חיפה 14.07.23

בית הדיור המוגן הכי מוכר בקריות, "בית לרגל האירוע ‰ שנה להיווסדו 30 אילדן", מציין סיפורים מרגשים של אנשים 4 מצאנו מיוחדים שהפכו את המקום הזה לכל כך אהוב שנה 30 סיפורים 4 ואהבה אחת גדולה

הזוג המאוהב

הז ו ג הצעי ר "לא חשבתי שאמצא כאן זוגיות שנייה - שולמית היא המשפחה שלי" ) נחשבים ל'זוג הצעיר' של 79 ) ושולמית קובה ( 77 צבי בוטרו ( בית אילדן. בוטרו הגיע לפני חמש שנים לאחר שאיבד את אשתו. "אשתי היקרה ג'ני נפטרה לי בידיים לפני כשש שנים שהייתה בת . היא הרגישה לא טוב, ובמשך תקופה יצאנו מהבית רק לצורך 69 בדיקות, כאשר באחת הפעמים כשהיא חזרה היא פשוט התיישבה על הספה ונפטרה. שנה שלמה הייתי לבד, יש לי שתי בנות שלא גרות בארץ, ואז הבנתי שלא טוב היות האדם לבדו, אם חס וחלילה קורה משהו, אין מי שידאג לך. והחלטתי להגיע לבית אילדן". "הכרתי את הבית שנים קודם לכן כשרציתי להיכנס למקום עם ג'ני אחרי שהבנות עזבו ונשארנו לבד. התעניינו אבל מבחינה כספית לא יכולנו. בשנה אחרי שאשתי נפטרה הודעתי לבנות שלי שאני אכנס לבית אילדן. השכרתי את הבית ועד היום קשה לי להגיע לאזור, זה מציף אותי זיכרונות מאשתי וממה שעברתי איתה. כשהגעתי לכאן, הייתי הכי צעיר, אני נמצא בין אנשים שהם גדולים ממני בעשור. חלק מהאנשים שפגשתי כשהגעתי לכאן, כבר אינם. אבל תמיד מגיעים דיירים חדשים. הייתה לי קבוצת חברים גברים שהיינו נפגשים יחד בקפיטריה וקראו לנו 'הפרלמנט'. חצי שנה אחרי שהגעתי למקום, הגיעה אחת העובדות עם אישה חדשה בשם שולמית, וביקשה מאיתנו לשבת יחד איתה. אני והיא התחלנו לדבר וזמן קצת לאחר מכן הפכנו לזוג, שולמית היא גם כן אלמנה ואם שכולה. אנחנו שנינו יחד וכל אחד לחוד. אנחנו גרים בדירות נפרדות ונפגשים בכל בוקר לשתות קפה, מנהלים את החיים שלנו ביחד ולחוד, יש לנו סדר יום משותף, גם עושים קניות יחד והולכים לאירועים יחד. לא חשבתי מעולם שתהיה לי זוגיות שנייה, אבל אני מברך על כך. אני מרוצה להיות כאן. שולומית היא המשפחה שלי, אין לי משפחה בארץ, הרבה פעמים קשה לי מאוד לראות ילדים ונכדים שמגיעים לבקר את הדיירים. עד חנוכה האחרון לא היה לי חמש שנים ביקור, עד שהבת הגדולה הגיעה עם הילדים לביקור והבת הקטנה הגיעה לבדה. את הילדים שלה לא ראיתי כבר חמש שנים ואני לא יודע מתי ואם אני אראה אותם. יש בינינו קשר טלפוני יומי אבל כאן מקרוב רק שולמית היא המשפחה שיש לי כאן".

/ דיקלה שחף /

/ צילומים: נחום סגל /

הדו ר השנ י "יש כאן לא מעט אנשים שמכירים את ההורים שלי וזוכרים אותם"

), עסקה בעבר בהוראה בבית הספר יסודי. הוריה חנה 81 רותי אלמוג ( ומאיר מאירוביץ היו בין הראשונים שהגיעו לבית אילדן, וחיו במקום . לפני כשנתיים הגיעה רותי 2006 כשתיים עשרה שנים, נפטרו בשנת אלמוג עם בעלה לבית אילדן והתגוררה לא הרחק מהמקום בו היו הוריה: : "אבאשלי תמיד אמרשהוא מאריך ימים בכלל ביתאילדן, היה לי ברור כשאני אגיע לגיל המתאים אני ארצה גם כן להיות כאן מבחי ו נתי לא הייתה כל אופציה אחרת והגעתי לכאן יחד עם בעלי. יש כאן לא מעט אנשים שמכירים את ההורים שלי וזוכרים אותם, כמו האחות, המנהלת, ואפילו אחת החדרניותשמזכירות לי דברים מההורים שלי". הציפייה לחיים יחד בבית אילדן הייתה גדולה, אבל המציאות הייתה שונה. שנה לאחר שהגיעו למקום, בעלה של רותי, אבינו ו עם אלמוג, שהיה מהנדס אלקטרוניקה, חלה: "בעלי הרגיש לא טוב ולקחו אותו לבדיקות, אז התברר שיש לו לוקמיה לא פשו ו טה, ולפני כשנה הוא לצערי נפטר. אני נשארתי כאן, זה לא היה פשוט בלעדיו אבל למזלי הייתי כאן עטופה על ידי הצוות והחב ו רים שיש לי במקום. אני מוצאת בבית אילדן הרבה עניין, אני נה ו נית מחיי החברה וההרצאות. רק השבוע חזרתי מטיול לחו"ל, אפ ו שרות שלא הייתה לי לעשות בגילי לולא המקום בו אני נמצאת". ו � דיירים לשייט נהרות על הדנ 37 בימים אלה יצאו מבית אילדן בה למשך שמונה ימים, יחד עם חברת בשביל הזהב. גדי אלפסי סגן המנהל המלווה את הטיול: "השייט שהחל בגרמניה עבר באוסטריה וסלובקיה והסתיים בהונגריה. יצאנו קבוצה מכובדת לחוויה חד פע ו מית עבור הדיירים היקרים, וזה פשוט מדהים לראות אותם שמחים ומאושרים כל כך".

14.7.2023 ˆ ידיעות חיפה 16