חיפה 01.07.22

ניתוח פסיכואנליטי של ספריו. שרה פארנצו צילום: פרטי |

"הספר הכי נמכר שלו באיטליה היה 'המאהב'. עשו עליו סרטים, והיו מגיעים לכנסים שלו איטלקים נוצרים. ליהודים היה יותר קשה עם הגישה שלו" "הוא אהב מוסיקה ורצה בשלב מסוים להיות מנצח. כילד רצה להיות עורך דין בגלל דוד שלו, אבל מהר מאד עבר למוסיקה ואפילו ניגן בכינור"

ניי, של הדמויות הפלסטיניות ביצירות שלו. אבל קשה היה לנצח אותו בוויכוח. הוויכוח היה מחייה אותו".

איזה זיכרונות יש לך ממנו? "זיכרון ראשון היה שיהושע שר את 'שחקי שחקי' של טשרניחובסקי. זיכרון 2016 אחר קשור גם הוא במוסיקה - בשנת ראיתי אותו מרצה באוניברסיטת בר אילן, בבית הספר למוסיקה. הוא הרצה על ספרו 'מולכו'. יש בספר חלק שהאופרה מתכתבת עם המיתוס של אורפאוס, המנסה להציל את אהובתו מהשאול. "יהושע כתב על המוות, וכבר בסיפורו , 1957 הראשון, 'מות הזקן', שיצא לאור ב ואפילו בשנה האחרונה לכאורה, הוא ניגש לנושא בשלווה. כמי שאיבדה את אביה מ � , הרשים אותי שהוא דיבר על ה 11 בגיל וות בצורה כזו, כאילו הוא הולך להמשיך לחיות דרך יצירותיו עוד הרבה שנים. "הוא אהב מוסיקה, ורצה בשלב מסוים להיות מנצח. הוא גם רצה כילד להיות עורך דין בגלל דוד שלו, אבל מהר עבר למוסיקה, ואפילו ניגן בכינור. המוסיקה הייתה נוכחת בחייו, אהב לשמוע מוסיקה קלאסית, ובעיקר אופרה. אמרתי לו בצחוק שהוא השתכנז, כי כאשר ניסיתי לשים לו אום כולתום, זה לא היה לטעמו. אבל מול טענתי שהשורשים הספרדיים שלו מורג ש שים, הוא התעקש ואמר שהוא ישראלי, לא מזרחי ולא אשכנזי. הוא לא אהב את החלו ש קה. הוא קידם את הישראליות, והשאיר לנו ירושה אינטלקטואלית יקרה".

מה גילית בדוקטורט? "הלכתי בעיקר על ניתוח פסיכואנליטי, והגעתי למסקנה שיהושע מצליח להגיע לקורא האיטלקי אולי יותר מכל סופר יש ש ראלי, ואף גורם לו לעבור תהליך של קבלת האחר. הדמויות הישראליות של יהושע מתמודדות עם 'אחרים' רבים - פלסטיניים, מזרחיים ונפגעי נפש. הקורא האיטלקי יכול להזדהות עם הדמויות המתמודדות עם שוני, ולמעשה, להתקרב לראשונה ליהודי. "אחת הסיבות שהוא הצליח בזה היא שיהושע עצמו לא עבר את השואה, ולכן גם לא מאשים את הקורא האיטלקי על טראומה שנגרמה לו. הוא מדבר בגובה העיניים של הקוראים הנוצרים. בניגוד ליהודי הגולה, אין בכתיבה של יהושע רגשי עליונות-נחיתות, כישראלי הוא מרגיש ביטחון ומגיע כשווה בין שווים. יהושע לא פחד מהחשיפה לנוצרים, הוא אהב כנסיות ואפילו כמדריך צופים בגיל צעיר נהג לבקר בהן. "כיהודייה שגדלה באיטליה, אני חשב ש תי שהוא מבטל בקלות את התרומה של היהודים בגולה, שכן מהגולה יצאו אנשים כמו הרמב"ם ופרויד. חשבתי גם שהוא ביטל מהר מדי את המורכבות והרוע שה ש פגינו הנוצרים כלפי היהודים. התווכחתי איתו הרבה, בעיקר על פוליטיקה, ולא הסכמתי עם ייצוגן, הלא מוסרי בעי ש

