חיפה 08.12.23

50 "בגיל ילדתי את יאיר שמאיר את חיי. קיבלתי אותו במתנה. שני הבנים שלי, אגב,

"אין כמו בבית".

אורה ובניה | יונתן ויאיר צילומים: אפי שריר

אומרים שהבית

זה המקום הכי בטוח בעולם"

מדינה במלחמה לא מפחדים

שלילית. המשכתי בחיי, עבדתי בדיר והרמתי חבילות חציר, עד שהרגשתי לא טוב. אחרי סדרת בדיקות וכדורים שקיבלתי, רופאת הנשים נדהמה לגלות . היא בישרה 18 שאני בהריון בשבוע ה- ילדתי 50 לי שזה בן והכול בסדר, ובגיל את יאיר שמאיר את חיי. הוא ההפתעה של חיי, קיבלתי אותו במתנה. שני הב־ נים שלי, אגב, אומרים שאין כמו בבית, וזה המקום הכי בטוח בעולם". פעילות המסעדה תתחדש אחרי המ־ לחמה? "אני מטבעי אופטימית. עברנו את מלחמת לבנון השנייה, את דין וחשבון ועוד מבצעים ומלחמות, ולשבחם של הישראלים יאמר שהם אוהבים את הג־ ליל והם תמיד חוזרים. התיירות תמשיך מהמקום בו הפסיקה. אחרי שמלחמות נגמרות יש פריחה, ואני יזמית בנשמה, אני יודעת שזה הזמן לעשות ואני מת־ כוננת. שופינג לא מדבר אלי ואני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה קניתי ג'ינס חדש. מה צריך הבנאדם בסך הכול? אני ומתכננת לעבוד עוד הרבה 60 רק בת שנים, אני אוהבת אנשים ואירוח ואוכל טוב, ומתכננת לגדול בתחום. אירחתי כאן גם קבוצות של עיתונאים זרים עד שכבר לא נתנו להיכנס, וגם להם הראיתי את צדדיה היפים של ארץ יש־ ראל עם הכנסת האורחים והאוכל הטוב, ואמרתי להם 'חכו חכו. נכון שאנחנו הראשונים, אבל אתם בארה"ב ואירופה אחרינו בתור'".

רעיון הוא שאמא תטייל עם האורחים במרעה, אבא יספר להם סיפורים ואני אגיש אוכל. וזה עבד. העברתי את הוריי לבית שבניתי כבת ממשיכה, והסבתי את ביתם למסעדה עם שישה שולחנות וארבעה חדרי אירוח". מנות קובה 300 האורחים נהנו מהאוכל ואהבו את הסי־ פורים כמו זה ששרה חתן כרעה ללדת את בנה גדי במרכז המסחרי בחולון, אחרי שבבית החולים אמרו שהלידה עוד רחוקה ושחררו אותה לביתה, ואיך שקלו את הרך הנולד על מאזני השקי־ לה של חנות המכולת הסמוכה. חדרי האירוח נסגרו מזמן ועכשיו נסגרה גם המסעדה, ואורה ושני יל־ דיה מנהלים את שגרת יומם על רקע המלחמה. יונתן, שסיים לאחרונה קורס קצינים, מתכונן כעתודאי לשנת לי־ מודיו השלישית בפקולטה לרפואת

יחידות קובה 300 לגלת מול הטלוויזיה 400 עם בשר וצנוברים לטיגון, ועוד יחידות לבישול בתוך המרק. "אמא של אחד החיילים מעורב צנחנים התקשרה ואמרה שהחיילים מתגעגעים לאוכל של בית. יצרתי קשר עם הרס"פ והכנ־ חיילים מרק קובה, קציצות 120 תי ל בשר מטוגנות, טנזיה, אורז עם שקדים וצימוקים, ועופות ממולאים". מי מממן את כל זה? "מסתדרים. העיקר זה להכין מכל הלב". יזמית בנשמה היא אם חד הורית מתוך בחירה, וכמו כל דבר שקשור במשפחת חתן, גם כאן יש סיפור טוב: "כשראיתי שהזמן לא פועל לטובתי מבחינה ביולוגית, החלט־ תי לממש את אימהותי בפעם השנייה. עשיתי הפרייה חוץ גופית דרך קופת חולים, שמאפשרת לעבור את התה־ ליך פעמיים בלבד, והתשובה היתה "הרבש"ץ מודיע לנו מתי להיכנס לממ"דים ומעדכן על ירי ארטילרי שלנו, ולרוב אין התרעות כי מדובר בטילי נ"ט"

שיניים באוניברסיטה העברית. יאיר לומד בכיתה ד' בבית הספר הממלכתי דתי יהלום במעלות, ובימים אלה אמו מסיעה אותו מדי בוקר ומחזירה הביתה בצהריים. ובמושב שהתרוקן מתושביו ורק אנשי כיתת הכוננות וחיילים נראים בו, היא מחדשת את עדר העיזים שאותו המשיכה אחרי אמה ("עיזים זה יותר טוב מפסיכולוג"), בונה בית בהרחבה הקהילתית של המושב, ושו־ תה קפה ערבי חזק מתחת לעץ התות הגדול בחצר. לפעמים מצטרפים בעלי המקצוע שאינם חוששים להגיע לש־ תולה, כמו נביל הטייח ירדני שהתח־ תן עם אישה מבית ג'אן, פואד המסגר הצד"לניק שהוריו עדיין גרים בכפר רומיש הסמוך לעייתא א-שעב, והקבלן הדרוזי מהכפר סמיעה שילדיו משר־ תים בצבא ובמשמר הגבול. מפגש קו־ סמופוליטי שבו מדברים על פוליטיקה מול הבתים של עייתא א-שעב ומול פתח מנהרת ראמיה, מנהרת הדגל של 80 חיזבאללה שנחצבה בעומק של כ מטרים לאורך קילומטר לתוך ישראל. ובין לבין היא מעמידה סירי ענק של מרק עדשים ומרק אפונה לחיילים, מג־

"התיירות תמשיך מהמקום בו הפסיקה. אחרי שמלחמות נגמרות יש פריחה, ואני יזמית בנשמה, אני יודעת מתי זה הזמן ואני מתכוננת"

ידיעות חיפה ˆ 8.12.2023 17