השרון 1.12.23

לצוות של אברבנאל 8 צו | בת ים

איפשרנו להם להוציא את כל הזוועות שראו וחוו

שי שגב // צילום: ריאן

7 של ה־ כבר בשבת השחורה באוקטובר נמלטו עשרות אלפי אנשים מבתיהם בדרום לכיוון המרכז, ולאחר מכן החלו להגיע גם ניצולים מהמסיבה ברעים, אלה שאיבדו את ביתם, וכן מפונים מערים כמו שדרות ואופקים, שלרובם הוקצו מלונות בתל אביב, בת ים והמ־ רכז. בעקבות הצורך העצום במטפלים מתחום בריאות הנפש, נרתמו גופים רבים למתן מענה מלונות 30 נפשי תומך למפונים השונים בכ־ בגוש דן. משרד הבריאות בשיתוף המרכז לב־ ריאות הנפש אברבנאל, בית החולים איכילוב, עיריית תל אביב, קופות החולים וגורמי בריאות הנפש בקהילה, נאלצו לגייס בן לילה את כל המשאבים שלהם כדי לטפל באלה שסובלים מטראומה, ושממש הרגע יצאו מהתופת. ד"ר יעל דליהו, סגנית מנהל המרכז לבריאות הנפש אברבנאל ומתכללת מרחב תל אביב במיזם הטיפול במפונים, מספרת כיצד הוטל הליווי של המפונים והניצולים על בית החולים: "כשבוע לאחר האירוע, משרד הבריאות החליט להטיל את הליווי הנפשי על בתי החולים הפסי־ כיאטריים, ואברבנאל קיבל את מרחב תל אביב. היינו צריכים לתת מענה מיידי לכל המפונים למלונות, והכל תוך כדי זרימה, כלומר בתוך שעות בודדות לארגן צוותים. ההיענות הייתה מאוד מהירה ומכל הסקטורים: עובדים סו־ ציאליים, פסיכולוגים, צוות סיעודי, קרימינו־ לוגים, רופאים ואפילו צוות אמנות. ארגנו מהר הכשרה, אני מודה שחלקית, כי כל הזמן הייתה התלבטות האם להשקיע ימים בהכשרה יסודית, או שעדיף לתת מענה מיידי וכמה שיותר רחב. "חלק מהצוות היה צריך רענון, אבל חלק לא ידע, כי מעולם לא חשבנו שניקלע לסיטואציה כזו. אף אחד לא ידע למה אנחנו נכנסים. ההער־ מ � מפונים ב 500 כה הראשונית הייתה שיהיו כ־ המשימה: מתן מענה נפשי

הם התארגנו בן לילה לטפל באלפי אנשים, כאשר המדינה הטילה עליהם את הליווי הנפשי של המפונים והניצולים מהעוטף ‰ הם נעזרו במטפלים המתנדבים הרבים שביקשו לסייע, ונתנו מענה לקשת של הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, מחרדה ועד הסתגרות ודיכאון ‰ אבל אפילו ד"ר יעל דליהו וד"ר שמואל פגירסקי, ששמעו את הנורא מכל, משוכנעים שהטראומה לא תישאר איתנו לתמיד: "המטרה שלנו היא להחזיר את החיים לנורמליות אחרי אירוע בלתי נתפס"

שהיה צריך התערבות רפואית, בעיקר לאנשים שהיו עם רקע טיפולי עוד קודם לכן. "היו אנשים שנזקקו לפגישה אחת עד שלוש, . כמובן, היינו 8-12 אבל היו כאלה שצריכים צריכים, ועדיין כיום, לסמן מקרים שזיהינו שה־ פגיעה הנפשית יותר קשה. "היינו צריכים לתת מענה מתאים לכל מטופל, בהתאם לקושי שאיתו הוא מתמודד, הן בטיפול

בבת ים מספר פניות של אנשים שהיו במסיבה ברעים וחזרו הביתה להורים, אבל זיהינו שלא צריך לאשפז אם אין מצוקה גדולה". לדברי ד"ר דליהו, מערך הטיפול במפונים בבתי המלון נעשה בחוסר כוח אדם משמעותי. "כולם התגייסו, גם על חשבון זמננו הפרטי, וזה בכלל מבלי לספור את השעות שאנו צריכים לתת באופן שוטף באברבנאל. זו בהחלט תקופה לא פשוטה".

