חדרה 15.04.22

בני לם. "יש משהו טוב לקחת מכל תקופה, כי אם זה היה טוב בעבר, למה שזה לא ימשיך להיות טוב בעתיד"

קולנוע שרון

החוויה הכי טובה הייתה בהפסקה

שכולם נפגשו בו במוצאי שבת, וכל "זה ה ה המקום הקטע היה שהיינו יוצאים כמה חבר'ה להצגות יומיות מארבע עד שבע או שהיינו צופים בסרט טוב מתשע עד אחת עשרה בלילה. אלו היו החוויות הגדולות שלנו כשהיינו צעירים. אני זוכר שקולנוע שרון היה קולנוע מיוחד כזה, עם מסך שעולה למעלה וזה היה וואו עבור כל הצופים. מי שהיה רעב באמצע הסרט יכול היה לצאת לדוכן שהיה בכניסה ולקנות משהו מגלידת ריאו או איזה סופגנייה. אבל החוויה הכי טובה הייתה תמיד בהפסקה, כשבחור בשם חיים, גבוה ורזה, היה עובר בין השורות עם קרטון ארטיקים, וצועק, 'ארטיק, ארטיק'. אני זוכר שאנשים היו אוהבים את הארטיקים האלו וקו נ נים. אני הייתי קונה ארטיק לוקס עם סוכריות. אני חושב שעדיין מייצרים את הארטיק הזה עד היום...אגב, גם את לונה שהייתה בת שנה), לקחתי לקולנוע הזה, צפינו שם 39 הזוג שלי (כיום אשתי בסרטים ביחד, ממש כשזה כבר היה לקראת הסוף שלו. היינו שם גם בהופעה של משינה. עבורי הקולנוע הזה הוא לא רק חלק מהזיכרו נ נות שלי אלא חלק מההיסטוריה של העיר. אלו היו חוויות אחרות".

צילום: נמרוד גליקמן

חוף סירונית

יש פינות קבועות שאתה יושב בהן והן כולן שלך

נ � בחוף הים ב "תמ ד ב ל תי תניה, בעיקר בחוף סירונית. אבל אני מודה: לפני שלושים שנה ואפילו יותר, לא נהניתי כמו שאני נהנה היום, כי בז נ מנו לא היו סככות צל, ולא היו מסעדות בחופים כמו שיש היום, ולא שמשיות. החופים היו ריקים כאלה, לא היה אפילו איפה לקנות משהו לשתות או לאכול, ואני שנאתי את השמש כי לא היה צל ולא אהבתי את זה שהחול נדבק אליי. אבל בגלל שאשתי לונה כן אהבה את הים ואהבה לפרוס מגבת ולהשתזף באותן שנים, הייתי הולך איתה ולא אומר כלום. הייתי שותק. למה? כי כל השנה היא הייתה אחריי בגלל הכדו נ רגל, תמכה בי ופרגנה לי. ובפגרה שזה איזה חודש וחצי-חודשיים, רציתי

לרצות אותה, להשקיע בה בחזרה, אז הייתי אחריה לאיפה שהיא לקחה אותי, בעיקר לחוף סירונית שהיינו מגיעים אליו דרך הירידה של קולנוע אסתר, או בכל מיני חופים שקטים שלא היה בהם כלום, לא אנשים, לא כסאות וגם לא צל או מקום לקנות משהו. בשנים האחרונות אני כן אוהב את הים ומבלה בו לא מעט, בעיקר בחוף סירונית. אני אוהב את זה שיש שם סככות, פי נ נות צל, מעין פינות קבועות

צילום: אסף פרידמן

שאתה יושב בהן והן כולן שלך ואתה יכול לאכול משהו בצל או לשתות בירה, לפגוש חברים. הכל סביבך. מה שלא היה פעם".

47

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 15.4.2022