העמק 10.11.23

הדימום. "אחרי כשעה ולאחר שהבנו תי שאף אחד לא יביא לי חוסם עורקים החלטתי לשכב בתוך שלולית הדם שלי במטרה להעמיד פני מת כדי שהמחבלים לא יחשבו שאני חי וזה גם מה שקרה. שכבתי בתוך שלולית הדם שלי ופתאום הגיע מחבל. הוא עבר אותי בלי לשים לב אלי, נעמד במרכז העמדה והתחיל ליו רות לעבר החברים שלי. מהרצפה יריתי עליו, פגעתי בו בצלעות והרגתי אותו". אתה פצוע קשה. לא כאב לך משהו? איך המשכת לתפקד? "הרגשתי כאב, אבל המוח לא ייחס לזה חשיבות. הייתי בתחושת הישרדות מטוו רפת. הרגשתי שאני רוצה לשרוד. ברור שזה פחד אלוהים להילחם. אף אחד לא רוצה להיות בסיטואציה הזאת. כשאתה יורה והורג זה לא רגע פשוט. לא חינו כו אותנו להרוג. אנחנו לא כמוהם, אבל אני גאה על כל מחבל שהרגתי והלוואי ויכולתי להיות היום בצבא, לתת עוד מעצמי ולהרוג עוד מחבלים". על סף איבוד הכרה הלחימה במוצב פגה לא הפסיקה לרגע וחלפה עוד כשעה עד ששטרית שוב נתקל במחבל, השלישי במספר. "הוא נכנס מהצד השני של העמדה וליד אחד הנגמ"שים הוא נעצר וירד למצב כריעה. אני ראיתי רק את הידיים והנשק שלו. במחסנית שלי לא היו כבר הרבה כדורים ובכל זאת יריתי לעברו שלושה כדורים, אבל לא פגעתי. הוא הבין שיורים עליו, הסתובב לעברי וכל הכדורים שנשארו לי במחסנית רוקנתי עליו והרגתי אותו. נשארתי עכשיו חסר אונים, אבל פתאום ראיתי את המ"כ תומר ברק וחבר שלי שגיב כהן. לא עברו כמה שניות ונזרק לעברם רימון. תומר נפצע בבטן ושגיב ביד. ניסיתי לעמוד על הרגל הבריאה כדי לזוז, אבל מעדתי ונפלתי בקדמת הנגמ"ש ואז הבנתי שהמקום הכי טוב להסתתר בו הוא מתחת לנגמ"ש. זחלתי מתחתיו ואחרי כמה דקות גם שגיב זחל מתחתיו ושכב לידי". מה אתה כבר מבין שם מתחת לנגמ"ש? "התחלתי להיפרד מהחיים. אמרתי 'שמע ישראל' והתחלתי להגיד פרקי תהילים. פתאום שמעתי יריות. האמת שכבר חשבו תי שהמחבלים באו לעשות לנו וידוא הריו גה, אבל הסתבר ששגיב ירה והרג מחבל נוסף. הוא הציל את החיים שלי". חיכיתם לכוח תגבור? "כל הזמן חשבתי שיגיע כוח שיעזור לנו, אבל אחרי כשעתיים הבנתי שזה לא יקרה. לא שאלתי איפה צה"ל. אלה שהיו במסיו בה ברעים ובקיבוצים בטח שאלו איפה צה"ל. אני רוצה שידעו שצה"ל נלחם. בכל מקום בעוטף הייתה לחימה". אחרי כמה דקות מתחת לנגמ"ש, כשמסביב השתרר שקט, החליטו שטרית ושגיב לצאת מהמסתור. הם לקחו את הנשקים של חבריהם שנהרגו ונכנסו להסתתר במכוו לת המגורים שצמודה לעמדת המרגמה. מחבלים היו בזמן הזה בתוך 100 "כ המוצב ולא ידענו", ממשיך שטרית לתאר את אותו בוקר, "השקט שרר ולא

