העמק 10.11.23

שאני בחיים. גם נזכרתי שבשדה הקרב אמרתי לבורא עולם: 'קח את הרגל, רק תן לי לחיות'. כבר כשפינו אותי לסורוקה ידעתי שאאבד את הרגל אחרי כמות הדם שאיבדתי. תהיה לי פרוטזה ואני עוד ארוץ. אני גולנצ'יק. אין משהו שיכול לשבור אותנו. לא אני ח � לו 41 , שאיבד 13 אשבר ולא גדוד מים, יישבר". עכשיו נלחם בתוך רצועת 13 וגדוד עזה. "אני בעד הפעולה הקרקעית. מחבלי חמאס נתנו לנו להרגיש מה זו שואה. אנחנו חווינו ליום אחד שואה. מדובר במפלצות הכי גדולות שיש ואני שמח שצה"ל שינה את הכללים והמשוואות שהיו. אם הייתי יכול עכשיו להיכנס לעזה הייתי נכנס. גם עם פרוטזה הייתי נכנס ונלחם בהם". כמה זמן תהיה פה בשיקום? "אין צפי. אני מקווה שאתן עבודה טובה ואהיה פה מעט זמן". איפה אראה אותך בעוד שנה? "נראה לי בחו"ל, בטיול. אני רוצה לראות עולם. ואחרי הטיול אתה תראה אותי נותן הרצאות, מנציח את האחים שלי, נלחם שתהיה פה אחדות בעם. פה בתל השומר אני רואה את הטוב שבעם ישראל. יש לי נחמה בזה שהם נפלו כדי שתהיה אחדות בעם. היום כבר לא מעח ניין אף אחד אם אתה ימין, שמאל, חרדי או חילוני. צריך לשפוט אנשים לפי המח עשים שלהם ולא לפי הדעות. זה השיעור שאנחנו צריכים ללמוד ממה שקרה לנו". ט � באוקטובר חמישה מחבריו של ש 7 בח רית נפלו בקרב: עידו ביננשטוק, חביב קיאן, תומר ברק, איתמר בן יהודה ויקיר לוי זכרם לברכה.

היו יותר יריות כי הם כבר השתלטו על המוצב. שגיב הביא לי שני חוסח מי עורקים וכל הזמן יצא מהמכולה לנסות לשמוע מה קורה בקשר שנמח צא בנגמ"שים ובאחת הפעמים שיצא לבדוק מה קורה הגיע למקום נגמ"ש נמר. עלינו עליו, נסענו לעמדה לפיח נוי פצועים ומשם רכב לקח אותי ואת שגיב לבית חולים סורוקה. בדרך לשם כבר הייתי על סף איבוד הכרה ושגיב עשה הכול כדי שלא ארדם. אמר לי שהוא אוהב אותי, חילק לי סטירות ואחר כך גם אגרופים. תוך כדי הנסיעה לסורוקה התקשרתי לאחי חיים ועדח כנתי אותו שירו לי ברגל ואני בדרך לבית חולים. לא רציתי שהם ידאגו". כשאתה בדרך לסורוקה לא שאלת את עצמך איך זה שיצאתי חי מהאירוע הזה? "בתוך האירוע הייתה לי הרגשה שאני אצא חי, אבל ההיגיון אמר לי שאני אמות. היו רגעים בתוך התופת הזה שבכיתי וביקשתי מבורא עולם – סיים עם זה כבר. אלה היו רגעים קשים מאוד. זה תמיד נע בין רגעי שבירה לרגעים של אמונה. הייתי גם מבולבל. כל רגע חשבתי שיגיע עוד מחבל. הייתי בפאח "יש לי נחמה בזה שהם נפלו כדי שתהיה אחדות בעם. היום כבר לא מעניין אף אחד אם אתה ימין, שמאל, חרדי או חילוני. צריך לשפוט אנשים לפי המעשים שלהם ולא לפי הדעות"

צילום: פרטי | שטרית עם חברו שנפל החובש עידו ביננשטוק ז"ל

יש לי כבר מטרות להמשך החיים. אני אגשים הכול". אחרי שהתעוררת מהניתוח את מי ראית ראשון? "את אחי חיים. הוא התרגש ואפיח לו גם דמע. אחרי הניתוח לא ישנתי במשך ארבעה ימים ברציפות. סבלתי מהתקפי חרדה וכל הזמן הרחתי ריח שרוף. עד עכשיו לפעמים אני מריח את הריח הזה. עברתי טראומה, אבל באופי שלי אני אופטימי. אני לוקח דברים בפרופורציה". כשהבנת אחרי הניתוח שאיבדת את רגל ימין. איך הגבת? "המשפחה פחדה מאוד מהתגובה שלי. הסתכלתי על השמיכה וראיתי. חייכתי אליהם ולא דיברתי. הבנתי

ניקה וחרדה. מסביב חברים שלי הרוגים וגם מלא מחבלים הרוגים. הרגשה קשה. לנצח לא אשכח את מה שעברתי שם. לנצח אזכור את החברים שלי שחירפו נפשם. זכיתי בחיים כי בורא עולם עשה לי נס. רק יד אלוהית הצילה אותי". כשהוא במצב אנוש ובסכנת חיים הגיע שטרית לבית חולים סורוקה. הרופאים עשו מאמץ עילאי כדי להח ציל לו את רגל ימין, אך לבסוף נאח לצו לבצע קטיעה. "זה מה שהיה צריך לקרות כדי להציל לי את החיים וכדי שאוכל להנציח את האחים שלי שנפלו. אני יודע שתושבי עפולה ורבים מכל רחבי הארץ התפללו עלי ובזכות התח פילות האלה אני כאן. אני מודה לכוח לם. זה עזר. אני עם העיניים למעלה.

