השרון 11.08.23
) משדי חמד, כוכב 43( עמית שמר 11 התוכנית "בואו לאכול איתי" בכאן הוא נזיר מזן חדש: הוא חי הרבה ימים על פירות בלבד, לא מתחתן ולא מתכוון ‰ להביא ילדים, ולקניון הוא לא נכנס אחת לכמה ימים, כשכולם הולכים לישון, הוא עושה סיבוב ג'אנק ופחים בערי השרון, כדי למצוא אוצר, ולבשל ממנו וכן, פעם בכמה זמן הוא גם ‰ אוכל גורמה ריאיון מיוחד עם איש מיוחד ‰ חופף
אשר אטדגי // צילום: ריאן
שמר. "לא להאמין מה אנשים זורקים"
שחפפתי? "הפעם האחרונה אני חושב שזה היה לפני חודש וחצי, הייתי באיזה מפל בעין גדי, זו הייתה הפעם האחרונה שהשיער שלי נגע במים". הראיון עם עמית שמר, 'ראסטמן' בפי החבר'ה, יאתגר אתכם, אנחנו מודיעים לכם כבר בתחילת הכתבה. אורח חייו משדי חמד, הוא הדבר 43 של שמר בן ה הכי קיצוני שהתוודעתם אליו בתקופה האחרונה. גם אנחנו. אבל שיחה איתו, ועם השלווה הפנימית שהוא מקרין, תחשוף בפניכם צוהר לעולם שבו כולנו חיינו פעם, וזה לא היה מזמן. אז זה הולך ככה: הוא לא קונה אוכל, לא מסתפר, לא אוכל חיות, חי הרבה ימים על פירות בלבד, לא מתחתן ולא מתכוון להביא ילדים לעולם, לקניון הוא לא נכנס, את מוצרי הצריכה הבסי־ סיים שלו הוא קונה תמיד יד שניה, ואחת לכמה ימים, כשכולם כבר הולכים לי־ שון, הוא עושה סיבוב ג'אנק ופחים בערי השרון, כדי למצוא שוב איזה אוצר זרק־ נו. אה וכן, הוא גם בשלן מעולה שמככב בעונה החדשה של סדרת הקאלט "בואו ': "אני 11 לאכול איתי" המשודרת ב'כאן מרגיש מולטי מיליונר מבפנים וזה מה שחשוב בעצם". אז הבנתם טוב, שמר הוא ראסטמן טוב לב שמנסה להציל את העולם, טבעוני על גבול פירותני, אקטיביסט, אנטי
והנעל בית עלתה כמה שקלים, אמרתי רבאק מה הולך כאן?". סיור ג'אנק ופחים חמוש בתובנות על תרבות הצרי־ כה הלא מחמיאה של ישראל, הוא החל לבצע שינוי גם במגוריו: "הכול נהיה חנוק מבניינים, בית סוהר של בלוקים, גרתי בערבה תקופה מסוימת, ואחר כך עברתי למושב שדי חמד בשרון, קצת טבע, התחלתי לגדל ירקות בעצמי, קומפוסטים, הטבעונות התחילה אחר כך, גם בקטע בריאותי, שיניתי אורח חיים ודי ברילקס, החברים לקחו ממני השראה, נכון אני מודע שלפעמים זה מתאגר, או קיצוני, אבל לכל אחד יש חלק. התחלתי למחזר ולאסוף דברים, גם בפחי הזבל. אתה לא מאמין מה אנ־ שים זורקים, דברים חדשים עם טיקטים. "מדי כמה ימים אני עושה סיור לילי, אני קורא לו סיור ג'אנק ופחים, זה הסו־ פרמקט השבועי שלי. אני הולך ברחוב בצורה אחרת ממה שאדם הולך ברחוב, אני שם לב לדברים. למשל, בכל קרן רחוב יש מלא בדלי סיגריות, אפשר גם להשתמש בזה". מה אפשר לעשות עם בדלי סיגריות? "מהפילטרים אפשר לפרום אותם ול־ עשות חוטים ולסרוג אחלה סוודר. אני לא חושב שקניתי כבר שנים ארוכות
