חדרה 24.3.23

תרבות

/ מירית ג ולן /

חלוצת אומנות הפרפורמנס בישראל תופיע ביחד עם אומני תוכנית הרזידנסי מגבעת חביבה ‰ בריאיון היא מספרת איך התחילה עם הפרפורמנס, איך נוצרת חוויה חברתית בשיתוף הקהל ומדברת גם על המצב במדינה: "מאוד מדכא" המיצג של עדינה בר און

ל � באפריל, תתקיים בג 1 ביום שבת, , ריה לאומנות בגבעת חביבה סדנת מיצג בשם "פרזדינסי". את הסדנה תנחה אומנית המיצג ) וישתתפו בה 71 הבינלאומית עדינה בר און ( הקהל הרחב ואמני תוכנית הרזידנסי - קבוצת האומנים מהארץ ומהעולם שהגיעה לעבוד בגלריה. חילוקי דעות עדינה בר און, מחלוצות אומנות הפרפורמ ל נס בישראל, תהיה החוט המקשר בין העבודות שיוצגו לקהל. פרפורמנס היא יצירת אמנות חיה שמנהל האמן החזותי, תוך כדי הנחיות שהוא נותן לקהל המשתתפים עד שנוצרת חוויה חברתית משותפת. א � יצרתי את מופע המיצג הר 1973 "בשנת שון", מספרת בר און. "לא היה לזה שם וגם היו חילוקי דעות חריפים אם זו בכלל אומנות. הייתי במחזור הראשון של בית הספר בצלאל והתבקשתי לא להמשיך לעשות את זה, כי לא אקבל על זה תואר. אפילו הביאו את פסיכולוג בית הספר לראות אם אני שפויה והוא קבע שלא רק שאני שפויה, אלא שאני גם מצלי ל חה לפרוט על רגשות הצופים וככה התחלתי להופיע. קראתי לזה תיאטרון דימוי, או דימוי חזותי, יצירה חזותית בזמן אמיתי. את המופע השני יצרתי אחרי מלחמת יום כיפור וזה בפי ל רוש היה קשור. את התואר מבצלאל קיבלתי בסופו של דבר על עבודות צילום שעשיתי". בר און הופיעה בכל מקום ובפני כל קהל כדי להבהיר שאומנות יכולה לדבר לכל קהל: "הופעתי לפני פועלי נמל, עולים חדשים, בפני כולם, כדי להדגיש שאומנות היא לא רק בעבור אלה שקוראים לעצמם אומנים. בין הופעתי באינטנסיביות 2000-2017 השנים בכל העולם, במזרח הרחוק, במזרח אירופה ובמערבה, בארצות הברית, מקסיקו ודרום אמריקה. באביב האחרון הייתי בדיסלדורף, יצרתי פרויקט חינוכי לקהל לא אומנותי, אחר כך לימדתי והרציתי באקדמיה של דיסלדו ל רף. היה לי חשוב לקרוא תיגר על ההתייחסות לאמנות ולא רק מבחינה היסטורית ואינטל ל "האנשים יביאו את הפרסונה והנוכחות שלהם, אני אתן הנחיה שיוצרת מודעות ואבקש מכל האנשים שעומדים ביחד להתקדם כקבוצה עד נקודה מסוימת במרחב. האחריות שלהם כפרטים היא להיות חלק מקבוצה"

