חיפה 13.12.24

היום (שישי) מציינת משפחת בשן מקרית חיים את יום השנה וחצי) בקרב בדרום 19( לנפילת בנם סמ"ר אוראל בשן אמו, ליאת בשן, מספרת בכאב על השנה הקשה ‰ הרצועה שעברה בלי הבן האהוב, על התפילות והגעגועים, על השיחות עם אוראל ועל הרצון לחזור לחיים בצל האסון אני יודעת שאוראל מסתכל עלי ורוצה שאהיה שמחה"

סמ"ר אוראל בשן ז"ל

/ דיקלה שחף // צילום: נחום סגל /

לא פשוטה, "עברה עלי שנה בחיים לא תיארתי לעצמי שזה מה שיקרה", מספרת בכאב ליאת בשן, אמו של אוראל, ד � , שנפל בקרב ב 603 לוחם בגדוד ההנדסה רום רצועת עזה. "מאז שהתחילה המלחמה, התפללתי כל כך חזק על כל החיילים ועל אוראל שלי, הייתי עושה עבור החיילים הפרשת חלה, ולמרות הדאגות והחששות, נשארתי באנרגיות חיוביות. השתדלתי לדבר עם אוראל כל הזמן, בכל הזדמנות, היה לנו חיבור מיוחד וחזק". עד לפני שלוש שנים התגוררה ליאת ק � ) ואוראל ז"ל ב 24 ושני ילדיה אופק ) רית ביאליק, ולאחר מכן עברה המשפחה לקרית חיים. רבים מכירים את ליאת בשן בכינוי 'מיתוגית', שם העסק שלה למתד נות ממותגות, שדבק בה. בשן: "גידלתי את שני הילדים שלי לבד. אין ספק שבמצב כזה, החיבור הוא עוד יותר חזק. יש לי חיבור מיוחד עם שני ילדיי. אנד חנו חברים טובים, ויש בינינו הרבה פתיד חות. אוראל ידע שאני הכתובת הראשונה שהוא יפנה אליה בכל עניין, שאעזור לו בכל מצב, גם אם עשה שטויות וגם אם רצה לעבור בית ספר. תמיד תמכתי בו ועודדתי אותו במקומות שהוא הזדקק לי". חלם להיות קרבי התמיכה של ליאת הגיעה לבסוף על אף שבחר להתגייס לשירות קרבי בניגוד לרצונה. "הבחירה בקרבי הייתה ברורה לאוראל תמיד. זה היה משהו מושרש בו, והיום אני מבינה שהוא הבין עד כמה זה היה הייעוד שלו. הוא תמיד רצה שירות קרבי, ואני לא. ניסיתי למנוע ממנו, אבל הוא צחק עלי כי ידע שבסוף אתמוך בו בכל מה שירצה. בסופו של דבר הוא התגייס להנדסה קרבית והיה בשירות שנה וארד בעה חודשים. הוא הספיק לעשות מחצית הדרך. כל הזמן הייתי בדאגות כי אנחנו חיים במדינה כזו שתמיד יש מתיחות ביד טחונית. אחרי שהחלה המלחמה החששות גברו באופן משמעותי. אוראל בכל מפגש או שיחת טלפון היה זה שמרגיע אותי. הוא היה כועס וביקש שלא אהיה עצובה. הוא

היה מוצא הזדמנויות להתקשר אלי. חבד רים סיפרו שעלה על הר של הריסות כדי למצוא קליטה ורק לומר לי: 'אני בסדר, ואני אוהב אותך'. כולם ידעו שאוראל הוא ילד של אמא, והוא היה גאה בזה. כשהוא סבל מהרגל, אמרתי לו תוציא גימלים ובוא הביתה, אבל הוא אמר לי: 'אני לא עוזב את החברים שלי להילחם לבד'. הוא היה ילד מיוחד מאוד שדאג לכולם". בנובמבר, חגג אוראל יום הולדת: 3 ב- "הרגשתי את אוראל תמיד, הוא היה קורא לי 'מכשפה', כי היה משתגע איך אני יודד עת ומרגישה אותו. גם ביום שהוא חזר הביתה, שלושה ימים לאחר יום ההולדת שלו, הוא הפתיע אותי והגיע לכמה שעות שנהיה יחד. אלו היו רגעים קסומים להיות

איתו כשהוא בבית בפעם האחרונה". במהלך הלחימה הדאגה של ליאת לבנה הייתה לא רק לשלומו הפיזי: "אוראל תמיד שידר אופטימיות מדהימה, והיה עושה הכל לשמח ולהצחיק את כולם גם ברגעים קשים. אמרתי לו: 'אוראל איך אתה מתמודד עם כל מה שקורה סביבך, חברים נהרגים, ימים קשים', והוא אמר לי תמיד: 'מאמו, אני באנרגיות טובות ומה שצריך לקרות קורה'. הצעתי לו שנלך לטיפול אחרי המלחמה, אבל הוא התעקש שהכל בסדר". נפרדנו בחיבוק פלוגת ההנדסה הקרבית בה שירת 'רוד

באית דוהר' נכנסה במהלך תחילת מלחמת חרבות ברזל לתוך רצועת עזה למשימות שונות: "שבועיים לפני שאוראל נהרג, הם יצאו מרצועת עזה לעיר הבה"דים. המד שפחות הגיעו לבקר את החיילים ונסעתי לבקר את אוראל. זה היה יום גשום, וישבנו ברכב כמה שעות טובות. אוראל שם עלי את הראש ונרדם. נפרדנו בחיבוק. שבוע לפני שנהרג עוד הספיק להתקשר שיחת וידאו כדי שאני אברך אותו לפני הכניסה לרצועה. הוא התקשר קצת לפני שלוש לפנות בוקר ואמר לי 'אני אוהב אותך, אנחנו נכנסים פנימה'. הוא לא סיפר הכל, ורק הכין אותי שהוא לא יהיה זמין וחתם שוב את השיחה ב'אני אוהב אותך'". סיד פרה בעצב, "ביום שנהרג מיהרתי לשמור את השיחה האחרונה בינינו, אבל עד היום לא הצלחתי לשמוע אותה שוב". באותו בוקר קשה שבו הגיעו המודיד עים אל בית משפחת בשן, ליאת הייתה לבדה בבית: "היה גשום בחוץ, ושמעתי מהקומה העליונה דלת של רכב נטרקת. באותו הרגע הרגשתי שמגיעים לבשר לי, וכששמעתי את הדפיקה בדלת, התד חלתי לצעוק במדרגות. תמיד הרגשתי את אוראל, גם באותו בוקר קשה. רגעים ספורים אחרי, הבית התמלא באנשים". על ארוע נפילתו מבקשת ליאת לא לדבר: "אני עדיין לא מסוגלת לשמוע מה אירע שם. זה כבר קרה, מה יעזור לי לי לדעת איך זה קרה? רק רציתי לדעת שהוא לא סבל. זה מה שהיה חשוב לי לשמוע, מעבר לזה אני לא יכולה להכיל".

"אני עדיין לא מסוגלת לשמוע מה אירע שם. זה כבר קרה, מה יעזור לי לי לדעת איך זה קרה? רק רציתי לדעת שהוא לא סבל"

הספסל לזכרו של הלוחם

13.12.2024 ˆ ידיעות חיפה 26