גיוון תעסוקתי

מה קורה בהייטק? // תעסוקה

ענף ההייטק חווה טלטלה: עסקאות מתבטלות, עובדים מפוטרים או נדרשים לוותר על נתח נכבד משכרם, אין יותר סושי בצהריים או טיסות על חשבון המשבר  החברה והרשימה ארוכה שהחל בארצות הברית של טראמפ, הגיע גם לישראל, כשהירידה בפעילות  בחלק מהחברות 30%-20% הוערכה ב־ האם זהו סוף עידן? יש הסבורים שמדובר בתיקון הגיוני למצב גד ליאור נדבקים לכיסא

הלכה העסקה כמה אלפי עובדים בענף ההייטק כבר איבדו מאז חודשאפריל, בעיצומםשל ימי החגים, אתעבודתם, ולפי שעה אין כמעט מי שמחזרים אחריהם. החל מאבק בלתי מתפשר על כל הצעת עבודה בתחום. "מי שבעבר קפצו מעבודה לעבודה, כאשר הוצ ־ עו להם כמה אלפי שקלים נוספים, נדבקים כעת היטב לכיסא", סיפר לנו הייטקיסט באחת מהחב ־ רות, שחושש כל בוקר לקבל הודעה שיהיה עליו למצוא עבודה אחרת בקרוב. סיפור מהימים האחרונים משקף את המשבר באופן הבוטה והכואב ביותר: השעה חמשלפנותבוקרשעון תל אביב. המייל המיוחלמחברה פרטיתאמריקאית, החתומה על מזכר הבנות לרכישת סטארט־אפ יש ־ ראלי, מהבהב על מסך האייפון של היזם הנרגש. הוא רץ בין השורות ומבין מיד שמשהו לא טוב קורה. הרוכשת מבקשת "לקיים שיחה על ממצאי בדיקת הנאותות". השיחה נמשכת כחצי שעה. הרוכשת מונה מגוון "ראשי סיכון", שעלו בהליך בדיקת הנאותות, אלה סיכונים שכיחים לחלוטין, שלרוב מקבלים ביטוי בהסכם מבלי להשפיע על עצם הרכישה. היזםשלנו בולע רוק ומסיים לקרוא: "מהסיבות הללו החלטנו לסגת מהעסקה".

צות הברית, אירופה, המזרח הרחוק וגם בישראל, שהמשבר הפתאומי בענף הוא רק התחלה למש ־ בר ממושך וקשה. הירידה בפעילות הוערכה כבר בחלק מהחברות. 20%-30% בימים האחרונים ב־ גם בעת משבר נראה שבחלק מהחברות מבינים את הצורך לשמר את רוב העובדים, שהושקעו בהם כספים ושנים להגיע להישגים ולהשתלב בחברה. ברוב החברות טוענים, שהמשבר הוא בר חלוף ולא יהיה ארוך מדי. אולם כבר בתחי ־ לת חודש יוני הגיעו אל עובדים בענף ההייטק הבקשות ממנהלי החברות "להתחיל לחסוך". נגמרה עונת הסושי בצהריים, החזר ההוצאות קטן, הנסיעות לחו"ל מטעם החברה הצטמצמו ("אפשר לדבר בזום") ואפילו הפחתות שכר "זמ ־ ניות בינתיים" כבר מתוכננות. כל זה קורה כאשר הביקוש למהנדסים ולמת ־ כנתים ירד לפתע, והמשרות הפנויות הרבות בענף בחודשים האחרונים עלולות עוד לג ־ דול. אחרי עידן של לפחות עשור, שבו חברות ההייטק חיו בטוב עם רווחי ענק – נראה שעי ־ דן אחר עומד בימים אלה בפתח. אולם, כפי שניווכח בהמשך, לא הכול רע, והענף עדיין משגשג ויש בו גם הרבה אופטימיות.

