העמק 10.11.23

| "אנחנו ננצח". טלקר צילום: יריב כץ

למשל הילדים באילת מתאמנים עם מכבי בני אילת, במרכז עם בני יהודה, בנתניה עם טוברוק והפועל חדרה, וכך השאר. לטובת הילדים בירושלים מכבי ת"א החז ליטה לשלוח מאמנים מהמחלקה שלהם. אפשר לומר שכל הילדים מתאמנים כדי לשמור על הנפש שלהם, זה חשוב". אפשר להגיד שהכדורגל הופך לתר־ פיה. "לחלוטין, המועדון פתח בשל המצב בגיוס המונים תחת השם 'מחבקים ומשז קמים את ילדי שדרות'. אנחנו מבקשים מכל אחד שיתרום לנו כדי שיום אחרי המלחמה נצליח יחד לדאוג לילדי העיר לחזור ולשחק כדורגל, כי זו הדרך לפתח חוסן וליצור להם מקום למפגש קבוע. אני פונה לכל אחד לתרום למועדון". איך משתקמים מזה ביום שאחרי ומצ־ ליחים לחזור לשגרה מסוימת? "יהיה קשה, השיח לא פשוט, חלק אמרו שלא יחזרו לעיר, אחרים כבר רוצים לחזור אתמול. אנחנו ננצח ונעשה הכול לחיות. יש המון אנשים מבוהלים אבל אין ברירה אנחנו עם הנצח. כולנו נרצה שגרה אחרי המלחמה ושגרה זה לראות ילדים משחקים שוב כדורגל כרגיל, רק אז נדע שהכול מאחורינו, זו תהיה תמונת הניצחון שלנו. עד שלא יראו ילדים בועטים בכדור, צוחז קים ונהנים לא נגמר כלום". יש משבר אמון עם המדינה, תחושה שהופקרתם לגורלכם? "כבר הרבה זמן יש משבר אמון. למזז לנו, יש לנו ראש עיר נהדר, אלון דוידי הוא אהוב, הוא תורם לעיר ולמועדון. אסור שדבר כזה יקרה, מאות מחבלים נכנסים לעיר ולעוטף. לא יתכן שילדי שדרות יהיו מצולקים ומפוחדים כל החיים". חזרת בינתיים לעיר? "היו ימים שלא אפשרו להיכנס. עכשיו אפשר רק לכמה דקות כדי לקחת דברים מהבתים. אני עדיין לא הייתי, אני עדיין לא מוכן לזה". יש חשש לחזור? "אני לא פוחד. אני חושש להיחשף למז ראות. העיר ספגה הכול: טילים, מחבלים, הרס רב. אני חושש לראות את העיר במצב הזה. אלו תמונות שיכולות לצלק אותך". מדברים על החזרת הליגות לפעילות בהקדם. "חלקים בארץ חזרו לפעילות. לצערי בשדרות עדיין לא. מצד שני, לאחר שיז חות מול הורי השחקנים הם אומרים חד וחלק שהכדורגל מחזיר אותם לחיי שיז גרה, ולכן חשוב לחזור כמה שיותר מהר. לגבי הליגות הבכירות אני לא רואה אותם חוזרים. אין בזה טעם בעיקר ללא קהל, הכדורגל שייך לקהל". בין הנופלים הרבים גם ליאור אסולין ונכדתו של שלמה שרף. "שמעתי מה שעבר על שלמה. לצערי הייתי חלק מהמתקפה בשדרות ואשדוד ולא יצא לי לנחם אותו אבל ליבי איתו. גם ליאור אסולין נהרג. הוא היה חבר טוב, הלב נקרע. שלמה איש יקר, הוא זימן אותי לנז בחרת ואני מחבק אותו חזק מאוד". אי אפשר בלי סערת דיא סבע ומכבי חיפה. "אני רוצה לתת עצה לשחקנים שנמז צאים במקום לא נוח, לפעמים צריך לשז קול מילים ובמידה ולא אז לא לדבר או לכתוב כלום. שמעתי שסבע התנצל. אני חושב שהוא עשה את שלו מה גם שהציוץ לא היה שלו. יש הרבה שחקנים ערבים בליגה, ואי אפשר להיפרד מכולם".

