חולון 20.05.22

עובדת עיריית בת ים גלית חי ספגה הודעות עם קללות ואיומים והחליטה לא להתלונן במשטרה ‰ "עסקנים מנסים לעשות הכל כדי להפריע לי" איומים על מתמודדת במרחב לראשות נעמ"ת חופית כהן־אולאי הודעות עם קללות לנייד | בת ים

אור מתארת חוויה קשה של אונס קבו פ צתי. "הם התחלפו ביניהם. השתוללתי, צעקתי וצרחתי. ממש נלחמתי בהם עד שלא היו לי יותר כוחות, רק כשהשומר בא לסגור את המסכים הם ברחו". בניגוד למצופה, אור סירבה להתפנות לבית חולים. "גירדתי את עצמי בקושי, הייתי מושפלת וחבולה, הרגשתי מחוללת ומזוהמת אבל חזרתי לספסל ברחוב כי רק רציתי לישון, לא היו לי כוחות לחשוב על מה שעבר פ תי. למחרת התעוררתי מכאבים עזים בבטן. הלכתי לקופת חולים ושם התמוטטתי. בבית החולים גילו שה פ תפוצצה לי ציסטה בשחלה. כשהבינו שאין אף אפוטרופוס ששומר עליי, הרופאים חתמו בעצמם כדי להכניס אותי לניתוח חירום". פנית לאחים שלך? "כן. לאחר מספר ימי התאוששות חזרתי לרחוב, אבל משהו בי נשבר. כאב לב על התקווה שאבדה לי ולא ידעתי אם תשוב. עם כל הכוחות והאופטימיות שלי, בנקודה הזו נשברתי. לא היה לי יותר במה להיאחז, איבדתי כל תקווה. ויתרתי על הגאווה שלי והתקשרתי לאחותי. אמרתי לה שאם היא לא תיקח אותי אליה אני לא אשרוד. עברתי אל אחותי בחולון ועזרתי לה בגי פ דול הילדים. שם התחלתי ללכת לשיעורי תורה. תמיד האמנתי שיש מישהו או משהו ששומר עליי. התחלתי גם אני להתקרב לדת ומצאתי בה אמונה ומשהו להיאחז בו". השיקום לימים היא נישאה והקימה משפחה, והודות לרבנית שסייעה לה להעמיק בלימוד על חשיבה חיובית, היא מרגי פ שה ששינתה תפיסה. "מהמקום הקורבני שהייתי בו עד לאותה עת, הבנתי שהחיים שלי תלויים בי ושאני יכולה לעשות שינוי אם באמת ארצה בכך. קלטתי שאני כבר אמא לילדים קטנים ושהם זקוקים לי. "היום אני אישה חזקה, אני לביאה, אבל עברתי תהליך ארוך עד שהגעתי למקום הזה. בשנים האחרונות אני מרגישה שאני ממש מגשימה את עצמי. הייתי רכזת נוער בסיכון ופתחתי מקלט יחד עם הרווחה, ליוויתי נערות בשיחות, בעיות עם המ פ שפחה, אפילו אירחתי אותן בביתי לפע פ מים. הייתי גם רכזת קהילה חרדית בחו פ לון. במסגרת התפקיד קידמתי אירועים ופרויקטים שמטרתם לחזק את הקהילה החרדית בעיר. אומרים שצריך רק אחד שיאמין בך. מרבית חיי לא היה לי את האחד הזה, לכן בשלב מסוים למדתי להיות האחת הזו עבור עצמי ובהמשך התחלתי להיות שם גם עבור אחרים". שמעת את הסיפורים שפורסמו לאח ־ רונה על בית השאנטי. הזדהית איתם? "בטח. כל חיי נתנו לי תחושה שעושים לי טובה, שאני לא ראויה לקבל טיפול בסיסי ושאני חייבת להוכיח את עצמי כדי לקבל אהבה. לכן אני חולמת להוציא ספר על חיי, שקורא לאנשים שעברו את מה שאני עברתי ‑ התעללות, הזנחה ופגיעה מינית - לקום ולצעוק ולא לחשוש להביע את עצמם". בימים אלה אור מגייסת כסף באמצעות כדי להוציא את ספרה. Headstart אתר "מי שרוצה לעזור לי להגשים חלום ול פ עזור לכמה שיותר אנשים מוזמן לסייע".

"תמיד האמנתי

שיש מישהו או משהו ששומר עליי". תקווה אור

עובדת עירייה מבת ים המתמודדת על תפקיד ראש מרחב נעמ"ת, תפ פ קיד לו רק נשים יכולות להצביע,

