חולון בת ים 25.11.22 מעודכן

מוסינדי בפעולה. מכוון | לטופ האירופי Nicolas : צילום Devaux

שהליגה המקומית סובלת בזמן מנסיגה מדאיגה, הכדורידן הישראלי דווקא משגשג. בשקט־בשקט פרחה לה באחרונה מושבה ישראלית בקרם דה לה קרם של הכדוריד האירופי - צרפת, עם לא פחות משישה ישרא ־ לים. אחד מתוכם הוא דניאל מוסינדי, המקשר של סראן לוארה, בשר מבש ־ רה של שושלת הכדוריד של מ.כ חולון ותיכון קציר בעיר. ליגה בהתאמה , אבל זאת תהיה 21 הוא אמנם רק בן עונתו השלישית מעבר לים. את הס ־ פתח הבינלאומי רשם מוסינדי באר ־ חתם 2022 לנגן הגרמנית, ובפברואר בסראן, רשם איתה עלייה לליגה הב ־ כירה בצרפת, שוב ירד איתה לליגה המשנה, והעונה הוא מתכוון לקחת חלק במסע עלייה שני. "אנשים שפ ־ חות מבינים כדוריד צריכים להבין שצרפת וגרמניה הן לא עוד מדינות במושגים של הענף, אלא ה־מדינות", אומר השבוע מוסינדי בשיחה מצר ־ פת. "אלה הליגות הכי חזקות בעולם. הכי טובות שיש. מדובר במקצוענות מלאה, שני אימונים ביום, אחד כושר והשני כדוריד. שבת וראשון נחים אבל השגרה מלאה, והיא סביב המועדון". איך נוצרה מושבה ישראלית כל כך גדולה בצרפת? "ברמה האישית אני חושב שהת ־ חלתי לבנות את השם שלי יחסית . יונתן יהב 19-18 מוקדם, כבר מגיל שמשחק בבונדסליגה, יחד עם יהב שמיר, היה בין ראשונים לצאת, ואני יצאתי אחריו לגרמניה. במקביל היו עוד חבר'ה שיצאו לצרפת כמו (יואב) לומברוזו. בשלב כלשהו גם אני הבנתי שמבחינת סגנון והיכולת שלי לקבל דקות משחק, עדיף שאעבור לצרפת". תסביר. "קודם כל הייתי בקבוצת בונדסלי ־ גה, ובתור ילד שיחקתי בעיקר בק ־ בוצת המילואים, בליגה השלישית. להיכנס לקבוצה הראשונה זה משהו ממש קשה, בטח במועדון עם הרבה לחץ מההנהלה, שמושקע בו הרבה כסף. גם הבנתי שהמשחק שלי מתאים יותר לצרפת, יותר מהירות, אחד על אחד, משחקשוטף. בגרמניה הכל מאוד מסודר וטקטי. יואב קישר אותי לסוכן, ומשם הכל היסטוריה. ברגע הזה יותר ישראלים הבינו שזה לא בשמיים, וזה אפשרי, אז הם התחילו לפעול בכיוון, והנה אנחנו עם נציגות יפה באחת ממדינות הכדוריד הגדולות". איך נראית השגרה בצרפת? "אני גר לבד באורלון, שזה בעצם רבע שעה נסיעה מסראן, והאולם שה ־ קבוצה שלי משחקת בו. מדובר בעיר יחסית נעימה, בורגנית, מסעדות, בתי קפה, יש פה גם שתי אוניברסיטאות, אז גם הרבה סטודנטים. אני חי בדירה לבד ועושה את כל מטלות הבית לבד. נכון, הצרפתים לא חזקים באנגלית אבל אני כבר שנה לומד את השפה. וזה די מתבקש כי האימונים פה מת ־ קיימים בצרפתית, לא מתאמצים לתרגם לך לאנגלית. היום אני אמנם מדבר רק קצת אבל מבין טוב מאוד את התדרוכים".

ספורט

המקשר שלנו בצרפת אבל כבר סופר עונה רביעית באירופה, ומשמששחקן 21 דניאל מוסינדי רק בן מוביל בסראן לוארה הצרפתית, כחלק ממושבה ישראליתשפורחת במדינה ‰ בראיון הוא מספר על הכדוריד מעבר לים, ועל החלום לכבוש את ליגת האלופות

כ ד ו ר י ד / ש י ב נ י מ י ן ־שמש

שיך לשחק בכדוריד הצרפתי".