צרכני, ממעיט בקניות ומרבה באיסוף חפצים מהרחוב והצלת מזון שנזרק. ואז באה ההארה הוא גדל בראשון לציון ("קומה רביעית בלי מעלית") למשפחה יחסית בורגנית מהמעמד הבינוני, את ילדותו העביר ,80 כמו רוב הילדים שגדלו בשנות ה בחוץ עם החבר'ה בשכונה: "ילדות בלי יותר מדי פלסטיק, וצלופנים, ילדות פשוטה, טובה, כזו שאמא שלך מס־ בירה לך שתגמור מה שיש בצלחת כי לא זורקים אוכל", אחרי אירוע רפואי , דלקת במעטפת הלב, 16 חמור בגיל הוא אושפז בטיפול נמרץ והיה בשיקום שבועות ארוכים. אירוע זה וכן אסטמה שאובחנה אצלו, גרמו לצבא להחליט שלא לגייסו, אך הוא החליט להתנדב למרות הכול ושירת שירות מלא באגף המחשוב בקריה. עם השחרור הגיע הטיול הגדול (היו שניים כאלו). כמעט שנה הוא נדד במ־ זרח, מהודו ועד סרי לנקה, כשחזר החל לעבוד ב'הפנינג', רשת חנויות פופ וצ־ עצועים, בהתחלה בתור עובד רגיל, אחר כך כמנהל סניף ובהמשך כמשקם חנויות בכל הרשת, שם החלה ההארה הגדולה שלו לגבי תרבות הצריכה: "הייתי כולי אפוף בפלסטיקים, מוצרים שאף אחד באמת לא צריך ושעטופים באלף שכ־
בות של ניילון ופלסטיק. אני זוכר כל מיני טפטופים של הארות כאלו פה ושם, שלא הבנתי מי באמת צורך את הדברים האלו, ולמה משהו שעולה גרוש וחצי במזרח, שלא באמת זקוקים לו, צריך לעלות כאן עשרות אם לא מאות שק־ לים". אחרי כחמש שנים ברשת הפנינג, הוא החליט לנסוע שוב למזרח הפעם לש־ נתיים. אותו מסלול, עם תוספת קטנה לסין והונג קונג: "במזרח יש מדינות עניות רבות, האוכלוסיה עניה, ותרבות הצריכה של המקומיים מאוד מחושבת, מבחינה זו ישראל מתנהגת כמו מדינת עולם שלישי. שם נחשפתי לראשו־ נה למחזור אוכל, ראיתי מה מזמינים, וראיתי איך השאריות נאספות בהקפדה, שאריות שאחר כך משמשות למרכיבים בארוחות שונות". כשחזר ארצה הוא חזר ל'הפנינג', ואחר כך לחברה אחרת "מאותו הז'אנר": "כמובן ששינוי אורח החיים שלי לא קרה בבת אחת, זה היה תהליך ארוך שנ־ בנה אט אט, גם למזרח כמו גם למקום העבודה שעבדתי בו, היה חלק בזה. אם אני זוכר איזה אירוע שגם לי ממש לה־ תעורר זה היה שק גדול שקיבלנו לחנות זוגות, כל זוג בתוך 12 מלא בנעלי בית, קופסה, בכל קופסה ניילון, בתוך כל ניילון עוד עטיפה, בתוך נעל הבית עוד כל מיני ניירות, וגם ג'ל למניעת עובש,
"אני לא מבשל עם תבלינים, יש תבלינים בטבע, יש מלחים בצמחים ירוקים, יש סוכר טבעי, והאוכל יוצא מצוין. גם ארוחות גורמה. כי ברגע שהכול טבעי, הגוף מרגיש לו טעים"
11.8.2023 ˆ ידיעות השרון 16
Made with FlippingBook - Online magazine maker