ז � איך חו "אני ממש לא יו עעד רים לשגרה. כולנו מצולקים, זה לא שאז נחנו צריכים לעזור רק לילדים, גם כל אחד מאיתנו צריך לצאת מההלם", אומר עופר טלקר, מנהלה המקצועי של מכבי עירוני שדרות, המועדון הדרומי שמנסה 7 לאסוף את עצמו לאחר הטראומה של ה באוקטובר. טלקר היה אחד מכוכבי האליפות ההיסז טורית של הפועל חיפה שבשורותיה שיחק שנים. הוא זכור כמגן ימני עם חוש ריח 7 מפותח לשערים. אוהדי הפועל חיפה זוכז רים אותו היטב גם בזכות השישייה שכבש במסגרת גביע הטוטו והספיקה להיכנס לפנתיאון. לאחר הפרישה עבר לתחום האימון. בתקופה האחרונה הוא משמש כמנהל המקצועי של מכבי עירוני שדרות מליגה ב' תוך התמקדות בפיתוח דור העז תיד. בנוסף, טלקר הוא עובד משרד החינוך, מורה לחינוך גופני ביה"ס הגליל בשכונת התקווה ומרצה למנהיגות וערכים פורצי דרך. "הגעתי כמאמן לשנתיים בקבוצה הבוגז רת ששיחקה בליגה ב', ולאחר שנתיים הפז כתי למנג'ר של כל המחלקות במועדון, מיז לדים ועד בוגרים", אומר טלקר, "כיום אני מתמקד רק במחלקת הנוער. בעונה שעברה הבוגרים נקלעו למקום האחרון, נתבקשתי לאמן את הבוגרים במהלך העונה והצלחנו להישאר בליגה. אני קשור למועדון הזה בכל גופי, אבל העבודה מול מחלקת הנוער היא כל עולמי". איפה תפסה אותך אותה שבת שחורה? "אני מתגורר כבר שנים בשדרות, אבל נולדתי באשדוד וההורים שלי גרים שם. כמו בכל ערב חג אני נוסע להורים שלי. כך היה גם בערב סוכות. נפגשנו לארוחת שמחת תורה, ושם זה תפס אותי". מה התמונה הראשונה שעולה לך מאותה שבת ארורה? "התמונה שנצרבה אצל כולם, של טנדר טויוטה לבן עם מחבלים עליו ומקלע שמז כוון לבתים. הם יורדים ויורים, וזה קורה מ' מהבית שלי. שדרות זה 200 פחות מ לא חיפה. זו עיר קטנה וכולם גרים קרוב אחד לשני. אני ניצלתי בנס, כולנו ראינו את התמונות משם. אני עסוק כל הזמן בשאלה מה היה אם הייתי בבית, איפה הייתי היום". איך נוצר החיבור עם שדרות? "הגעתי לשדרות לאחר עונה שבה אימנז תי את מכבי הרצליה בליגה הלאומית. עבז רתי לשם לאחר שקיבלתי פנייה אישית. גם לי זה נראה בהתחלה מוזר, אבל הגעז תי לפגישה עם ראש העיר וגיליתי ראש עירייה שתומך בכדורגל. ראיתי שראשי המועדון רציניים בכוונות שלהם לגבי הכז דורגל. היה לי רק תנאי אחד שהפרויקט יהיה לשנים ולא לתקופה קצרה. הם הסכיז מו ואני חתמתי והינה אני כבר עונה שישית במועדון. יש קבוצות ליגה, יש קבוצות 200 הישגיות כמו בכל עיר. יש כיום כ כדורגלנים במחלקה".

