לימודים וחינוך
2023 ינואר וחינוך לימודים
מי שולט בהגה? סטודנטים להנדסת תעשייה
וניהול מתנסים ופותרים בעיות בתחום הנהיגה האוטונומית
הכיתה הווירטואלית: על האפליקציות ותוכנות הניווט בתוכניות הלימודים דייט עם מחשב: הבינה המלאכותית בשירות הוליווד באקדמיה הישראלית יוקר התואר: מחצית מהסטודנטים מובטלים ומאוכזבים מהטיפול ביוקר המחיה. סקר!
מחלקת מוספים מיוחדים
כשיוצאים מאזור הנוחות מגיעים למקומות מדהימים
הטרנד החדש בעולם ההשכלה הגבוהה
צעירים רבים בוחרים ללמוד רחוק מהבית ולהרגיש חו"ל. כשהם יוצאים מהאזור המוכר והידוע, הם פורצים גבולות
יותר ויותר צעירים ברחבי העולם מחליטים בשנים האחרונות לעזוב את בית ההורים ולהגיע למוסדות לימוד מרוחקים, שמעניקים להם, לצד הלימודים האקדמיים, הזדמנות לצאת מאזור הנוחות ולפתח כישורים חדשים, שייסעו להם בהמשך דרכם. "מחקרים מראים, כי 'יציאה מאזור הנוחות', הכוללת פעמים רבות שינוי המיקום, האנשים והגירויים אליהם נחשפים הסטודנטיות והסטודנטים החדשים, עשויה לגרות תהליכי למידה — החל ברמה המוחית וכלה ברמה ההתנהגותית", אומר ד"ר עומר הורוביץ, ראש החוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל־חי. "'יציאה' שכזו מאפשרת להם לפתח כלים ואסטרטגיות חדשות ללמידה המשוחררות מההרגלים הקודמים שלהם. זאת בנוסף למפגשים חדשים, הן עם מקומות והן עם אנשים, המחזקים את הפעילות המוחית הקשורה לתגמולים ותמריצים. זו הזדמנות מצוינת עבור צעירים רבים לקדם ולשכלל יכולות וכישורים קיימים ולפתח חדשים". המכללה האקדמית תל־חי, השוכנת בליבו של הגליל המזרחי, מצליחה למשוך אליה אלפי צעירים וצעירות: מהסטודנטים במכללה אינם תושבי הגליל 70% יותר מ־ המזרחי ומגיעים אליה מכל רחבי הארץ. נתון מרשים זה נובע, בין השאר, מתוכניות לימוד אטרקטיביות, מרמה אקדמית גבוהה, המאפשרת הצלחה בלימודי המשך בארץ ובעולם, מאחוז גבוה של סטודנטים שמשתלבים בעולם התעסוקה במקצוע שרכשו, ומאווירת לימודים מהנה באחד האזורים היפים ביותר בארץ. הסטודנטים באקדמית תל־חי מרוצים מהנהירה צפונה. "עכשיו אני יכול לומר — סוף סוף יצאתי מאזור מוכר לאזור חדש ופיתחתי מיומנויות שלא הכרתי בעצמי, שמסייעים לי לא רק בלימודים, אלא בכל תחומי החיים", אומרת עמית ), סטודנטית למדעי התזונה. גם דין שלומי, סטודנט 27 מאל (
למדעי המזון, לא היה מחליף את האקדמית תל־חי בשום מוסד אקדמי אחר. "החיים רחוק ממה שאני מכיר פיתחו אצלי עצמאות ויצירתיות ומאפשרים לי לעשות דברים שלא חשבתי שאעשה", הוא אומר. חוגים אקדמיים לתואר ראשון, 15 באקדמית תל־חי המחולקים לשלושה קמפוסים. בקמפוס מערב שוכנת B.Sc הפקולטה למדעים וטכנולוגיה, המעניקה תואר . בחוגים מדעי המחשב, מדעי הסביבה, מדעי החי, מדעי התזונה, מדעי המזון, ביוטכנולוגיה במסלולים קדם רפואה, ביו־דאטה וחקלאות. בקמפוס מזרח שוכנת הפקולטה .B.A למדעי החברה והרוח, המעניקה, בין השאר, תואר . בחוגים חינוך, לימודים רב־תחומיים, כלכלה וניהול, פסיכולוגיה, שירותי אנוש, עבודה סוציאלית ולימודי מזרח