העמק 10.3.23

, אחרי קריירה של 37 בגיל תזונאית, עמדה לימור מאור בצומת שבה היתה צריכה להחליט האם להמשיך כל חייה להיות תזונאית או להגשים את שאיפותיה וללמוד סיעוד. לבסוף הדחף לשינוי ולהגשמת החלום ניצחו וכיום היא אחות

בכפר תבור "אין שום סיבה לוותר על השאיפות שלנו, אם אני לא הולכת לעבודה בתחושת שמחה ושליחות אין לי שום סיבה להמשיך שם" כללית מציגה: 40 לצאת לדרך חדשה בגיל

בשיתוף עם כללית

העבודהשלך היא סוג של שליחות... את מרגישה ככה? ולמה ? "להיותשם ברגעים לא קלים למטופלים כאובים, מחלימים, מודאגים, חרדים. לדעתשהארתי את תשומתהלב של המטופל לעשות צעדים לשיפור הבריאות שלו. לראות מטופל שמגיע לבדיקות ומעקבים גם כשהכל בסדר, להזכיר למטופלים שרפואה מונעת היא המפתח לבריאות". מה הייחודיות של נשים במקצוע סיעוד? "לדעתי נשים רגישות יותר, סבלניות יותר ומכילות יותר." האם אישה צריכה לוותר על השאיפות שלך? ולמה לא? אין שום סיבה לוותר על השאיפות שלנו, אם אני לא הולכת לעבודה בתחושת שמחה ושליחות אין לי שום סיבה להמשיך שם. יש לנו הרבה שנים לעבוד, חשוב שהעבודה תהיה מעניינת ומספקת. כמו כן חשוב להיות במקום אשר שואף לקדם ולהעצים את העובד. בכללית יש כל הזמן את האופציות הללו. טיפ לאישהשרוצה לעשותשינוי: "לבדוק עם עצמך אם את חיה כדי לעבוד או עובדת כדי לחיות. אם העבודה לא מאפשרת לך לקיים את אורח החיים אשר מתאים לך כנראה שזה לא המקום הנכון."

ספרי לי עלמטופלשנכנסלך ללב ולמה ? "לפני כמה חודשים הגיע אלי נער מהדרום אשר נמצא בשנת שירות באיזור, במשך כמעט שבוע הגיע בכל יום למרפאה בשעות בהן הייתי כדי שאטפל בפצע, במהלך השבוע שוחחתי עם אמו, הדרכתי אותם ודאגתי לו. צחקנו על המשפט "פעם שלישית גלידה", ביום האחרון לפני שחזר הביתה לא הייתי במרפאה, והוא השאיר לי גלידה במרפאה עם פתק תודה קטן ומקסים. הזכיר לי את הימים הראשונים שלי בצבא כשהרגשתי רחוקה מהבית והייתי חולה. יש עוד מטופלים שנכנסו לי ללב, כיף לי לעבוד במרפאה קהילתית, נותן תחושה טובה וחמימה". איזה תגובות את מקבלת מהמטופלים שלך? נע בין כל הכבוד על השינוי לבין למה עזבת. אבל הרוב הגדול מפרגנים ושואלים גם דברים בנושאים תזונתיים. חלקם מבקשים תפריטים, מתכונים, טיפים". מה המקרה הכי קשה שטיפלת בו? "כאשר אני נתקלת במקרים אשר קרובים לעולם שלי אני מתקשה לא לקחת איתי את הסיפור הביתה. חושבת אם יש לי עוד דרכים אשר אוכל עזור. לפעמים קשה לי להשלים עם העובדה שלא הכל בידיים שלי."

על האחיות וחולמת להיות גם חלק גדול יותר מחיי המטופל והטיפול עצמו. מאז שהייתי ילדה נמשכתי למערכת הבריאות ולעבודה עם אנשים ויש בי אהבה לתחום וככל שעבר הזמן, רציתי לטפל ולתת הרבה ממה שיש לי ויש לי הרבה מה לתת". את מתגעגעת לפעמים לעבודה שלך כתזונאית ? "לפעמים מתגעגעת, אבל בגלל שהעבודה שלי כיום משלבת גם ידע מעולם התזונה אני שמחה שהגעתי עם הבסיס החשוב הזה. תמיד ישאר בי משהו מהמקצוע הזה". מה היית מציעה לצעירים ללמוד סיעוד או תזונה? ולמה? "מציעה לשלב את שניהם, כי ישנם לא מעט מצבים רפואיים בהם תזונה יכולה לעזור למנוע ולשפר. היות ועבודתי כדיאטנית הייתה בעיקר בבית החולים הרגשתי שאני רוצה להיותשם עבור המטופל לא רק בעת מתן ההנחיות התזונתיות. תמיד רציתי להיות חלק ממערכת הבריאות, הייתי מועמדת ללימודי סיעוד, אבל בסופו של דבר מסיבות שונות התחלתי בלימודי התזונה. במהלך עבודתי במרכז רפואי צפון נחשפתי לעולמם של האחים והאחיות, שוחחתי אנשים שעשו הסבה מקצועית, התנסו או עבדו שם והבנתי שהגיע הזמן לשינוי".

שינוי בקריירה הוא אתגר בכל שלב בחיים הוא טומן בחובו

המון חששות, אך יחד עם זאת מי שעשתה זאת ולא ויתרה היא לימור מאור ), שעבדה כדיאטנית במרכז רפואי צפון 40( והגשימה את חלומה ויצאה לדרך חדשה ולמדה סיעוד. כיום לאחר שהגשימה את חלומה היא מייעצת לנשים "לבדוק עם עצמך אם את חיה כדי לעבוד או עובדת כדי לחיות. אם העבודה לא מאפשרת לך לקיים את אורח החיים אשר מתאים לך כנראה שזה לא המקום הנכון." ו- 8 ,11 בגילאי 3+ ), נשואה 40( , לימור מאור , בעלת תואר ראשון במדעי התזונה, לאחר 5 לימודיה עבדה במרכז רפואי צפון כדיאטנית. אך ליבה לא היה שם היא חלמה לטפל במטופליה באופן רציף ולהגשים את חלומה להיות אחות יצאה ללימודיי הסבת אקדמאים ולמדה בהלל יפה סיעוד ולפני כחצי שנה החלה בעבודתה כאחות מוסמכת. לימור מספרת: "כדיאטנית את עוברת בין מטופלים ונותנת הדרכות וייעוצים לגבי אורח חיים בריא והתאמת התזונה לסוג הטיפול והתרופות . הייתי מסתכלת

35 ידיעות העמק ˆ 10.3.2023