לצבא אעשה את הכי טוב שלי. רציתי ללכת למקום הכי קשה והכי מאתגר. ככה הרגשתי בהתחלה, אבל ככל שחלף הזמן למדתי להעריך את המדינה וגם הבנתי שאם לא יהיו לוחמים בצה"ל לא תהיה לנו מדינה כי כולם מסביב רוצים להשמיד אותנו". לתפוס 13 הגיע גדוד 2023 ביולי קו מבצעי בגבול רצועת עזה וצוות ממחלקת המרגמות וביניהם שטרית הצטרפו לפלוגה ג' של הגדוד שהחזיקה מטר מגבול 250 את מוצב פגה, שנמצא הרצועה, לא הרחק מקיבוץ בארי. תפו קידו של שטרית וחבריו מהמסייעת היו להחזיק את עמדת המרגמות במוצב לכל צרה שלא תבוא. באוקטובר איך התנהלתם 6 עד ה בגזרה? "האמת זלזלנו. לא האמנו ולא ציפינו בחיים שדבר כזה יכול לקרות. האמנו באיום, אבל לא שיקרה דבר כזה. גם המו פקדים שלנו לא האמינו שיכול לקרות מה שקרה". קרב פנים מול פנים באוקטובר שטרית וחבריו 7 בבוקר ה לצוות המרגמות היה בכוננות ולפיכך הוא ישן במכולה ליד עמדת המרגמה (מתחם מבוטן שבמרכזו נגמ"שים עם ו � י.ו) שנמצאת מחוץ למ 120 מרגמות צב. התרעת 'צבע אדום' העירה אותו. "התחיל 'גשם סגול' ומיד רצנו, אני ועוד שמונה לוחמים, למיגונית שנמצאת בעמדת המרגמה. רצתי למיגונית בלי אפוד ומחסניות", החל שטרית לשחזר באוקטובר, "בשלב מסוים 7 את בוקר ה־ התקשרו לסמל שלי איתמר בן יהודה ז"ל ואמרו לו שיש חשש לחדירת מחבלים. ביקשתי ממנו להביא מחסנית, אבל הוא לא הסכים לי. מסביב המשיכו לעוף רקו טות והיו גם כמה נפילות במוצב ומסביב לו. ואז שוב התקשרו לאיתמר ואמרו לו שיש חדירת מחבלים. רצתי מהר למכוו לה, לקחתי מחסנית ראשונה וכשבאתי לקחת את המחסנית השנייה נפל טיל עשרות מטרים ממני. האדמה רעדה והלב שלי דפק בקצב מטורף. שמתי מיד קסדה על הראש, לקחתי עוד ארבע קסדות וחו זרתי למיגונית. כשהסתיימו מטחי הרקו טות עלינו על הנגמ"שים במטרה לתקוף מטרות בעזה. אנחנו כבר כמעט מוכנים לירות ואז המ"כ תומר ברק ז"ל אומר: 'יש פה מחבל'. אני מיד הולך לאורך הבטונדה של העמדה, דורך את הנשק, פותח ניצרה ומגיע לקצה הבטונדה. אני מציץ החוצה מהעמדה ורואה מחבל שני מטר ממני. הוא נבהל מאוד לראות אותי. אנחנו פנים מול פנים, אני מרים מהר את הנשק, צועק 'מחבל' ודופק לו כמה כדורים בראש והורג אותו. מאחוריו היה עוד מחבל, שיורה לעברי שני כדורים שפוגעים לי ברגל ימין. נכנסתי פנימה חזרה לתוך העמדה, הצלחתי לעמוד עוד כמה דקות, אחר כך התיישבתי על הבטון וביקשתי מהחברים חוסם עורקים". באותן דקות דרמטיות מוצב פגה נמצא ב � מח 100 תחת מתקפה של יותר מ - לי חמאס ושטרית, שומע את הלחימה ומשווע לחוסם עורקים כדי לעצור את

שלום שטרית השבוע. הוא לא יודע מתי ישתחרר צילום: | מהשיקום יוסי וקנין

אני יודע שתושבי עפולה

ורבים מכל רחבי הארץ התפללו עלי ובזכות התפילות האלה אני כאן. אני מודה לכולם. זה עזר. אני עם העיניים למעלה. יש לי כבר מטרות להמשך החיים. אני אגשים הכול" "איך התנהלנו בגזרה 6־ עד ה באוקטובר? האמת זלזלנו. לא האמנו ולא ציפינו בחיים שדבר כזה יכול לקרות. האמנו באיום, אבל לא שיקרה דבר כזה. גם המפקדים שלנו לא האמינו שיכול לקרות מה שקרה"

שטרית לפני הפציעה צילום: פרטי |

7

ידיעות העמק ˆ 10.11.2023