חיפה 08.12.23

באוקטובר מכשיר פרופ' יורם גדרון 7 ־ מאז ה מאוניברסיטת חיפה צוותי מטפלים בצבא ובמרכזי "אני לא ‰ חוסן כדי למנוע התפתחות של פוסט טראומה מקטין מהאירוע אבל לא חווינו שואה ולא ניסו להשמיד הפרופסור לפסיכולוגיה רפואית מזהיר ‰ את כולנו" מראיונות ניצולים בשידור חי ואומר: "התקשורת היא לא מקום טיפולי. זה יכול לגרום נזק" מדינה במלחמה בריאות הנפש "זו לא טראומה ולא שואה"

קיבוץ בארי, האסון של צילום: | משפחת הברון טל שחר

"לא היה פה ניסיון להשמיד את כולנו כמו בשואה. בניגוד לתקופת האפלה ההיא יש לנו מדינה, אנו עומדים כרונולוגית, ומנסה שהם יחזרו על הדברים באותה צורה. מעכשיו הם שולטים יותר באירוע" "אני מסדר למטופל את הזיכרון בצורה "זה לא בהכרח נכון לתת למישהו לפרוק רגשות ולחלק מהאנשים זה עלול להזיק. בטח שלא צריך לעשות את זה בשידור חי"

מחקרים בנושא, ואנו 10 נו עד היום יודעים איך המוח מעבד אירועים טראומטיים, ומדוע יהיו אנשים שא־ צלם המוח יעבוד בצורה אחרת ויפתח פוסט טראומה. מתוך זה גזרנו שיטות טיפול המתייחסות למטופלים שנחש־ שעות ומרגישים 6 פו לאירוע בטווח תחושת דחק חריפה. וגם למי שכמו בימים אלו, זמן רב אחרי האירוע, שכל אזעקה עלולה להתחיל אירוע חדש המבוסס על האירוע הראשוני". כמה מטפלים כבר הכשרת? פ � מט 2,000- באוקטובר כ 7 "מאז ה־ לים במרכזי חוסן ובצבא, כשדגש ניתן לשיטות מחקר מוכחות וביצענו עד מחקרים בנושא". 10 כה מה אומרת שיטת הטיפול? "בניגוד לשיטות בהן רק מקשיבים למטופל, המספר ללא הפרעה את הסיפור שלו כי שהוא חווה אותו, אנו מנסים להכניס סדר או לבנות מחדש את הזיכרון. כשאדם מספר כי הוא חש בהלה, נבקש ממנו להסביר ממה נבהל, ולמצוא הסבר לרעש כזה או אחר. כך שבמקום להתחבר לרגש, נבקש ממנו להתחבר לרציונליות של האירוע". "אני מסדר למטופל את הזיכרון בצורה כרונולוגית, ומנסה שהם יחזרו על הדברים באותה צורה. מאותו רגע הם שולטים יותר באירוע. רוב המחק־ רים מלמדים כי שיטת בניית הזיכרון עובדת".

פ � מהאוכלוסייה חווה מצבים נ 23% ש שיים כתוצאה מהמלחמה. באוקראינה המספרים שנמדדו היו גבוהים יותר. אבל אנחנו לא אוקראינה. יש לנו יכו־ לות שאין לאוקראינה". קמנו והגבנו מה למשל? "יש לנו הרבה מאד משאבים. יש לנו אחד את השני – ערבות הדדית. יש לנו את צה"ל. יש לנו קבוצות שקמו לעזור ורבים שמבקשים להתנדב. זה לא נכון ושגוי חברתית ומורלית להגיד שכו־ לנו בטראומה. רוב העם עם חוסן גבוה מאד". יש מי שמשווה לשואה. "השוואה לתקופת השואה היא מעבר לפסיכולוגיה. אני מדבר כפסיכולוג רפואי וגם כבן לניצולת שואה. אני מבין שזה עשוי להזכיר את השואה אבל לא היה פה ניסיון להשמיד את כולנו. בניגוד לאותה תקופה אפלה, יש לנו מדינה, אנו עומדים ומגיבים כמדינה. המראות בהחלט מזכירים את השואה אבל לא עברנו שואה עכשיו. העם קם והגיב". מה אתה מלמד את המטפלים? "יש הרבה מאד מחקרים מהם למדנו להכיר טוב יותר את המוח ואיך הוא מגיב לאירועים טראומתיים. ערכ־

דורון סולומון

פרופ' יורם (יורי) גדרון, פרופסור לפסיכולוגיה רפואית מאוניברסיטת חיפה, מציע לציבור בישראל לקחת נשימה עמוקה ול־ נסות, למרות הקושי העצום, לבחון 7 בצורה רציונלית את אירועי ה־ באוקטובר. מאז השבת השחורה והטבח בדרום, פרופ' גדרון מכשיר צוותי מטפלים בצבא ובמרכזי חוסן, כיצד לסייע למטופלים שנחשפו למראות הקשים. מחקריו לאורך השנים התמקדו במני־ עת פוסט טראומה בקרב מטופלים, וגם כעת הוא מציע טכניקות פשוטות לה־ תמודדות עם מצבים מורכבים. "אין מקום להצהיר כי 'המדינה בט־ ראומה' או 'כולם פה בטראומה'. זה פשוט לא נכון", אומר פרופ' גדרון, "הגדרת טראומה היא מצב בו אדם חש בסכנה עצומה וחוסר אונים. רבים במ־ דינה הזו לא חשים חוסר אונים, ואני לא בא להקטין מחומרת האירוע. רוב האנשים פעילים ולכן לא מדובר בטראומה ובוודאי שלא לאומית". הפכנו לאוקראינה?

"סקירה בינלאומית של תו־ שבים במדינות המעורבות במלחמה, הצביעה על כך

ומגיבים כמדינה"

צילום: פרטי | פרופ' גדרון

חיפה

מרכז גרפי, גרפיקה: אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: דוד ראט / עריכה: דורון סולומון / סגן עורך: יניר אלפיה / עורך: שמעון וייצמן מנהל פרסום: יעל אטיאס / רכזת מנהלה: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: ידיעות תקשורת / דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול:

????????? צילומי שער:

1990-2020 יעקב שחם: מייסד העיתון והעורך הראשון

6

8.12.2023 ˆ ידיעות חיפה