חדרה 20.12.24

הנס של דקל איפרגן

| עזרא ארבלי |

חג האורים והנס, הוא חג החנוכה, אחד מחגי ישראל המוכרים והאהובים ביותר. מדובר בחג בו מציינים את נס ניצחון היהודים על היוונים ואת נס פך השמן במנורת המקדש. אך לא מדובר רק בחג שבו זוכרים את ההיסטוריה הרחוקה. החג הזה גם מזכיר לנו את הנסים שיכולים לקרות בכל רגע בחיינו. לא מעט אנשים עברו במהלך חייהם אירועים שהגדירו כ"נס". הגדרה של נס יכולה להיות דבר מעניין ומעורפל. יש שמגדירים נס כמצב שבו כוח עליון מתערב בחיי האדם בצורה ברורה, מובהקת ובלתי טבעית, באופן שמציל אותו או משנה את מסלול חייו. אחרים רואים בנס גם את הדברים הקט־ נים, המקריים והבלתי צפויים שהופכים את החיים לייחודיים וקסומים. ), מעצב שיער ויוצר 30 דקל איפרגן ( מוזיקלי, אשר חווה נס אישי גדול בש־ בעה באוקטובר האחרון, בזמן הטבח במסיבת "נובה" וניצל ממנו ברגעים הקריטיים, מדבר בראיון גלוי לב על מה שחווה באותו יום ארור. "באתי ליהנות" איפרגן, שיצא מתוך האימה וההרס של הטבח בסמוך למסיבת נובה, רואה את הנס שהוא עבר כחוויה עוצמתית שמעוררת בו תחושות של הערכה גדולה לחיים. , 2023 ביום שבת, השבעה באוקטובר הגיעו מחבלי חמאס למסיבת הנובה שנ־ ערכה בסמוך לרעים. זה היה אמור להיות ערב שמח, בו צעירים וצעירות רוקדים, שרים ונהנים יחד, אך הכל השתנה ברגע אחד. בשעה שש וחצי בבוקר אותו יום, פרצו המחבלים את גבולות עזה, הגיעו במהירות לאזור, והחלו במתקפה אכזרית, ירי המו־ ני, אונס וטבח המבלים שבילו במסיבה. בתוך ההרס הזה ניצל דקל איפרגן בצורה מפתיעה, דבר שהוא תיאר כ"נס גלוי". "ראיתי את חיי מסתיימים", הוא מספר, "והתחלתי כבר להשלים עם העו־ בדה שלא אצא משם חי", הוא אומר. איפרגן, שהיה אז במסיבת המוזיקה בר־ עים, הוקף בירי, פיצוצים וסכנה מיידית. כשמחבלי חמאס פרצו לתוך האזור, הם פתחו בירי פראי לכיוון המבלים. "הגענו, חבר ואני, בסביבות חצות למ־ סיבה עם הג'יפ שלו כדי לבלות וליהנות. מסיבות כאלו מדברות אליי כי גם אני יוצר מוזיקה ומנגן גם במסיבות מסוג זה", מתאר איפרגן. "כשהכל התחיל, אני כאילתי שלא חווה צבע אדום, פשוט קפאתי במקומי. ראיתי בשמיים משהו כמו זיקוקים שלא ראיתי בחיי. ברמ־ קולים צעקו לנו לשכב על הארץ, אבל אחרי שתי דקות השתנה הטון, ומהרמ־ קולים החלו המארגנים לצעוק לכולם 'השאירו את הציוד שלכם כאן, תברחו ותנוסו מהמקום כל עוד נפשכם בכם'". נסיעה מטורפת איפרגן מתאר רגע אחרי רגע, מתקשה לשכוח את מה שעבר ומה שראו עיניו. "כאן החלה ההמולה, וכולם התחילו לב־ רוח לכל הכיוונים. אני והחבר שהיה איתי רצנו לעבר הג'יפ איתו באנו למסיבה,