סופגת איומים מגברים: "הם רוצים להמשיך לש פ לוט בפועל על נעמ"ת, להמשיך לקבוע שם הכל בראייה גברית ולעשות ככל העולה על רוחם". מנהלת פרויקטים מיוחדים ועוזרת סמנכ"ל במחלקת פיתוח ותשתיות בעיריית בת ים, גלית חי, מתמודדת על ראשות נעמ"ת במרחב חולון־ בת ים מטעם סיעת "כולנו סלע" בראשות עופר עיני, ולמרות שהיא משתתפת בבחירות על פי חוק, לא כולם אהבו לראות את עובדת העירייה הנמרצת משתתפת בקמפיין. "אני אישה חזקה שהחליטה להתמודד על תפקיד יו"ר נעמ"ת במרחב ההסתדרות וזה מפריע לאנ פ שים מסוימים", אמרה השבוע. "לאחרונה אני מק פ בלת הודעות עם איומים לטלפון הנייד שלי, שיפ פ געו בי כעובדת עירייה לאחר הבחירות ושעוקבים אחריי. עסקנים כבדי משקל מנסים לעשות הכל על מנת להפריע לי במרוץ לתפקיד ולהפיץ נגדי שמועות זדוניות". בין ההודעות שנשלחו אליה נכתב: "... אני מכיר אותך תלכי כפרה עליי... אין בעיה גמדה עלובה, עושים עלייך מעקבים בעי פ רייה", ועוד שלל איומים וקללות. למרות זאת, חי מסרבת בשלב זה להתלונן במ פ שטרה. "אני יודעת במי מדובר, אבל יעצו לי לא להתלונן במשטרה בזמן הבחירות. למרות שרק נשים יכולות להצביע לתפקיד שלי, הגברים הכוחניים מנסים בכל כוחם להתערב בבחירות ולקבוע מי תהיה האישה שמייצגת את הנשים במרחב. הם רוצים שמה שהיה ימשיך. הם רו פ מייצגים בכבוד את יוצאי אתיופיה נציגות מרשימה של בני העדה האתיופית בבחירות להסתדרות בחולון ובת ים: לראשונה 24 בבחירות להסתדרות, שעתידות להתקיים ב־ מועמדים בני העדה, ארבעה מהם 24 במאי, ישנם ממרחב חולון ובת ים, המוצבים בעשירייה הרא פ שונה של הרשימות המקומיות. "זה משהו היס פ טורי", אומר שי אדוניה־דסה, שמתמודד במקום השני ברשימה של עופר עיני בבת ים. "עשינו זאת מתוך מחשבה שהאוכלוסייה הכי נפגעת בקרב העובדים היא העדה האתיופית". אדוניה־ דסה מסביר כי התמיכה לה זוכה עיני מבני העדה נשענת על ההבנה כי רק שותפות בתהליך קבלת ההחלטות תקדם אותם. "רק כך נוכל להרים את ראשנו בגאווה ולדאוג לעתידם הכלכלי והתע פ סוקתי של בני העדה, ברגע שמנהיגי העדה יתב פ רגו בעמדות מפתח. לכן אני מתמודד וקורא לבני העדה להגיע להצביע".

"לא אוותר". גלית חי

צים להמשיך לשלוט בפועל על נעמ"ת, להמשיך לקבוע שם הכל בראייה גברית ולעשות ככל העולה על רוחם. נשים עובדות ונשים בכלל, זה הדבר האחרון שמעניין אותם, ולכן הם לא רו פ צים אותי בהסתדרות. אבל אני מתחייבת שלא אוותר. לא בשבילי, אלא כי אני באמת רוצה לש פ נות את המציאות עבור הנשים. למרות הכל, אני מבטיחה לכל עובדי העירייה שמי שיצטרך אותי, כשאבחר אהיה זמינה עבורו ואסייע בתחומי". חי נמנית בין המייסדות של פרויקט "משפחה מאמצת", פרויקט היקר לליבה במיוחד. "הפ פ רויקט נולד כמיזם פרטי משותף שלי יחד עם חברה לפני למעלה מעשור. משפחה אחת רוכ פ שת סל קניות לחג עבור משפחה אחרת שמצבה הכלכלי לא מאפשר לה לקנות מצרכים לחגים. כל משפחה מאמצת מקבלת טלפון של משפחה הזקוקה לסיוע. בנוסף, ניתנת אפשרות לרכוש תלושים לרשת מזון באופן עצמאי ולהעביר את התלושים למשפחה".

להתכרבל מתחת לבניינים ברחביה. הג פ עתי לספסל סחוטה, אחרי יום ארוך. לא היה לי זמן לרחם על עצמי. פחד לא היה בי, לא היה בי כבר כמעט כלום. לא משנה מה עבר עליי במשך היום, ידעתי שמחר אני אקום, ובינינו, גם לא היה אכפת לי לא לקום, כי זה לא עניין אף אחד. המלצרים הערבים באולם האירועים בו עבדתי סחרו בסמים. הם היו שומרים עליי כשישנתי על הספסלים ואני הייתי ישנה על הסמים שלהם, כך שאם הייתה מגיעה משטרה הם היו נקיים. דווקא שם הרגשתי שדברים מתחילים להסתדר לי, הרחק ממשפחות האומנה המאתגרות". אונס קבוצתי אבל אז שוב היו מי שניצלו את המצוקה שלה. עבדתי במקום של משחקי 16 "בגיל וידיאו. בכל יום סידרתי ונעלתי בסוף הערב. ערב אחד חיכו לי חמישה נערים פ � . הם ידעו שאני ילדה של מש 18 בני חות אומנה שישנה על ספסלים ואין לה אף אחד. לפני שהספקתי להגיב הם דחפו אותי פנימה".

"להגיע ולהצביע". שי אדוניה־דסה

חופית כהן־אולאי

11

ידיעות חולון, בת ים ˆ 20.5.2022