חדרה 07.07.23

נתניה

למה המדוזות לא הגיעו לחופי נתניה וחדרה? עונת הרחצה נפתחה, אבל מי שטרם הגיעו לביקור הן המדוזות ‰ חוקרים ומומחים מסבירים את התופעה ‰ ויש גם כאלה שסבורים כי יתכן וצפוי לנו קיץ נטול להקות של מדוזות

צילום: אלבום פרטי | ענבל שרף

נתניה: מנהלת חדשה ל"אלתרמן"

ענבל שרף מונתה למנהלת הח־ דשה של בית הספר. שרף, נשואה לאלון ואימא לשלושה היא בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד, הוראה מתקנת, קריאה וכתיבה ותואר שני בניהול מערכות חינוך. הייתה בע־ ברה מחנכת כיתה, מנהלת חטיבה צעירה, סגנית מנהלת ובשמונה השנים האחרונות ניהלה את בית הספר היסודי דוד ילין בתל אביב. "אני מאמינה כי בכל נער ונערה קיימות היכולות להצליח ולהביא לידי ביטוי את הכישורים הטמונים בהם וכי תפקידו של הצוות החי־ נוכי הוא לקדם מוטיבציה פנימית אצל כל תלמיד תוך הגברת תחושת השייכות, המסוגלות ומתן אוטונו־ מיה וכן אמונה ביכולתם להצליח", אמרה. "נקדם את בית הספר כבית ספר לתעופה וחלל ביחד עם חיל האוויר והפלנתניה. אני רואה בחב־ רי קהילת בית הספר שותפים חשו־ בים ליצירת אווירה טובה, תומכת ובונה שתאפשר קידום תהליכים, תוכניות, שאיפות, יוזמות חינו־ כיות והגשמת חלומות. מצפה לה־ כירכם ולצאת לדרכנו החדשה תוך הנצחות מרגשות ביישוב נערך טקס לחנוכת הפא־ רק על שם משה קופלמן ז"ל וגינת הרעות על שם יניב לוגסי ותומר ויינשטיין ז"ל. משה קופלמן, בן לניצולי שואה ממקימי היישוב, אהב את הטבע, את האדם והבין בטבע האדם. דאג לחינוך ושירותים קהילתיים כחבר מועצה, פיקד על מספר בתי כלא בישראל והוביל תהליכים להרח־ בת ההתיישבות בארץ ולקליטת עלייה. תומר ויניב יצאו לפני כארבע שנים לאימון רכיבת אופניים ונ־ דרסו למוות. הם היו אוהבי אדם וטבע, אנשי משפחה וחברים. דרכם תמיד הייתה שמחה מלאת עשייה ואופטימיות. גינת הרעות שנחנכה על שמם תהווה מקום מפגש לפנאי, לרוגע ושלווה, לשיח וזיכרון יקר עבור כל מכריהם ואוהביהם. נטאלי סילבר שיתוף פעולה וכבוד הדדי". קדימה צורן:

shutterstock המחשה: | ? מדוזה. מישהו מתגעגע אליה

לא מסביר למה אין לנו נחילים. לדעתי, נצטרך לחכות ולראות. התשובה היא לא כל כך פשוטה". "מישהו מתלונן על זה?", תוהה רותי יהל, ביולוגית ימית ברשות הטבע והגנים. "בכל שנה המדוזות היו כבר פה בחודש יולי. אם לא יהיו מדוזות, לא יהיה שום נזק למים או לבתי הגידול בים. המין השולט בחופי יש־ ראל הוא החוטית הנודדת, הוא מין פולש, שלא הכרנו אותו עד לסוף שנות השבעים של המאה שעברה, והיינו שמחים שהוא לא יהיה פה". בן זוגה של רותי, גיתאי יהל, פרופסור למדעי הים, מודה כי בשונה משנים עברו, בהן בחודשים יוני-יולי נחילי המדוזות שרצו בחופי ישראל, השנה נרשמו מקרים בודדים בלבד של מדוזות, וגם הן רחוקות מהחוף. ''בחוף טרם נראו נחילים. הלהקות יודעות לזהות את כיוון החוף ומגיעות למר־ חק סביר ממנו, כי הן צריכות את עומק הים, לרדת ולעלות חזרה, למקם את עצמן. הן חיות גדולות שיודעות לשחות יפה מאוד". פרופ' גיתאי יהל: "חורף חם אומר שהים היה חם, מה שיצר מצב שלא עלו הרבה חומרי דשן ולכן לא היה לאצות על מה לגדול ולא היה למי שאוכל את האצות מה לאכול, למשל הסרטנים או הדגים הקטנים, וזה אומר שלמדוזות לא היה מה לאכול"