עד כמה שונה יום משחק בסראן לעומת יום משחק בישראל? "אחר לגמרי. אנחנו משחקים בדרך בערב שישי. אורלון היא 20:30 כלל ב־ העיר הגדולה וסראן היא הפרבר. בכל זאת מגיעים לכל משחק משחק משהו אוהדים מקומיים. מדובר 1,500 כמו צופים והוא תמיד 2,000 באולם של יהיה מלא. בקבוצות אחרות בליגה בא קהל אפילו גדול יותר. אחרי המשח ־ קים תמיד יש אירוע למנויי וי.איי.פי, השחקנים אוכלים ושותים עם הספו ־ נסרים, מחלקים חתימות, עולם אחר". ביומיום אין געגועים לישראל? "זאת השנה הרביעית שלי מחוץ לבית. בהתחלה זה היה קשה להיות רחוק מהחברים והמשפחה, אבל היום זה נורא רגיל לי, כשמתגעגעים עו ־ שים שיחת טלפון, וכמובן שבקבוצה יש לי את דן טפר, שגר עשר דקות נסיעה ממני". מדורגת סראן 13 נכון למחזור ה־ במקום השלישי בליגת המשנה, כשה ־ מטרה, כאמור, לחזור לליגה הבכירה. מחר (שבת) תשחק הקבוצה נגד סרבו. "זאת העונה האחרונה שלי בחוזה", אומר מוסינדי. "אני עוד לא יודע מה יהיה איתי בעונה הבאה. כנראה שלא אשאר, אבל הייתי מאוד רוצה להמ ־

לחו"ל קשורה לנסיגה של הענף בארץ? "זה לא סוד שהמצב בארץ לא טוב. אתה רואה כישרונות גדולים פו ־ , שזה הזמן 27-26 רשים כבר בגיל שהם אמורים להיות בשיאם. ואני לא מאשים אותם, הענף לא מתגמל, ואם אתה אמור לשלב עם זה עבודה, זה הופך לנטל, לתובעני מדי". אתה עוקב אחרי התוצאות של מ.כ חולון? "אני משתדל לראות משחקים, עדיין יש לי שם מלא חברים, ואני מקווה שהם יעשו עונה טובה לפחות כמו זאת שעברה (חצי גמר פלייאוף)". עד כמה המושבה שלכם והנציגות בגרמניה יקדמו את הנבחרת? "רובנו שחקנים מאוד צעירים, ויש גם )28 ) ועמית סטלמן ( 24 את אדיר כהן ( שהם מבוגרים יותר. אם להודות באמת, ברמת הנבחרות זה עדיין לא מספיק. בשנים הבאות נצטרך להשתפר, להש ־ תפשף, כדי לעשות את קפיצת המדרגה ואני מאמין שאנחנו יכולים". ברמה האישית, היכן נראה אותך בעוד שלוש או ארבע שנים? "מקווה מאוד בטופ של ליגה גרמנית או צרפתית, בקבוצת ליגת אלופות, או אפילו קבוצה שזוכה בתארים".

מארזים לקציר מוסינדי גדל בחולון, בשכונת נווה ארזים, לאב ניגרי ואמא ישראלית, במשפחה שכולה ספורט. האח הגדול דיוויד, כדורסלן (מחלקת הנוער של מכבי תל אביב והפועל חולון), והאחות ), מכדררת אף 14 הקטנה ג'וי מוסינדי ( היא במ.כ חולון. "לכדוריד הגעתי ממש במקרה", הוא משחזר. "אפילו לא ידעתי מזה, שיחקתי בכלל כדו ־ רסל, טניס, אפילו כדורגל. מתישהו ביסודי היה חוג ניסיון, אהבתי, והמא ־ מן הראשון שלי ניסים פלאח (היום מאמן הקבוצה הבוגרת), ראה את הפו ־ טנציאל ולא ויתר עליי. נדנד לי שא ־ בוא. כשסיימתי יסודי עברתי לקציר, שזה אומר לנסוע כל בוקר לצד השני של העיר, לקריית רבין". עד כמה הזהות הישראלית־ניגרית שלך שיחקה תפקיד בילדות? "בשום שלב. אנשים אמנם רואים את צבע העור שלי ומסתקרנים, שואלים, זה טבעי, אבל בשום שלב לא חוויתי משהו פוגעני או גזעני. אני חצי יש ־ ראלי, חצי ניגרי, וזהו". עד כמה היציאה של הישראלים

26

25.11.2022 ˆ ידיעות חולון, בת ים