עדינה בר און. "הגיוונים בחברה | " מפרים אותה צילום: יח"ץ

צילום: אלבום פרטי | עבודה של מאריה חטיב

"המצב מאוד מדכא. אני נמצאת בהפגנות וכמעט בוכה. אני פוגשת את אחותי הדתיה בצד השני של הדעות והיא אומרת לי 'אני רואה שאתם נחושים', אני אומרת לה, אבל אני כל כך לא רוצה לריב ולכעוס על אחותי. כמו שהנשיא הרצוג אמר, אנחנו לא חייבים להת ל ערבב, לא חייבים להיות אחד, אבל כן לראות את כולנו חלק מאותו מרחב. השונות רק תע ל שיר את הדורות הבאים שלנו". מה צפוי להיות בסדנת הפרפורמנס שלך? "האנשים יביאו את הפרסונה והנוכחות שלהם, אני אתן הנחיה שיוצרת מודעות ואב ל קש מכל האנשים שעומדים ביחד להתקדם כקבוצה עד נקודה מסוימת במרחב. האחריות שלהם כפרטים היא להיות חלק מקבוצה. יהיה נורא יפה לראות את התפקיד שכל אחד לוקח על עצמו בקבוצה ויהיה ברור שלכל אחד יש תפקיד בתוך המערכת. התפקידים שהמש ל תתפים יטילו על עצמם יהיו תפקידים המו ל כרים להם ואותם הם עושים מאז כיתה א'". איך נוצרת חוויה חברתית דרך המיצג? "כשאתן את ההנחיה 'תהיו אינדיבידואלים ועדיין תשמרו על הקבוצה', בביצוע של זה נראה את השונה ואת החיוניות שלו לקבוצה. הרעיון הוא שגם אם אתה ממש משרת את עצמך בתוך קבוצה, עדיין הקבוצה מוצאת לך מקום ואתה תורם לקבוצה מעצם קיומך. מעצם הגיוון שאתה מביא לקבוצה. פתאום אנשים מבינים מה זה חברה וכמה השונה הוא לא אחר אלא תורם. הגיוונים בחברה מפרים אותה, כמו סריגה שיוצרת קשרים חדשים ודוגמאות חדשות ולא צפויות".

קטואלית. מופע המיצג גורם לצופה להיות מודע לחינוך שלו, להעדפות שלו ומעורר שאלות של זהות ומודעות". מה משך אותך לקיים סדנה בגלריה לאמנות בגבעת חביבה עם אמני הרזדינסי? "במרחב הזה של העבודה יש משהו שמתכתב עם השונות בחברה. יש אומנים דרוזים, מו ל סלמים, יהודים חילוניים ודתיים, רוסים ומה שמעניין זה שהאומנים נאחזו בפנטזיה ובח ל לום בחלק גדול מהעבודות. כל יצירה מתחי ל לה ממשהו אישי, ומן המיקרו יש לה תהודה למאקרו ואחרים מבינים אותה בשפה האוניב ל רסלית שנקראת אמנות. אלה אמנים צעירים ורואים הושטת יד של כישרון". השונות תעשיר בין העבודות שכבשו את בר און, עבודה של

אומנית שמנסה להחזיק אבן לכמה שיותר זמן: "עולות שאלות אם זו מטאפורה או אם זו עבו ל דה קבוצתית. ואם זו עבודה קבוצתית אז אולי יעזרו לה להחזיק? זו עבודה שמובילה למח ל שבות למשל למה היא סוחבת את האבן והאם היא רק שלה. יש פה נגיעה מעניינת. יש אומ ל נית שלוקחת בד ענקי, חותכת אותו לחתיכות קטנות ותופרת אותו חזרה. כך הבד קטן, ובת ל פירה המחודשת נוצרים גבולות חדשים. הבד מתכווץ אבל גם נוצר ממנו בד עשיר ומעניין. זו עבודה שאומרת הכול, בלי להגיד מילה אחת על פוליטיקה. אומנית אחרת יצרה בית מפלסטלינה עם שורשים ועץ בתוכו, בעבודה שמדברת על חיבור ופירוק. הבית נראה פס ל טורלי, מן מיניאטורה בתוך קופסת ממתקים אבל כשמסתכלים מקרוב מבינים שהאדמה היא לא תמימה". העבודות מתכתבות עם המצב בארץ, מה דעתך על החברה הישראלית כיום?

32

24.3.2023 ˆ ידיעות נתניה, חדרה