את השבעה באוקטובר דקל איפרגן מאילת, יוצר ערב חג החנוכה הוא חש ● מוזיקלי, לא ישכח לעולם שחייו ניצלו מהתופת בזכות נס ומדבר בראיון גלוי על ● לב על הבילוי במסיבת "נובה" שהתחלף בסיוט המנוסה מהמחבלים שנמשכה ● המראות הקשים שחווה ועל אובדן החברים • "בכל פעם שאני עוצם את ● שעות העיניים אני רואה את החברים שנרצחו מחייכים אליי" באותו יום שחור ראיתי את חיי מסתיימים

"הייתי במצב

נפשי קשה ומתח רב, חושב על כל החברים שנהרגו במסיבה, על הגופות שראינו בדרך ועל כל הפטריות העשן שהיו סביבנו"

וביקש שנהיה רגע בשקט. רק אז התחלתי גם אני לשמוע את היריות, והבנתי באיזו סיטואציה אנחנו נמצאים. נכנסנו מהר לרכב ופתחנו בנסיעה מטורפת דרך היער". שינוי כיוון תוך כדי ניסיון המנוסה, קיבל איפרגן התראה מאחותו. "תוך כדי המנוסה, קי־ בלתי טלפון מאחותי, שאומרת לי שיש מאות מחבלים באזור שלי ושעליי לברוח משם מהר ככל האפשר. כדי להרגיע אותה, שיקרתי לה ואמרתי שכבר יצאתי מהאזור. במהלך הנסיעה הגענו לכביש וראינו שכו־ לם תקועים עם המכוניות, ירדנו לשוליים ולתוך השטח, והמשכנו בנסיעה מטורפת על החולות לכיוון רעים". אך ברגעים הקריטיים האלה, כאשר

אבל לא היה לי את האומץ לעלות לרכב, אז עמדתי ליד הג'יפ, הדלקתי סיגריה עם קנאביס (יש לי רשיון להשתמש בו), הסתכלתי לשמיים וחיכיתי לראות מתי יפסיק מטח הטילים המטורף הזה". באותם רגעים איפרגן עוד לא כל כך הבין מה מתחולל באזור והמשיך לבהות במה שנעשה סביבו. "החבר שלי פשוט טלטל אותי ואמר לי שאם אנחנו לא עולים על הרכב, לפחות שנחזור לשטח האירוע ונק־ פל את הציוד. חזרנו לשטח המסיבה והת־ חלנו להעמיס את הציוד של כל החברים". אבל גם זה לא גרם לאיפרגן לעלות על הרכב ולנסות להימלט מהמקום. "עצר־ תי והדלקתי סיגריה נוספת", הוא מספר. "ואז חבר שלי אמר שהוא שומע יריות של קלצ'ניקוב. אמרתי לו שהוא מדמיין כי הוא תחת השפעת הקנאביס, אבל הוא התעקש

נדמה היה לו כי הכל אבוד, קרה משהו שלא ניתן להסביר במילים. "הרגשתי שמשהו קרה", הוא מספר, "כמו איזה כוח בלתי נראה שכל הזמן גרם לנו לשנות כיוון. ככל שהבנתי את הסי־ טואציה והסכנה הגדולה, כל מה שיכולנו לעשות זה לעשות בכל פעם פרסה לכיוון הנגדי ולהמשיך להתפלל שנצא מזה בחיים. ראינו איך המחבלים יורים בטירוף ומחוררים את כל המכוניות שהגיעו לשם. שוב עשינו פרסה וחזרנו לכיוון היער, ושוב פרסה ושוב פרסה בניסיון להימלט, ובאחת הפניות ראינו פתאום שוטרים שכיוונו אותנו לעבר הכביש". הנס לא היה רק בהימלטות הפיזית מס־ כנת המוות, אלא גם בהתמודדות הנפ־ שית עם הסיטואציה. העובדה שאיפרגן, שמצא את עצמו קרוב מאוד למפגש עם

20.12.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 26