חולון בת ים 25.11.22 מעודכן

תרבות

/ חופית כהן־אולאי /

ג'ודית גולדפרב ינוס מחולון, מציגה את צילומיה בתערוכה להעלאת המודעות לאלימות כלפי נשים ‰ בצילום היא מופיעה כמו רוח רפאים הנתלית על ידית דלת הכניסה ורוצה לברוח אל העולם שבחוץ מצלמת בעיקר טבע. בתחום המיקסמדיה אני עובדת עם קולז'ים הקשורים לעולמן של נשים. אמנות הרחוב שלי באה לידי בי ־ טוי בציור על ספסלים וציורי קיר. בנוסף, יש לי דמות אותה אני מדביקה ברחובות ארצנו ואף בחו"ל, דמות הקשורה באופן ישיר לדיכוי שאותו עברתי בחיי הני ־ שואים. הצילום נעשה בחשיפה ארוכה כך שאני מופיעה כמו רוח רפאים הנתלית על ידית דלת הכניסה ורוצה לברוח אל העולם ו � שנה להשתחרר מהב 35 שבחוץ. לקח לי שה' לצאת לעולם ולספר שגם אני חוויתי אלימות נפשית ופיזית במהלך נישואיי". ורד ששון, יו"ר איגוד היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות בי ־ שראל, בירכה את הנשים על השתתפותן ואמרה: "התערוכה 'באין העדשה' היא במה ואמצעי לנשים לשתף בחוויות שהן עוברות או עברו דרך תמונות המב ־ טאות זאת, חלקן חוו באופן אישי אלי ־ מות והתערוכה היא פתח עבורן להביא לשיתוף ולמודעות לסיפור האישי שלהן. "אנו מאמינות שמודעות להסברה ומניעה והתייחסות לתופעות האלימות כלפי נשים כתופעה רוחבית הקשורה להבניה החבר ־ תית אותה יש לשנות, בד בבד עם פעולות נרחבות להטמעת השוויון המגדרי, יביאו לצמצום ומיגור התופעה הכל כך כואבת הזו". שנים להשתחרר מהבושה" 35 "לקח לי צילום של ג'ודית גולדפרב־ינוס בתערוכה השתתפו נשים מחולון ובת ים בתערוכה חדשה להעלאת המודעות לאלי ־ מות כלפי נשים. לציון יום המאבק באלימות כלפי נשים, הקימו איגוד היועצות לקידום מעמד האישה לראשי רשויות מקומיות בישראל, את מיזם "באין העדשה" - תערוכת תמונות צילומים מנשים 300 ארצית אליה הוגשו כ־ וגברים בכל הרשויות המקומיות שבחרו להשתתף. הצלמים הזוכים ישתתפו בטקס חניכת המיזם והתערוכה לציון יום המאבק בבית הנשיא. "אני שורדת אלימות, עברתי חיים קשים, אלימות מינית ופיזית נורא קשה", סיפ ־ רה תושבת בת ים, סיגלית בן־סימון שה ־ שתתפה בתערוכה. "נלחמתי באלימות מהיום שנולדתי. לפני חמש שנים התחלתי את החיים מחדש ופרצתי את מחסום הבושה והשתיקה. הבנתי שזאת לא אני שצריכה להתבייש ושאי־אפשר יותר להשתיק אותי. "אני מגדלת שלושה ילדים לבד, מטופ ־ לת במרכז לאלימות כבר חמש שנים וכל יום מחדש מעריכה את האוויר של החו ־ פש. יש לי כמה צילומים שעשיתי שממש מסמלים אותי, אבל צריך לבחור אחד אז בהחלט חוסר השתיקה, בפנים גלויות וח ־ ,35 זקות. הייתי במעגל האלימות עד גיל חוויתי אלימות על כל גווניה ובשנייה שה ־ חיים הכריעו אותי בחרתי להציל את עצמי ואת הילדים ולהתחיל מאפס לחיות, וזה מה שאני עושה. הופכת כל צלקת לתובנה, מנסה להפוך את הידע מהטראומה לכלי טיפולי למלא אחרות ומצילה את עצמי כל שנייה מחדש. "אני כותבת המון, את החוויות והזיכרו ־ נות ואפילו יש לי קעקוע של מאיה וישניאק שנרצחה והפתגם שלה חקוק לי בראש ועל הגוף וזאת מנטרה לחיים. אני מעדיפה לש ־ בור את השתיקה והסטיגמה ולעמוד סוף־ סוף ולהעריך את עצמי בחיים ולא חלילה שהיו מעריכים אותי במותי כי הייתי קרובה מאוד לשם". גם תושבת חולון, ג'ודית גולדפרב־ינוס ) צלמת, אמנית מיקסמדיה ואמנית 67( רחוב, לקחה חלק בתערוכה וסיפרה על החוויות שלה כאישה מוכה. "הצגתי בת ־ ערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות. אני

/ טקסטיל / סיפורי בדים תערוכה של האמנית רות אדלר נפתחה במכון הטכנולוגי בחולון ומציגה עבודות של ציור על בדים וחיתוך בטכניקות שונות, בהשראת האקלים הישראלי

כיוצרת רות אדלר מראשית דרכה פועלת על התפר שבין אמנות ועיצוב. בתערוכה הנוכחית, שבה מוצגות עבודות הטקסטיל שלה מחמש השנים האחרונות, היא מפגישה את חומר הגלם האהוב עליה – בדים – עם תפיסה ציורית מופשטת בתו ־ ספת טכניקות שונות מתחומי הציור וההד ־ פסה. הבדים במגוון טיפוסים: מודפס או חלק, מבריק או מט, בצבע זוהר או בהיר – משמשים ככתמי צבע באמצעותם ועליהם היא יוצרת את ציוריה. רות אדלר הגיעה לעיצוב טקסטיל עם חופש של ציירת וחזרה לציור עם כלים של מעצבת.

אדלר, ילידת קנדה, מחלקת את זמנה בין תל אביב לטורונטו ובשנים האחרונות שוהה מספר חודשים בשנה בהוואי. בכל ארץ היא יוצרת מתוך מבחר הבדים המ ־ קומיים שהיא מוצאת כשהיא מתחקה אחר האסתטיקה האופיינית ורוח המקום והזמן. הבדים מהם עשויות העבודות מישראל, שהן עיקר התערוכה, אמנם אינם מיוצרים בארץ אלא מיובאים בהתאם לטעם המקו ־ מי, ומאופיינים בגוונים בהירים של ארץ שטופת שמש. "אני מתעניינת בחומריות של הציור ומחפשת חוויה ויזואלית בלתי צפויה, כזו שמחזיקה גם במתח וגם בהרמו ־

חולצת ליפטי נגב ׀ צילום: ג'סי מילנס

אני מציירת, חותכת ותופרת כדי להרכיב את הציורים והקולאז'ים שלי". התערוכה תוצג בגלריה ויטרינה ע"ש המכון הטכנולוגי HIT ג'וליה מזרחי, ¿ .2022 בנובמבר 16 חולון, החל מ־

ניה והיא מוזרה ועם זאת מוכרת", אומרת אדלר. "הציורים והקולאז'ים שלי נוצרים בתהליך של ניסוי ואימפרוביזציה. החומ ־ רים שלי הם דיו על בסיס מים, צבע אקרי ־ לי, מרקרים, ספריי צבע ושאריות טקסטיל.

24

25.11.2022 ˆ ידיעות חולון, בת ים