מי לא קינא בשנים האחרונות בעו ־ בדי ענף ההייטק. השכר שם הרקיע שחקים. עובדים רבים זכו בהטבות

כן, זה סיפור אמיתי, שסיפר לנו בימים האחרונים עו"ד נמרוד ורומן, שותף הייטק במשרד יגאל ארנון –תדמור ומנכ"ל חברתהייעוץ קונסליירי, שליווה מאות סטארט־אפים בעשור האחרון. הסיפור הזה, לדברי עו"ד ורומן, חוזר על עצמו במינונים הולכים וגדלים לאחרונה. יזמים ויז ־ מיות, שהיו מרחק ימים ספורים מהאקזיט, מהחזר כספי ההשקעה ברווח ומפתיחת "מרכז פיתוח בי ־ שראל", מוצאים עצמם קירחים מכאן ומכאן. הרי אותן חברות מתנהלות בעסקת הרכישה על אדי הכסף האחרונים שעוד נותרו להן, וכך, במחי כמה שורות במייל, משתנה הסטטוס ממתעשרים חד ־ עו"ד ורומן מסביר: המשבר התחיל כאשר ממשל טריליון דולר כדי 6 טראמפ החליט להדפיס מעל לשמר את הכלכלה האמריקאית בתקופת הקורו ־ נה. לא נרחיב, אבל זוהי מדיניות רפובליקנית נפו ־ ), שמטפטפת trickle down economy־ צה (ה את הכסף לכיוונם של העניים ומחפשי המשרות. מדפיסים יותר כסף, שמגיע לגופי השקעה שונים ובסופו של דבר לנזקקים. בפועל קרנות הפנסיה הגדולות ניידו חלק גדול מהכסף לחברות ההייטק המבטיחות, וגופי ההש ־ קעה מיהרו להשקיע את הכסף תוך הערכות שווי מופרכות, שמהן נהנו לא אחת גם סטארט־אפים ישראליים, שהרוויחו מהעלייה הנגזרת בשוויין בבורסה כדי לבצע הנפקות. אלא שברגע שהשוק "התיישר" וציבור המשקי ־ עים הבין שהמכפלות שהחברות הציבוריות קיבלו היו גבוהות מדי, נוצר אפקט הדומינו: האופק לא ־ קזיט במסלול של הנפקה הצטמצם, וחלה האטה בהשקעות בחברות טרום הנפקה, שנאלצו לשמור שים לפושטי רגל טריים. אז מה קורה פה ולמה?

שאין בשום מקום עבודה אחר. "מצידי תעבוד רק יומיים בשבוע, העיקר שתספיק את הפרויקט", אמרו לעובד לא בכיר בכלל, ועובדים נאמנים במקצועות אחרים, "רגילים", התייצבו לעיתים גם יום שישי בשבוע בעבודתם, עמוסים בקנאה. הכול ידעו לספר על עובדי הייטק שסועדים בצה ־ ריים במסעדות יקרות, על חשבון החברה כמובן, אלף 30 ובעובדים לאו דווקא בכירים שמביאים שקל ברוטו בחודש הביתה ואפילו מכונית נאה מהעבודה חונה ליד ביתם. "כל היום הם אוכלים סושי ועושים חיים וחלק מהם עובדים כמעט כל השבוע מהבית", אמר לנו בשנה שעברה עובד ותיק במשרד ממשלתי, שכעס על שאין מרשים לו לעבוד מהבית יותר מיום אחד בשבוע. אולם משפט ידוע מאוד אומר: "כל אחד צריך לזכור, שפעם אתה למעלה ופעם אתה למטה". האם הגענו לימים שלעבוד בהייטק זאת כבר לא מציאה כל כך גדולה, שרבים בענף כבר עם רגל וחצי בחוץ, ולא מרצון, ושלפתע אמירה משכרם היא לא בדיחה 25% שעליהם לוותר על באפריל? 1 של שנה בלבד לאחר שעל ההייטק בעולם ובארץ עברו אביב וקיץ חלומי, אחרי היציאה מסגרי הקורונה, המצב בענף הפך לפתע במקומות אחדים – ממש לא בכולם – מוורוד לאפור מאוד ואפילו לשחור. חברות הטכנולוגיה בארצות הברית הן הראשונות שנקלעו למשבר ומיד אחריהן הוא הגיע לארץ מתקדמת ומצטיינת בשנים האחרונות בהייטק ובסטארט־אפים המעולים שלה – ישראל. בימים האחרונים העריכו מומחים בענף ההייטק, באר ־

ליטל פרוש דוד: "חברות שביצעו הוצאות בלתי סבירות בשנים הללו, מושפעות היום מתנודות השוק ויצטרכו לבצע התאמות בכל הקשור למיתוג מעסיק, גיוס ושימור עובדים״

ליטל פרוש דוד. צילום: פרטי

2022 יוני | גיוון תעסוקתי | 8