"שכבתי בתוך שלולית הדם שלי"

תלמידי העמק נרתמים למען חקלאי ישראל תלמידי בתי הספר העל-יסודיים במועצה האזורית עמק יזרעאל יוצאים לשטח להתנדב בחקלאות -מוגש מטעם המועצה האזורית עמק יזרעאל -

לעונה חדשה, פשוט כי אין להם ודאות מי יעבוד. דבריו האותנטיים חדרו לתלמידים, שהבינו את גודל השעה וחשיבות העבודה שלהם ועזרתם להצלת החקלאות. התלמידים ביקשו להמשיך ולהתנדב כל שבוע, בעבודות קטיף וחקלאות. התרגשנו להתגייס ולעזור לחקלאים ונמשיך בעשייה בכל הכוח!" יצאו תלמידי בית הספר 'עמקים תבור' לשתילת בצל ברמת צבי, מסיק זיתים וקטיף סלק. נגה בן יעקב - מנהלת בית הספר 'עמקים סיפרה: "תלמידי החטיבה העליונה תבור' בעמקים תבור יוצאים בימים אלו לסייע לחקלאי העמק והסביבה, הזקוקים לידיים עובדות. התנדבות, תרומה לקהילה ועשייה למען האחר - הם חלק בלתי נפרד מחזון בית הספר בשגרה, ועל אחת כמה וכמה בימים אלו. עבודת האדמה, היציאה למרחבים הפתוחים ותחושת 'הביחד' הכיתתי - מעלים חיוך ומאפשרים לתלמידות והתלמידים להתאוורר קצת ולחוות מציאות אחרת." יצאו לסייע תלמידי בית הספר ויצו בנהלל דונם, 1,500 בהתנדבות לחקלאי שמעבד פועלים, וכעת נותר 100- מעסיק בשגרה כ

עקב המצב, חקלאים רבים ועובדיהם גויסו לשירות מילואים, עובדים זרים עזבו ומשקים חקלאיים נותרו לבדם, ללא ידיים עובדות ועם תוצרת חקלאית בשלה, שחייבת להיקטף. בתי הספר העל-יסודיים ברחבי העמק החליטו להירתם למשימה חשובה זו. תלמידות ותלמידי בית הספר 'העמק ביפעת יצאו לקטיף לימונים המערבי' בשריד, קטיף רימונים בקיבוץ גלעד ועבודה בחממות המלפפונים במושב אחיטוב. גם צוות המורים התגייס למשימה, הורי התלמידים וסבא מאיר צבי. החקלאים שמחו מאוד לקבל את המתנדבות והמתנדבים וסיפרו על המצוקה האדירה והמשבר שפוקד את ענף החקלאות. גיא צליל - מנהל בית הספר 'העמק סיפר: "במסגרת העבודה, סיפר המערבי' לנו רועי - חקלאי מאחיטוב, אצלו התנדבנו, שעד לפני שבוע היו להם מאות עובדים תאילנדים. אלה ברחו לארצם מפחד, בגלל באוקטובר, בו נרצחו 7- הטבח שהתרחש ב מהם. לפיכך, 20 תאילנדים ונחטפו 30 החקלאים אינם יכולים לעמוד בהספק של ביצוע העבודות הבסיסיות והיערכות

כחלק מההתגייסות למאמץ המלחמתי. ההתנדבות נעשית בעידוד ותיאום עם המועצה ומשרד החינוך." סיכם: "המועצה אייל בצר - ראש המועצה מעודדת את בתי הספר לתת כתף לחקלאים. זהו צורך השעה ותלמידינו ימשיכו לסייע בכך, כחלק ממתכונת הלימוד. זהו שיעור באזרחות ובציונות! תודה לכל התלמידות, התלמידים והצוותים החינוכיים על ההירתמות החשובה למען החקלאות והגשמת הערכים, עליהם גדלים ומתחנכים בעמק."

מתלמידות ותלמידי 50 - עם עשרה בלבד. כ שכבת י"א עזרו לעשב את חלקות התותים שלו. הם עבדו ביסודיות וברצינות, מתוך תחושת שליחות עמוקה וחיבור לאדמה. תלמידי בית הספר התיכון בהרדוף התנדבו לסייע למספר חקלאים ששיוועו לידיים עובדות, מתוך הבנה בצורך הקיים ומודעות לגודל השעה, בהתגייסות יוצאת דופן ומעוררת השראה. דודו גורן - מנהל אגף החינוך במועצה הוסיף: "אגף החינוך מעודד ומקדם יציאה של תלמידי תיכון לסייע לחקלאים,

8

10.11.2023 ˆ ידיעות העמק