חיפה 08.12.23

אורה חתן מהמושב החקלאי בצפון לא תיתן לנסראללה לנהל לה כבר חמישה שבועות שכל התושבים עזבו והמסעדה ‰ את החיים הכורדית המפורסת נסגרה, אבל חתן ושני בניה מסרבים לעזוב "נראה לי הזוי ‰ מטר מגדר המערכת 80 את הבית שנמצא שבמדינה שלי אני צריכה לגלות מביתי", היא אומרת המוהיקנית האחרונה ממושב שתולה

מעמידות סירים. שרה ז"ל ובתה אורה

ו � של ייש כשהחל הפינייו בי הגדר בתחילת המלחמה, היה ברור לאורה חתן שהיא לא עוזבת. "ההורים שלי עלו מכורדיסטן אחרי גלות ארוו כה", היא אומרת, "נראה לי הזוי שבמדיו נה שלי אני צריכה לגלות מביתי. הבית במושב שתולה הוא חלקת האלוהים והמבצר שלי. לא חשבתי לרגע ללכת מכאן למלון או לביתם של אחרים. מה פתאום?!" מטרים 80 ת חיה בקו אווירי של א מגדר הגבול. אין פחד? "לאמא שלי לא היה פחד מכלום, וכנו ראה ירשתי את זה ממנה. אני לא פוחדת. דלתות הבית לא נעולות במשך היום, רק כשהולכים לישון. אם חלילה היו נכנסים מחבלים הייתי פותחת בשיחה ומזמינה אותם לאכול, אבל אם היה בידי נשק הייתי נלחמת. כרגע אין ברשותי נשק". "למודי מלחמות" ) אם יחידנית, נשארה 60 אורה חתן ( ) 21 במושב שתולה עם שני בניה, יונתן ( ת � ), כשהתושבים האחרים ה 10 ויאיר ) פנו. המסעדה הכורדית "חמדת הגליל" שהקימה לפני שלושה עשורים עבדה עד תחילת המלחמה, והיום חתן מפנקת את החיילים המשרתים באזור ושולחת להם סירי ענק של מרק קובה ומגשי אורז ועוף ממולא. מרפסת ביתה משקיפה על בתי הכפר הלבנוני עייתא א-שעב, ועל פתח מנהרת ראמיה שחפרו מחבלי חיזבאללה ונחסמה מצידה הלבנוני. "אנחנו כל כך מבינים את תושבי העוטף עם סיפורי

/ מירית קןשניר סטרומצה // צילומים: אפי שריר /

"יצרתי קשר עם הרס"פ חיילים מרק 120- והכנתי ל קובה, קציצות בשר, טנזיה, אורז עם שקדים וצימוקים ועופות ממולאים"

הצבע האדום וחרדות הילדים. בצפון יש תקופות ארוכות של שקט מתעו תע ואנחנו תלויים בגחמות של איראן וחיזבאללה. אנחנו למודי מלחמות. אי אפשר לומר שמתרגלים, אבל לומדים לחיות עם זה. יודעים לומר אם הפיצוץ האחרון היה נפילה או יציאה. מתרגלים לשריקות הטילים החדשים שעוברים , לעובדה שהם F16 מעלינו כמו מטוס מרעידים את הבתים ומעיפים את התו ריסים, ולפיצוץ בצד השני שנשמע כמו גל אבנים מתנפץ. הרבש"ץ מודיע לנו מתי להיכנס לממ"דים ומעדכן על ירי ארטילרי שלנו, ולרוב אין התרעות כי מדובר בטילי נ.ט. שנוחתים כאן מעכו שיו לעכשיו. "ועדיין, לעזוב את הבית זה לתת לנו 20 סראללה לנצח כשהוא רואה שפינה אלף איש מהגליל. גם אם אין פגיעה בנפש, הכלכלה נהרסת כתוצאה מכך, והתיירות והשגרה". חתן נולדה במושב אלקוש, העשירית ילדיהם של חתן חתן ושרה חתן 14 בין

'. סבה היה נשוי 51 שעלו מכורדיסטן ב- ילדים וב- 17 לשתי נשים שילדו לו ו � עלתה כל החמולה למושב שת 1969 לה, שהוקם עם יישובי הגדר מטעמים ציוניים כדי לבצר את גבול הצפון. אורה היתה אז בת ארבע. חייה הם פסיפס סיו פורים שחלקם נשמעים כאגדות, על אף שקרו באמת. הוריה קראו לה 'אורה' משום שנולדה ביום שבו חובר מושב אלקוש לרשת החשמל, והאורות נותרו דולקים כל אותו הלילה. בני המשפחה התפרנסו מחקלאות עד שלפני כשלוו שה עשורים אורה הפכה לחלוצה בתחום התיירות הכפרית וקיבלה על כך ביחד עם אמה את פרס רה"מ ליזמות. האם גם , 2006 הדליקה משואה ביום העצמאות בין אלה שתרמו לפיתוח הנגב והגליל. אחוז מתושבי שתולה הם בני 80 עד היום 77 משפחת חתן, והעובדה שבמושב עם משפחות מייסדות פועלות שתי אגודות חקלאיות שונות, מעידה שהמשקעים בין משפחות נשותיו של הסב חלחלו גם אל בני הדור השלישי והרביעי. עיזים על הגבול המסעדה של אורה קמה במקרה, לאחר ' עצרו לפני הבית ארבע 95 שבקיץ מכוניות. אורה: "במבצע 'דין וחשו בון' העיתונאי פרדי גרובר מהערוץ הראשון צילם את אמא לסרט 'אמצע העולם וימינה', כשהיא מגדלת חיטה,

אופה פיתות ורועה עיזים על הגבול. כשהתותחים נדמו אנשים הגיעו לטייל בשתולה והכיסאות הרבים בחצר שלנו הטעו אותם לחשוב שמדובר במסעדה. הם ביקשו תפריט ואמי, שמעולם לא היתה במסעדה, שאלה אותי מה זה תפו ריט. לאמא היתה הכנסת אורחים מבית היוצר של אברהם אבינו, והיא הגישה לאורחים ברוחב לב את מה שהכינה עבורנו לשבת. הם אכלו ונהנו, וכשקו מו ללכת וביקשו חשבון, אמרתי שאין חשבון כי זו לא מסעדה. אמא, אגב, חזרה למטבח והכינה עבורנו עם חיוך גדול ארוחת שבת נוספת. חשבתי שמה שקרה הוא אות משמיים ואהיה פראיירית אם לא אקח את זה צעד קדימה. כולם לעגו לרעיון ואמרו שחבל על הזמן ועל הכסף. שאלו מי יבוא למסו עדה בסוף העולם, ובהתחלה באמת חוץ מאשר את דגלי החיזבאללה לא ראינו כלום. אבל אני לא ויתרתי. מכרתי את הרכב שלי וביקשתי הלוואה מהמרכז לטיפוח יזמים כדי להקים מסעדה. גם שם צחקו בהתחלה, אבל הסברתי שהו

"אם חלילה היו נכנסים מחבלים הייתי פותחת בשיחה ומזמינה אותם לאכול, אבל אם היה בידי נשק הייתי נלחמת

8.12.2023 ˆ ידיעות חיפה 16

Made with FlippingBook Learn more on our blog