פרופ' יהל ממשיך: "השאלה הגדולה היא איפה הנחילים האלה? כשהם יגיעו אנחנו נראה אותם במרחק קילומטרים מהחוף, לרוב ממעוף ציפור, אבל אני מודה שכבר בחודש מרץ אני צפיתי שלא יהיו הרבה מדוזות השנה. אני מקשר זאת להתחממות הים, אבל זה מצב שעוד יכול להשתנות. בנוסף, מה שמעניין את המתרחצים בחוף זה לא המדוזות שרחוקות מהחוף, אלא אלו שמגיעות קרוב לקו המים". למה צפית שיהיו פחות מדוזות? "כי בסופו של דבר מדוזות הן יצורים שחיים דיי גבוה במארג המזון של הים. הן אוכלות סרטנים קטנים וכל מיני יצורים קטנים שבעצמם אוכלים מיקרו אצות שזה הבסיס של מארז המזון בים. בים הצמחים שמחזיקים את כל מארז המזון הם יצורים מיקרוסקופים מאוד קטנים ומה שמגדיר את הגידול שלהם זה לא מים כמו ביבשה, אלא חומרי דשן. חורף חם כמו שהיה השנה עם סערה אחת בלבד אומר שהים היה חם, הוא לא התקרר מאוד ולא התערבל, מה שיצר מצב שלא עלו הרבה חומרי דשן על פני השטח, ולכן לא היה לאצות על מה לגדול ולא היה למי שאוכל את האצות מה לאכול, למשל הסרטנים או הדגים הקטנים, וזה אומר שלמדוזות לא היה מה לאכול. זו הסיבה שאני צפיתי כבר במרץ כי השנה יהיו מעט מאוד מדוזות וקישרתי זאת להתחממות הים. אנ־ חנו אף פעם לא יכולים להגיד בוודאות שזה בגלל שינויי אקלים, אנחנו כן יכולים להגיד שיש לזה השפעה. הים התיכון מתחמם כל הזמן. וככל שהמים יהיו למעלה יותר חמים, זה ישפיע על המדוזות". אז מתי הן יגיעו? "אנחנו לא יודעים. יכול להיות שלא יגי־ עו בכלל".

נטאלי סילבר

חופשת הקיץ נפתחה ואיתה הבי־ לוי האהוב בחופי הים. אלא שהש־ נה, בשונה משנים עברו, משהו חסר בתוך המים – להקות של מדוזות, שמאחרות להגיע ואולי, תוהים החוקרים, לא יגיעו כלל לישראל בקיץ הזה. ''אני הרבה בים ועדיין לא נתקלתי בנחי־ לי מדוזות'', מבהיר סטיב לוין, מציל ותיק בחופי השרון שמודה כי גם הוא מופתע נוכח האיחור של המדוזה להגיע. ''בדרך כלל בחודש יוני אנחנו כבר עמוק בתוך המדו־ זות, יש ממש נחילים, ורואים גם מדוזות על החוף עצמו, אבל השנה מלבד כמה בודדות בעומק הים, לא רואים אותן. ''אני מאמין שהן תכף יגיעו. זה רק עניין של זמן". מי שלא מופתעת נוכח החדשות היא פרופסור תמר לוטן, מהחוג לביולוגיה ימית - בית ספר למדעי הים על שם צ'רני – באוניברסיטת חיפה. ''זה נכון, אין לנו הרבה מדוזות השנה, ואולי הם עוד יגיעו אבל אי אפשר לדעת בוודאות מתי''. לד־ בריה, ''אכן המדוזות מאחרות להגיע. אבל לא ידוע אם זה בשל ירידת כמות המזון בים. אנחנו כן יודעים שמדוזות נחשבות לעמידות בתנאי קיצון כמו למשל מליחות מי הים או בשל חוסר חמצן או עודף אורג־ ני ולכן הן יכולות להתמודד עם כל שינוי בתנאי הים". לוטן ממשיכה: "חשוב להבהיר: זה שאנ־ חנו לא רואים את הנחילים, לא אומר שהם לא נמצאים במרחק של שניים-שלושה קי־ לומטרים מהחוף ובגלל שהן רחוקות אנחנו לא נרגיש את הצריבה מהנוכחות שלהן. אני לא יודעת אם יש פחות מזון בים ממה שהיה תמיד, וגם אם יש פחות מזון, זה עדיין

רותי יהל, רשות | הטבע והגנים צילום: אלבום פרטי

10

7.7.2023 ˆ ידיעות נתניה, חדרה