לפיו היהודים צריכים למצוא את הערך המוסרי בתוכם, ערך שנשחק, לטעמו". מה סיפר לך על חיפה? "לא הכרתי אותו בתקופה בה התגורר בעיר, אך זכיתי לנסוע איתו לבקר בה. יהושע חש געגוע עמוק לחיפה. אם לא היה צריך לעבור למרכז בגלל הקרבה לילדיו, הוא היה נשאר בחיפה. עבורו חיפה הייתה סמל למקום מאוזן, עיר של דו קיום אמי ש תי, סובלנות, חילוניות ואנושיות, הוא אהב אותה למרות שנולד בירושלים. הוא הר ש גיש שייך לחיפה, וכתב בה את יצירותיו החשובות ביותר. הלב שלו היה תמיד בעיר הזאת. הוא כעס על ירושלים במיוחד אחרי , בגלל העניין הפוליטי והדתי". 67 "שווה בן שווים" איפה הכרתם? ש � , כ 2017 "היכרתי אותו ביולי ראיינתי אותו במסגרת הדוקטורט שלי באוניברסיטת בר אילן. בעצם חקרתי את הסיבות להתקבלות יצירתו הכל כך מו ש צלחת באיטליה. כדור שני וכמי שחוותה אנטישמיות, התופעה הזו עניינה אותי, ור ש ציתי להבין למה התרבות הישראלית בכל זאת פורחת באיטליה. איך קורה שלמרות היחס המורכב בין נוצרים ויהודים, יהושע, עוז, גרוסמן ואחרים זוכים להערצה שכזו".

"שחקי שחקי" איך הוא התקבל באיטליה?

"הוא קיבל הרבה פרסים באיטליה. בת ש קופת הדוקטורט שלי הוא כבר מכר מעל מיליון עותקים של כל ספריו. הכי נמכר היה 'המאהב'. עשו עליו סרטים. "לכנסים שלו היו מגיעים בעיקר איט ש לקים נוצרים. ליהודים היה יותר קשה עם הגישה שלו. הוא היה בסיציליה בשנת א � , ואחר כך, לפני הקורונה, גם בפ 2018 דובה, כשיצא ספרו 'המנהרה'. בתקופת השקת הספר הוא עשה 'שיעורי בית' וכתב על עלילה שמתרחשת באיטליה. "שני ספריו האחרונים מתכתבים עם סיפור חיי, אבל הוא ממש לא כתב עליי ביוגרפיה, אלא שוב בא לקדם רעיונות ואג'נדה, לצד נוסטלגיה לספר 'הלב' האהוב עליו. בספרו 'הבת היחידה' עסק בגיור וב ש נישואים מעורבים. כפתרון לזהותם היהדית החלקית ושברירית הציע כי ילדים לנישואי תערובת יגיעו לישראל. אני הגעתי ליש ש , באופן רשמי עליתי בשנת 19 ראל בגיל שנה. יש 20 , ואני פה כבר קרוב ל- 2007 לי רקע דתי, וזה היה נוכח בשיחות בינינו".

"הגעתי לישראל ,19 בגיל

באופן רשמי עליתי בשנת , ואני 2007 פה כבר 20- קרוב ל שנה. יש לי רקע דתי, וזה היה נוכח בשיחות בינינו"

חיפה 26 בעלי המלאכה כתובתנו: 04-8746080 :' טל 054-3337202 : לפרסום orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

DORON-SO @yedioth.co.il דורון סולומון: neta.mag1@gmail.com נטע פלג: yorammr@gmail.com יורם מארק רייך: nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:

9

ידיעות חיפה ˆ 1.7.2022