלק מתו־ בנות השנה החולפת. נמשיך לשמור על מאפייניה הייחודיים של העיר, לצד הליכי ההתחדשות".

לא באמת שומר על אותנטיות ירושל־ מית כי ממילא בשכונות כמו קרית יובל והקטמונים, שבהן מקדמים הרבה מיזמי התחדשות, לא היה שימוש באבן הירו־ שלמית גם לפני כן". החיוב הופסק - והוחזר יצוין כי לאחר הקמת המדינה הוח־ לט שלא לאכוף את התקנה המחייבת חיפוי באבן של מבנים, עקב העלות הגבוהה והצורך לבנות בתי מגורים במהירות. ואכן שכונות רבות בעיר, כגון אלה שהוזכרו, לא נבנו בהכרח עם 'אבן ירושלמית' אלא בחיפוי טיח, לב־ נים, בטון חשוף ואבן נסורה. אך למרות זאת, רוב מבני הציבור והבניינים במרכז בכיכר ספרא הדעות חלוקות, כאשר לא מעטים תוהים מדוע כל מיני הנחיות שנקבעו שנה ויותר 70 לפני עדיין תקפות

לם גלובלי שבו כל עיר מחפשת את הייחודיות שלה השימוש באבן מחזק את הייחודיות של ירושלים". אז לאור כל השבחים מה הבעיה? "העניין הוא שבמציאות המגדלים של היום יש מקום לשחרר את השימוש באבן", מסביר פרוס. "כדי להמשיך לה־ שתמש באבן במגדלים יש צורך בשימוש באמצעים טכנולוגיים יקרים. חיסרון בולט נוסף הוא האיטיות של הבנייה. לבנות מגדלים ולחבר חיפוי אבן לוקח הרבה זמן. חיסרון נוסף הוא הנזק שנגרם לסביבה מהשימוש בה. כדאי לשקול את המשך השימוש באחוזים יותר קטנים ובאופן מתון יותר". מה לגבי שיטות חיפוי שאמורות לתת מענה לבעיית העלויות ומהירות ההקמה, כמו שיטת ברנוביץ' (ראו בנפרד)? תשובת פרוס: "ברנוביץ' היא שיטה פחות טובה מבין השיטות הנהוגות כיום, ה'יבשה' וה'חצי יבשה', כי היא מייצרת בעיות של איטום ובידוד תרמי. השיטות האחרות משופרות יותר בתחומים האלה ונותנות תוצאה יותר איכותית, אך ממילא הן יותר יקרות לביצוע". ממבנה 70% "החובה לבצע חיפוי אבן ב־ ו � קומות גם מסכנת את הפ 40 ו־ 30 של עלים", מוסיף סמנכ"ל קבוצת הנדל"ן 'בית ירושלמי', אבישי מאירוביץ', "ומ־ עבר להאטה וההתייקרות של הבנייה, זה

יש גם כיתוב רגיל, על הצילום במקום מתאים וקריא. נרקיס צילום: שם הצלם | בלוק מדיום יתרונות: קיצור משך הבנייה ‰

צורך קטן משמעותית בפיגומים ‰ צמצום כמויות הפסולת באתר ‰

חסרונות: תבניות יציקה יקרות - מיליוני שקלים עבור ‰ פרויקט בודד ליקויים, כגון פריצות בטון מתוך התבניות ‰ וברזל שנצמד לחיפוי האבן. זאת בשל משקלן הרב של התבניות שמקשה למקם אותן כראוי נדרש כוח אדם מיומן להתקנה ‰ לא יעיל בבינוי נמוך או מורכב ‰ תכנון המבנה חייב להיות מותאם לשיטה ‰ אי עמידה בדרישות התקן לבידוד ‰

ידיעות ירושלים ˆ 29.9.2023 15