כפר שלם 17.12.21

מ � עוצרים ב בדרך ל רץ ישראל ל צרים. פעם אחתשאלו המתנגדים אתרבי נתן: "מה יהיה אם יפסקו לכם גיהינום?". ענה ואמר: "אם יפסקו לנו גיהנום, אני אומר שם תורה או מעשה ויבואו כל הצדיקים מגן עדן לשמוע ויהיה הגיהינום נהפך לגן עדן". בגן עדן הכל טוב. אבל מה אם פתאום, ח"ו, נפלנו משם? מה אז? האם נדע או ננסה להיות ולחיות גם שם? להפוך גיהינום לגן עדן? חושך לאור? משבר ללידה? ודאי מתפללים, מאמינים, רוצים, שמ מ חים בטוב. טוב שיש סדר, שהכל הולך לפי ה"סדר", אבל... מה אם לא? מה אם הכל מתהפך? זהו? הלך עלינו? נגמר הסיפור? או אולי, אם נזכה, נצליח אחרת. יש עניין שיתהפך הכל לטובה. הירידה תכלית העלייה. יתרון האור מן החושך. מבקשים לחיות ולשמוח בכל מצב ובכל מקום. התורה מביאה: "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה". ויחי? יעקב יורד למצרים! ערוות הארץ. פרשת השבוע לראות את האור ויחי // לביא בן חקון

הפרשה מלמדת אותנו שמכל לימון אפשר לעשות צילום: | לימונדה שאטרסטוק

פרשת "ויחי" מלמדת אותנו שבסוף כל ירידה גם ברגעים הקשים ביותר אפשר | מגיעה עלייה הכל תלוי בנו | לשמור על החיבור, השמחה והאמונה

הופכים את המציאות ואותנו לפחות מפוצלים, לשלמים יותר. האבות הקדושים שבאו לגלות את אלוקותו בעולם, והצדיקים, עברו במ מ קומות החשוכים ביותר, ירדו למטה והצליחו לחבר עליונים ותחתונים, לחבר אור אין סוף עד לצמצום, עד למ מ צרים אפילו. להפוך הכל לטובה. לכן התורה מביאה על שנותיו של יעקב במצרים – ויחי! וואו. יעקב ירד מצרימה ובשיא החשיכה הצ מ ליח לגלות אלוהות, חיות, שמחה, נחת. אהבה. כמה גדול זה שלא רק באורות וברגעים הגבוהים יש חיבור עמוק ושמחה. כמה גדול זה שברגעים המורכבים והלא פשוטים, רגעים של חושך ומצ מ רים, גם שם מצליחים לשמור על הש מ מחה. על החיבור. על האמונה. אפילו בתוך ההסתרה. בסדר כולם בסדר, אבל באי־סדר הכו מ חות מתגלים. יוסף במצרים קרא לבניו מנשה ואפ מ רים. "כי נשני אלוקים" – נשיון, שכחה, אפילו בהסתרה נמצא השם. "כי הפרני אלוקים בארץ עניי" – על ההפריה שזכה לה בתוך כל העוני, הג מ לות והחושך. עוד בטרם אביו של יוסף הגיע למצ מ רים, יוסף כבר זכה לעמוד בניסיון של שלמות הדעת ולהיות בשמחה בתוך מצרים.

מצרים. לקרוא לזה חיים? למה התורה מדגישה את זה? ויחי? רבותינו ז"ל מביאים שאותן שבע עשרה שנה, במצרים, היו עיקר ימי חייו שחי בשמחה ובנחת. אדם יורד לשיא החשיכה, לגלות, עוזב את המוכר לו, את ארצו, את מולדתו, את כל ההבטחות... ופתאום נקרא חי? שמחה? נחת? יעקב אבינו יורד למצרים, למקום הנ מ מוך והחשוך, ושם זוכה לפגוש ולהתא מ חד עם בנו האהוב יוסף. וחי. סוף סוף חי. עם ישראל חי. מביא רבי נתן שיש סוד גדול בדבר. כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר. יש עניין שיורדים דווקא למקומות החשוכים והמורכבים, וגם שם, דווקא שם, מצליחים להאיר, לחבר, לשמוח. לחיות. להיות. "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה". עיקר שלמות השמחה והחיות הוא שחוטפים את היגון והאנחה, והופכים אותם לשמחה. יתרון האור מן החושך. רבי נחמן מביא משל לשמחה, שיש מעגל של רוקדים וזה מדהים, אבל יש כמה אנשים מחוץ למעגל. אם "נחטוף" אותם פנימה מעגל השמ מ חה יהיה גדול יותר ושלם. ששון ושמחה הם מדהימים, ואפילו עוד יותר כשהם אוספים לתוכם את כל הח מ לקים הפחות זוהרים.

17 17:19 : יציאת השבת 16:18 : כניסת השבת חדשות השכונה ˆ יום שישי, י"ג בטבת תשפ"ב 17.12.21

זמני השבת: