חדרה 10.05.24

משפחת חיים פור השבוע בביתם

כמו כולם אחר כך הגיע יום העצמאות וחגגנו. השנה זה אחרת, אני מפחד מיום הזיכרון, אני לא רוצה שהוא יגיע כי אני מפחד לראות את ההורים שלי ואת האחים שלי במצב הזה. "אי אפשר להתמודד עם כזה אובדן, היא חסרה בנוף, בהרכב ובלב, שום דבר לא שלם ולא יהיה שלם בלעדיה. אומ־ רים 'כואב הלב', אבל זה ממש כאב פיזי, הנשימות אחרות, שום דבר לא כמו שצ־ ריך להיות. אנחנו משתדלים להיות כמה שיותר עם ההורים, גם החברים והחיילים ששירתו עם שיראל באים הרבה לבקר אותם ולחזק". השאלות הקשות "איפה היו במשך שעות? בשלב זה כבר ידוע כי קיימות הקלטות של החיילות מהשעות האחרונות בחמ"ל בנחל עוז, אך הן עדיין אסורות להשמ־ עה ובינתיים משפחת חיים פור מחפשת תשובות. 12 בבוקר, עד 6 "האירוע התחיל ב בצהרים החיילים עוד היו במוצב, אבל הכוחות שלנו ניקו את המוצב רק לק־ . איך בכלל קרה דבר כזה? 16:00 ראת היו להם שעות להגיע לשם, שעות בהן המחבלים עשו מה שרצו. הביקורת היא לא כלפי לוחמים שעשו הכל, אלא כלפי הדרג הגבוה שהגיע למצב הזה ורמת הכוננות הנמוכה באותה שבת. כבר פנינו לכל גורם, אנחנו, המשפחה של הסמב"צית השנייה, משפחות התצפי־

באוקטובר ולצידה ציור של מאסה אמיני שמורכב מתמונות של אזרחים שנרצחו במהלך המחאות באיראן. "אני מניח שאם שיראל הייתה רואה את זה היא הייתה בהלם, היא הייתה בחורה מאוד צנועה, זה מרגש, הוא תלה את זה גם בארץ וגם בארצות הברית ואמנים נוספים יצרו גרפיטי שלה. שיראל תמיד התעניינה בכל מדינות ערב גם באירן, היא חלמה לטייל במקומות שמותר ורצ־ תה ללמוד את הסכסוך יהודי פלסטיני". מאז הטרגדיה החיים במשפחה השתנו לגמרי. "אלו חיים אחרים, לא אותם חיים ואפילו לא קרובים. זה אומר להיות עצו־ 100 בים כל היום, אף פעם לא לשמוח ב אחוז. ההורים שלי מרוסקים, האחים שלי מרוסקים, הנשים שלנו כואבות כל כך. כל הבית סביב צער אבל גם סביב ני־ סיון להתגבר, זה קלישאתי אבל זה מה ששיראל היתה רוצה אז אנחנו מנסים. פסח היה חג שכולנו אהבנו והשנה היה לנו חג נוראי, בשבוע שעבר חגגנו את של שיראל, למרות 21 יום ההולדת ה- . כמו כל שנה, 20 שהיא לנצח תישאר בת אמא הזמינה את כל החברים שלה, קיש־ טה יפה את החצר, גם הזמנו זמר שאהבה, נועם ביטון. איך אתם נערכים ליום הזיכרון? "יש לי המון מחשבות על יום הזיכרון, בכל שנה יום הזיכרון תמיד נגע בי, אבל החיים אחרי "זה ממש כאב פיזי"

התמיכה מאיראן "קיבלנו הודעות בפרסית" מאז שקברו אותה משפחת חיים פור מנסה להתאושש, כשבאופן מפתיע הם מקבלים חיזוק דווקא מתושבי המדי־ נה שנחשבת לאחת מהאיומים הגדולים ביותר על מדינת ישראל, תושבי אירן. סבא של שיראל שעלה מאיראן בצעירו־ תו הספיד את נכדתו בלוויה ונשא קינה בפרסית, הסרטון הופץ בכלי תקשורת בינלאומיים ותושבים רבים מאירן יצרו קשר עם המשפחה וביקשו להביע את תנחומיהם, כאשר רבים מהם יוצרים חי־ בור בין שיראל הלוחמת שנאבקה להצ־ לחת אזרחים וחיילים לבין מאסה אמיני, אזרחית אירנית שנרצחה בכלא לאחר שנכלאה עקב אי חבישת חיג'אב ומותה הוביל למחאה עקובה מדם על זכויות אדם באירן. "בהתחלה הופתענו, חלקם כתבו לנו בפרסית אבל כשהם הבינו שאנחנו לא דוברי השפה הם כתבו באנגלית. קיבלנו המון חיזוקים ותמיכה. העם איראני לא תומך בשלטון שלו, להיפך, הם מבינים שישראל היא המדינה היחידה באזור שתומכת במאבק שלהם לזכויות אדם, ודווקא מדינות ערב שנחשבות 'חברות' של איראן מתנגדות למאבק של התוש־ בים על זכויותיהם". גם האמן האיראני הומן חלילי יצר קשר עם המשפחה לאחר שבמסגרת עבודתו על נשים לוחמות הכין ציור של שיראל 7 שמורכב מתמונות של קורבנות ה

מסיבת יום 21 ההולדת לשיראל בלעדיה

תניות, הפכנו כבר למשפחה אחת גדו־ לה וכואבת, אבל אין תשובות. ואנחנו שנה, 20 רוצים אותן. הייתה לי אחות זה לא משהו שנגמר ברגע, מישהו צריך לתת את הדין על זה. כששומעים שזה התפטר וזה מתכנן להתפטר, זה לא מס־ פיק מבחינתנו". בימים בהם המדינה סוערת סביב עסקת השבויים, נראה כי גם הם מבינים שמדו־ בר בהחלטה בלתי אפשרית "אני משת־ דל לא להתעסק בזה אבל זה נורא. הרי ישחררו מחבלים שקשורים באופן ישיר או עקיף למה שקרה לנו, אלו חיות אדם, מחר הם ייקחו חיים של אנשים אחרים, בדיוק כמו שקרה בעסקת שליט (במס־ גרתה שוחרר יחיא סינוואר), אבל מנגד, אם אחותי הייתה בעזה, לא הייתי מא־ פשר להגיד מילה אחת נגד העסקה. זה מצב בלתי אפשרי". ¿

"בשבוע שעבר חגגנו לה יום ,21 הולדת למרות שהיא לנצח תישאר . אמא 20 בת הזמינה את כל החברים שלה וקישטה את החצר"

29

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 10.5.2024