המפרץ 16.08.24

וויתי בגוף ורשמו לי עוד תרופות פסי־ כיאטריות. מצבי רק התדרדר יותר. טענו כי כל המצב שלי הוא סומטי והעיפו אותי מהמחלקה". הבית של אמא לנוכח מצבו המתדרדר ואיבוד יכולתו ללכת, עודד חזר לבית הוריו בחיפה. "לא יכולתי להיות במצבי עם המשפחה בקי־ בוץ. אשתי עובדת ואין מי שיטפל בי בקי־ בוץ. הבית לא מונגש וכדי לעבור לבית אחר יש צורך באלפי שקלים תוספת. בבית ההורים יש עובד זר שמסייע לי". , מספרת: 80 אימא של עודד, מירי בת "עודד חווה כיווצים והתקפים שמוגדרים על ידי הרופאים שלו אפילפטיים. הם לא יודעים להגיד מה זה כן. ממצב של הליכה, הוא נפל 2023 הוא החל ליפול. באוגוסט בבית, לא יוכל היה להזיז יד ורגל שמאל. פה עקום. לא זוכר כלום. ברמב"ם קבעו כי מדובר באירוע מוחי ואיבוד הכרה. הוא הוכנס לחדר הלם אבל אחרי יום הציעו לו ללכת הביתה". עודד ואימו מציינים כי הרופאים לא מצליחים למצוא את הבעיה ונתלים בא־ בחנה שגויה כי מדובר בעניין נפשי. "שו־ לחים אותנו ממקום למקום כמו פינג פונג והמצב לא משתפר", אומרת מירי, "אנו עובדי עצות והמדינה לא עוזרת". עודד: "זה הכל הקורונה. אני זוכר איך הייתי לפני המחלה ואיך אני עכשיו. יש סיפטומים ללונג קוביד, המחלה 25 כ שאחרי הקורונה. יש לי את מרבית הסי־ פטומים. אבל המדינה לא נותנת לנו את 3 הכלים להתמודד עם המחלה. עברתי אירועי מוחיים והתעוררתי בהם עם שי־ תוק בחצי פנים. מה חושבים שאני עושה את עצמי? נותנים לך תחושה שאתה מת־ חזה". הבירוקרטיה ביטוח לאומי הכיר במחלתו של עודד אחוז 100 כתאונת עבודה, וקבע לו נכות של . למרות מצבו שרק 2024 ביוני 30 עד ה מתדרדר, עודד מוזמן לוועדות רפואיות לקביעת נכות. האם מירי: "הלכנו לוועדות ללא סיוע משפטי כי היה ברור שיש פה צורך בעזרה אמיתית. מסתבר שלא נתנו לנו מספיק נקודות המקנות זכאות לעובד זר. עודד יכול ליפול ולהיהרג אבל מבחינתם הוא לא צריך עובד צמוד. בביטוח לאומי נתנו לנו אישור להחזר תרופות ונסיעות, אבל בפו־ על לא קיבלנו שום דבר. בקופת החולים לא

"אף אחד לא התמקד במה שחוויתי בגוף ורשמו לי עוד תרופות פסיכיאטריות". אדן

עודד עם אימו מירי צילום: | פרטי

מכירים בהחלטת הביטוח הלאומי ומבקשים לדעת איזה איבר בגופו של עודד נפגע. זה מטורף. הם מסרבים להכיר בלונג קוביד כמחלה". בינתיים המשפחה מתקשה לתפקד. האם צריכה לטפל בעודד שלא מסוגל 80 בת ה ללכת ומרותק לכיסא גלגלים. במהלך הש־ בוע עודד לא רואה את משפחתו שנותרה בקיבוץ. "יש לנו הוצאות אדירות על תרופות ונסיעות במוניות", מספרת האם, "הסכום שמשולם לנו לא מכסה את ההוצאות. בקי־ בוץ מבקשים מאיתנו כסף עבור חדרים נו־ ספים לעובד זר ועודד לא יכול לעבור לשם. כל המשפחה סובלת בגלל המחלה אז למה לסבול עוד בגלל סחבת? למה ביטוח לאומי, קופת החולים ומס הכנסה לא יכולים לדבר ביניהם? מציעים לנו טיפול ניסיוני בשיבא אבל מי יכול לשלם את הנסיעות היקרות הלוך ושוב? אנחנו בקריסה". עודד: "ממה שאני מקבל מביטוח לאומי אני משאיר לילדים שלי מינוס אלפיים שקל. תעזרו לנו ותכירו בלונג קוביד. המ־ דינה נטשה את חולי הקורונה". בסוף הראיון בבית הוריו עודד מקבל התקף ואנו נאלצים להרים אותו למיטה 3 כשהוא ללא הכרה. "ככה זה יכול להימשך שעות", אומרת האם מירי. הוא 2023 באוגוסט מירי: נפל בבית, לא יוכל היה להזיז יד ורגל שמאל. פה עקום. לא זוכר כלום" "מציעים לנו טיפול מירי: ניסיוני בשיבא אבל מי יכול לשלם את הנסיעות היקרות הלוך ושוב? אנחנו בקריסה"

שמו אותי בחדר מבודד ושמו לי מסיכה. התחלתי להקיא במסיכה ולהיחנק. לקח זמן רב עד שניגשו אליי ואז הכניסו לי זו־ נדה לריאות ויצא הרבה דם. חשבתי שאני לא יוצא בחיים מהחדר הזה". עודד נשאר בבידוד עוד כמה ימים שהוא מונשם. משם עבר למחלקת שבת בבית לוינשטיין לטובת שיקום. "בשלב זה מצבי הרפואי היה גרוע מאד והחלה התדרדרות במצבי הנפשי. שאלתי את עצמי למה לחיות? חוויתי סבל, כא־ בים, סיוטים. לא ראיתי קרן אור. חשבתי שאולי כדאי שאקבל עזרה. אשפזתי את עצמי באיכילוב. חשבתי שיטפלו בגוף ובנפש. אבל אף אחד לא התמקד במה שח־

"אחרי הסגרים, היינו בין הראשונים שהתחסנו. מתוקף עבודתי כמורה לספורט הקרוב לתלמידים, נאלצתי להיכנס פעמים 7-10 לבידוד"

"לא הייתי מורה מן השורה. הובלתי פרויקטים לאורח חיים בריא, סייעתי לביה"ס ולעיר בתחום הספורט, בריאות וזהירות בדרכים"

17

ידיעות המפרץ ˆ 16.8.2024