ספורט

אוספים את השברים "ניצלתי בנס, אני עסוק כל הזמן בשאלה מה היה אם הייתי בבית, איפה הייתי היום?" ‰ למזלו, באותה שבת שחורה, שהה עופר טלקר, מנהלה המקצועי של מכבי עירוני שדרות וכוכב העבר של הפועל חיפה, בבית הוריו באשדוד ‰ "פגשתי ילדים בטראומה", הוא מספר, "יש לנו ילדים שהתפנו מהבתים בלי כלום. שגרה זה לראות ילדים משחקים שוב כדורגל כרגיל, רק אז נדע שהכול מאחורינו"

יצחק גולדשטיין

"התמונה שנצרבה אצל כולם נצרבה גם אצלי, של טנדר טויוטה לבן עם מחבלים עליו ומקלע הם יורדים ויורים, וזה קורה פחות 200- מ מ' מהבית שלי" שמכוון לבתים.

משבר אמון נוצר רושם שתושבי המקום פיתחו מנגנון למציאות בלתי אפשרית של אז־ עקות וטילים. "אי אפשר להתרגל לזה. אתה רואה את אלה שנולדו שם, גם הם מתנהגים כאילו זו האזעקה הראשונה, למרות שהם שנים חווים את זה. בשדרות אין לך דקה זמן עד 15 להיכנס למקלט, שניות, זהו. 20

המעבר לשדרות נבע גם מציונות, אידאולוגיה? "זה התחיל מאהבה לכדורגל. לאמן קבוצה עם המון רצון להגיע איתה לצמז רת ולבנות עתיד לכדורגל, ולהמשיך עם המון אהבה למקום ולאנשים שמלווים את הפרויקט בשדרות. יש כאן ילדים שגדלים במציאות שונה וקשה של סבבים, מתיז חויות ביטחוניות, המון ביטולים של משז

חקים ואימונים בגלל אזעז קות וטילים. פגשתי ילדים עם חרדות ובעיות רגשיות בגלל המצב איתו הם מתז מודדים. זו מציאות שפשוט קשה להתרגל אליה". העיר ספגה מכה קשה. "המצב קשה מאוד. הסיז פורים הם מזעזעים. כל סיפור השתלטות המחבלים על תחנת המשטרה ועשרות

זה מטורף, ולכן הבהלה, גם אני לא שונה. המזל הוא שיש בכל כמה מטז רים ממ"דים. איך אפשר להתרגל לכך שבמהלך אימון שגרתי פתאום נשמעת אזעקה, ואתה והילדים חייבים לרוץ לממ"ד? פשוט לא ניתן".

מדינה במלחמה

טלקר עם חניכיו צילום: פרטי |

השוטרים שנפלו. כולם מכירים את כולם. זה השכן ממול, זה חבר שלנו, כי כל אחד חווה הרג או שכול מקרבה כזו או אחרת. "לכל אחד מאיתנו יש נגיעה למישהו שנהרג, נחטף או פצוע. במכבי עירוני שדרות יש לא מעט שחקנים שמגיעים מרוב הקיבוצים והמושבים שבעוטף, רק כביש מפריד בינינו. ברוך השם שחקנים מהמועדון, אבל מתו סבים, נפצעו אחים, נחטפו חברים של ילדים".

באיזה מצב החניכים שלך? "פגשתי ילדים בטראומה. יש לנו ילדים שהתפנו מהבית בלי כלום, אין להם נעז ליים, אין להם בגדים. יש ילדים שבתיהם נשרפו, כי נפלו להם טילים על הבית. הם מפוזרים בכל רחבי הארץ, אילת, ירושז לים, בים המלח, חלק בנתניה ועוד מקוז מות. דאגנו שבכל עיר מועדונים מקומיים יאפשרו לילדים שלנו להתאמן איתם כך

20

10.11.2023 ˆ ידיעות העמק