ד"ר פגירסקי: "היכו בנו, שחטו אותנו, וכל המדינה הייתה בדיכאון. אבל כשמישהו מת יש שבעה, ואחרי זה שלושים, אבל אחרי זה אדם צריך לחזור לשגרת חיים"

באנשים שחוו תופת ופציעות ומוות של יקיריהם, והן בטיפול באנשים שפונו מבתיהם מחשש לנפילות של רקטות במקום מגו־ ריהם. היו גם מקרים בהם איתרנו מפונים המצויים בחרדה עזה, ומ־ סרבים לעזוב את חדר המלון או את המלון עצמו, ובהדרגה, בתוך עבודה טיפולית מתמשכת, הצל־ חנו לסייע גם להם". אחת הבעיות, לדבריה, היא אצל ילדים ונוער. "הם צריכים התער־ בויות יותר ארוכות, ואנו חסרים במשאב הזה מבחינת מטפלים.

לונות, ובסוף הבנו שיש למעלה מפונים, וזה רק במחוז 8,000־ מ תל אביב. "כשהתחלנו להתפרש לבתי המלון, זיהינו שיש עוד הרבה מאוד אנשים טובים שהגיעו כמ־ תנדבים, אנשים פרטיים וטובים, שפשוט גייסנו אותם למערך, לאחר שכמובן וידאנו שיש להם רישיון עיסוק, ואז דאגנו להחתים אותם על הסכם סודיות רפואית, טופס מתנדב, ביטוח ועוד. 100 "בסופו של דבר, למעלה מ־ אנשי צוות בסך הכל החלו לטפל

מדינה במלחמה

הטראומה: "אתה המיכל עבורם"

ד"ר שמואל פגירסקי, מנהל השירות הפסי־ כולוגי באברבנאל, מתאר כיצד חלק מהמקרים נותרו ללא מענה בגלל הסתגרות של המפונים. "הגענו כשבוע לאחר האירוע למלונות. התח־ לנו להסתובב בין האנשים בלובי ולראות מה הם צריכים, איך הם מרגישים, וניגשנו לאנשים כשפתאום ראינו מישהו צועק, מתפרץ או מש־ תולל. זה שונה ממה שקורה במרפאה, כי שם אנשים באים עצמאית. פה אנשים היו מכונסים ובהלם ראשוני. היו משפחות שלמות משדרות שברחו, וחלק גם לא הגיעו למלונות, אלא לדירות של מכרים בתל אביב. הרי כולם ברחו באופן לא מסודר, ויום אחד הגיעה אלינו פנייה דרך מתנדבת פנסיונרית, שאמרה לנו על מצב המצוקה הנוראי שאותה משפחה נקלעה אליו. זה לא הגיע דרך המדינה. "גם במלונות היו חבר'ה צעירים שיושבים

הליווי הנפשי

"חלק ד"ר דליהו: מהצוות היה צריך רענון, אבל חלק לא ידע, כי מעולם לא חשבנו שניקלע לסיטואציה כזו. אף אחד לא ידע למה אנחנו נכנסים"

אנו מזהים מצבי חרדה בילדים, ומנסים להתע־ רב באופן ממוקד ויעיל על מנת להשיב את חיי הילדים והמשפחה לשגרת החירום שאנו מצויים בה. איפה שיש פערים, מנסים להעביר לקופות החולים את השמות של האנשים, כדי שימשיכו את הטיפול שלהם שם". היו מקרים של אנשים שהיה צריך לאשפז אותם? "היו שני מקרים שהלכו למיון באיכילוב, אבל אצלנו באברבנאל לא אושפזו. קיבלנו אלינו

בשוהים בבתי המלון. ידענו שאי אפשר לטפל בכולם, וגם לא ניתן לעשות סדנאות פסיכו-אנ־ ליזה פרטיות לכל אדם, אלא חשוב לתת טיפול לתגובות אקוטיות, פוסט-טראומה, ולהרגיע מקרים שהלחץ הנפשי יכול לעלות אצלם גם מאוחר יותר". "הגיעו אנשים מהקיבוצים, משדרות, אופקים, מהמסיבה ברעים, ולכל אחת ואחד היו חולשות ועצימות פגיעה שונות. הרוב היו בתחום הפ־ רעות החרדה, על הספקטרום, אבל היו מקרים

16

1.12.2023 ˆ ידיעות השרון