כפס 10.2.23

דבר לא הכין את אוויר לנשימה: אמיר גוניקמן מהרצליה, רות זר גורדון מכפר סבא ואריה דביר מרעננה באמצע החיים להבין שהם על סף המוות. שום דבר גם לא יכול היה להכין אותם לכך שהאוויר שהם נושמים, לא יהיה זמין עבורם, ריאותיהם היו על סף קריסה, ובלי השתלה מיידית הם לא היו אמו ־ רים לשרוד, ואז קרה נס גדול, לכל אחד ואחת מהם: "חזרנו לחיים, חזרנו לנשום, חזרנו להיות מאושרים". בשבוע הבא תוצג תערוכת צילומי מושתלי ריאות במשכן למוסיקה ואומ ־ מושתלי ריאה 50 נויות ברעננה של אותה צילמה ורדי כהנא (ראו מסגרת). סיפורם של שלושה מהם מובאים כאן. "לא יכולתי לנשום" ) מכפר סבא ניהלה 65 רות זר גורדון ( חיים מאושרים, עד לרגע בו נודע לה כי לריאותיה, כמו גם לחייה, נותר זמן די קצוב. היא כבר הייתה בזוגיות שנייה, עם שלושה ילדים וארבעה נכדים, ניהלה קריירה אינטנסיבית כמנהלת חשבונות ואפילו התחילה ללמוד טיפול הוליסטי ולהדריך אנשים ונשים כיצד להפוך את חייהם למלאי משמעות. בת ־ שלה, הכול השתנה: 40 חילת שנות ה- "זה התחיל כשלפתע יצאו לי מהגרון כל מיני כחכוחים", היא משחזרת, "אמא שלי ז"ל ביקשה ממני להיבדק, פטרתי אותה בביטול. כשהיא נפטרה, זה הרגיש לי כמו צוואה שלה, והלכתי להיבדק. התוצאה הייתה מהירה וחד משמעית יש לי מחלה שנקראת אינטרסטיציאלית, שבה למעשה נגרם עיבוי של תאים, שגורמים לתאי הריאות למות לאט לאט. הכתובת על סיום חיי כבר נרשמה בקיר, התאריך לא היה ברור. "ההידרדות הייתה מדודה, כמה שנים המשכתי לחיות כאשר הריאות שלי מאבדות כל פעם אחוזי תפקוד. הגעתי למצב שלא יכולתי לנשום, של השתנ ־ תפקוד בלבד. ואז לקיתי 20% קויות, של בשלבקת חוגרת, קיבלתי אותה בשיא עוצמתה. כאבי תופת איומים, שגרמו לי להאצה בהידרדות, נזקקתי לבלון חמצן, ככה התנהלתי שמונה חודשים, כאשר מיום ליום אני לא מוסגלת אפילו ללכת כמו שצריך. כבר לא יכולתי יותר, זה היה ערב שבועות, אני מאוד מאמינה באלוהים, אני מדברת איתו המון, פניתי אליו כדבר איש אל רעהו, ואמרתי לו שיגאל אותי מייסורי, לכאן או לכאן. אני מאוד מאמינה בניסים שחג השבו ־ עות מסוגל לחולל. "אחרי שעה בדיוק מהרגע שהת ־ חננתי למות קיבלתי טלפון מפרופ' מרדכי קרמר, מנהל מערך הריאות בבילינסון, הוא הודיע לי שהיום עושים תיקון שבועות בריאות שלי, שנמצאה וחודשיים, ליאל 16 תורמת, ילדה בת בבלר ז"ל שנהרגה בתאונת דרכים, התמונה שלה אגב נמצאת אצלי קבוע במסך הטלפון הנייד, היא כמו בת או נכדה שלי, גם המשפחה שלה הם כמו המשפחה שלי. "הניתוח הצליח, תוך שבוע וחצי שו ־ חררתי מבית החולים, ולראשונה לאחר שנות סבל וייסורים, התחלתי לנשום כמו שצריך, התחלתי לחיות, לנסוע לחול, לטייל, לנשום את האוויר הצ ־ לול ש ל מרחבי הטבע, אפילו התחלתי

אמיר גוניקמן: "התברר שבאותו

היום נפטר כומר נוצרי איטלקי שנה 15 שחי בארץ, קראו לו פאולו אונורי, לקה באירוע מוחי. אחותו הגיעה מאיטליה במיוחד והסכימה לתרום את איבריו"

אמיר גוניקמן

תערוכת צילומים יוצאת דופן של הצלמת ורדי כהנא שמציגה "ידיעות השרון" ‰ מושתלי ריאות, תוצג בשבוע הבא ברעננה מביא את סיפורם של שלושה מהם, אמיר גוניקמן, רות זר גורדון ואריה דביר, שמספרים על המאמץ בכל נשימה, על התפילה לנס, הטלפון הגואל שבישר להם שנמצאה עבורם המטרה: לנשום

רות זר גורדון: "התמונה של הנערה ליאל בבלר ז"ל שתרמה לי את אצלי קבוע במסך הטלפון הנייד, היא הריאה, נמצאת

כמו בת או נכדה שלי"

ריאה ועל הקשר עם משפחות התורמים / אשר אטד ג י / / צ י ל ו ם : י א י ר ש ג י א /

מעמיקות יותר, לוקחים לי ביופסיה hp ומגלים אדוני יש לך מחלת ריאות שזה סוג של מחלה שיש לה רגישות יתר דלקתית, תאמין או לא ל-לשלשת של יונים ותרנגולים, לא שהתעסקתי עם זה, אבל יש לי את זה באוטו לפעמים או במרפסת, וזו מחלה סופנית שבלי הש ־ תלה יש לה כיוון אחד בלבד. נכנסתי לרשימת ההשתלה, ובינתיים המצב שלי החל להדרדר די במהירות. "מבחור בריא כמו שור, הפכתי באמת לשבר כלי. הייתי מסתובב עם בלון

נתב"ג ורשות שדות התעופה, לא האמין שהוא לא ירוץ יותר על ג'בלאות. "לפני כשלוש שנים התחלתי לשים לב שאני לא 'סוחב' מה שנקרא, אני אדם בריא, רץ, עשיתי הרבה בחיים, הכושר שלי מצוין, אבל משהו איתי לא רגיל, בהתחלה חושבים שזה הגיל אבל אחר כך מבינים מאוד שזה משהו אחר. שאתה מתקשה פתאום לנשום. "התחלתי לפקוד את רופא המשפחה, ועוד רופא, ואחד מתחיל לחשוד שאולי יש לי מחלת ריאות כרונית, מגיע לבדיקות

לצייר, החיים הם יפים אז למה שלא נצייר אותם". מלאכים בלבן ) 70 מחלת הריאות של אריה דביר ( מרעננה התגלה אצלו ממש רק לאח ־ רונה. האיש עם הרזומה העשיר במערך הביטחון של צה"ל שהקים אפילו את היחידה לאבטחת אישים של הרמטכ"ל, שאת כל הקריירה שלו, עד לפני כשלוש שנים, בילה כראש מערכי הבטחון של

10.2.2023 ˆ ידיעות השרון 26