חולון 24.06.22

"כבר לא מאפשרת לחרדות למנוע ממני לפרוח". סול מואיסיינקו

סול מואיסיינקו לא ידעה שהיא סובלת מחרדות ואגורפוביה, מצב שהוביל אותה להסתגר בביתה במשך חמששנים ‰ דווקא הקורונה הביאה לה את הסיוע המיוחל, ובשבוע שעבר היא פרסמה פוסט שבו סיפרה על בדידותה, וביקשה להכיר חברות חדשות ‰ רבות מהתגובותשקיבלה היו מאנשים שסובלים מחרדות, שהזדהו עם הסיפור שלה ‰ "יש אנשים אחרים שהיו במצב שלי שכבר לא נמצאים איתנו, לכן חשוב שנדבר על זה" להיות חברה של סול קוראת לכן | חולון

חופית כהן ־אולאי / / צילום: קובי קואנקס

) מחולון 26( סול מואיסיינקו העלתה בשבוע שעבר פוסט אמיץ ברשת, בו חשפה כי לאחר שנים בהן סבלה מחר ־ דות והסתגרה בביתה, היא מעיזה לצאת לעולם ולהגשים את עצמה, וכעת היא מחפשת חברות לחלוק עימן את החוויות. תוך זמן קצר הפך הפוסט לוויראלי, אך מה שבאמת הפתיע היו התגובות. "לצד אלפי תגובות מפרגנות, היו גם מאות הודעות פרטיות של אנשים שמפחדים לומר בגלוי שגם הם סובלים מחרדות וזיהו את עצמם בפוסט שלי", היא אומרת השבוע. פרידה מסבתא רבתא מואיסיינקו עלתה מאוקראינה עם סבה וסבתה, אימה והסבתא רבתא שלה. אביה נשאר באוקראינה ובין השניים מעולם לא היו יחסים. לכן, כשבחר ליטול את , הבשורה לא 14 חייו כשהיתה רק בת טלטלה את עולמה. "מה שכן ערער אותי באותה תקופה, היה המוות של הסבתא רבתא שלי. היה בינינו קשר מיוחד. הייתי הנינה הרא ־ שונה שלה והיא הייתה אישה מדהימה.

היא נפלה ברחוב, נחבלה ואחרי שבועיים נפטרה. במשך חצי שנה לא יצאתי מה ־ בית. לא הצלחתי לקבל את המוות שלה. עד היום אני לא מעכלת שהיא לא כאן. במשך עשור ישנו באותו חדר ואין לי ספק שאם היא הייתה בחיים, היא הייתה מושכת אותי מהשיער ומוציאה אותי החוצה מזמן. היא לא הייתה מאפשרת לי להגיע למצב הזה". החרדה וההסתגרות המצב אליו מתייחסת מואיסיינקו כולל כמעט חמש שנים שבהן לא יצאה מפתח ביתה. "זה התחיל כשהתגייסתי לצבא", היא נזכרת. "ביקשתי לא לירות בנשק, כי זה הפחיד אותי, והצבא כצבא לא ממש גילה רגישות, אז הפכתי לעריקה. אחרי עשרה חודשים נכלאתי בכלא יום. כל חיי הייתי 79 צבאי למשך מאוד חברותית והכי דומיננטית בח ־ בורה. כשהשתחררתי, מיד יצאתי עם חברות לבר, ואני זוכרת את הרגע הזה שהבנתי שמשהו לא בסדר. הרגשתי מחנק, סחרחורת ובחילה, והלכתי הבי ־ תה. במשך חודשים, בכל פעם שיצאתי

10

24.6.2022 ˆ ידיעות חולון, בת ים