אסיה. תוכניות לימוד 13 כמו כן מציעה המכללה באותם קמפוסים לתואר שני: ביוטכנולוגיה, מדעי התזונה, מדעי המים, ניהול וכלכלה, עבודה סוציאלית, לימודי גליל, דרמה־תרפיה, חינוך, תרפיה באמנות, פסיכולוגיה התנהגותית, פסיכולוגיה חינוכית, פילוסופיה משולבת עשייה ועוד. תל־חי מתגאה גם בקמפוס קצרין, שבו נלמדים תוכניות מהפקולטה לחינוך והוראה, ביניהן החוג לחינוך והוראה ). במסגרת החוג לחינוך B.Ed ) והחוג לחינוך גופני (. B.Ed.( והוראה ניתן ללמוד במסלולים לחינוך מיוחד, הגיל הרך, יהדות, לימודי ארץ ישראל, מתמטיקה, אנגלית, לשון עברית, חינוך גופני, מדעים וביולוגיה. בכל אחד מהחוגים ניתן גם ללמוד במסגרת תוכנית המצטיינים להוראה - רג"ב (ראש גדול בהוראה). בקמפוס קצרין נלמדות גם ) בניהול וארגון מערכות M.Ed התוכניות לתואר שני (. חינוך, הוראת החינוך גופני, עיצוב ופיתוח למידה והוראה ותואר שני מוסמך בהוראה בהתמחויות ביולוגיה, יהדות, ארץ ישראל, לשון עברית ומתמטיקה. סגל הוראה מוביל סגל ההוראה במכללה מורכב מחוקרים ומומחים מובילים בתחומם, החל בחינוך ועבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, חינוך מיוחד וטראומה, דרך נושאים הקשורים לחקלאות, סביבה, מים, ביוטכנולוגיה ועד תזונה, מזון ועוד. במכללה מעבדות מחקר מתקדמות, הכוללות ציוד וטכנולוגיות משוכללות. לא רק התשתיות מתקדמות, גם מספר שעות המעבדה שלומדים הסטודנטים בפקולטה למדעים וטכנולוגיה גבוה בצורה משמעותית מזה של הסטודנטים לתואר ראשון במוסדות
צילום: קריאטיבי
מתוך מתחם ביופיליה קמפוס קצרין האקדמית תל־חי
אקדמיים אחרים בארץ, מה שנותן להם יתרון בולט על פני סטודנטים אחרים בשוק העבודה. המכללה דואגת גם לרווחת הסטודנטים ומסייעת לסטודנטים הזקוקים במלגות לימודים, מלגות מחיה ומלגות הצטיינות. בנוסף לכך היא מפעילה תוכנית מיוחדת, המאפשרת לסטודנטים להשתלב בתעסוקה כבר במהלך לימודיהם. כך ניתן למצוא סטודנטים מהחוג למדעי המחשב , מלאנוקס, תדירן- BMC שעובדים במפעלי הייטק, כמו: ועוד. רובם הגדול של הסטודנטים משתלב Red Hat קשר, באופן קבוע במקום התעסוקה עם סיום לימודיו. כל מסלולי הלימוד האקדמיים והחוץ־אקדמיים יוצרים קמפוס עשיר ותוסס, ובו פעילות ענפה של אירועי אומנות, תערוכות, כנסים, ימי עיון ופעילויות חברתיות מגוונות. "תל־ חי לימדה אותי שתמיד יש דברים לגלות ולאן להתפתח", מסכמת זוהר אסתרין, סטודנטית לעבודה סוציאלית, את שביעות רצונה מהלימודים במכללה. הכתבה מטעם המכללה האקדמית תל־חי
מוזמנים לדבר עם האקדמית תל־חי גם בווטסאפ:
לפרטים נוספים ולהרשמה במכללה 16.2 ליום פתוח ב־ האקדמית תל־חי יש לסרוק את הברקוד:
צילום: קריאטיבי
מתוך מוקד מחקר באגמון החולה-קק"ל, המכללה האקדמית תל־חי
2023 ינואר וּ וחינוך לימודים וּ 2
הגיע הזמן שלך להשקיע ביוניקורנים! להשקיע בעצמך, להשקיע בחברה המכללה האקדמית בית ברל
הסבה מזורזת לחינוך והוראה
הלימודים מותאמים למציאות המשתנה והפיתוחים הטכנולוגיים במגוון מקצועות: בפברואר 1- מתחילים ללמוד ב בספטמבר את.ה כבר מורה! 1- וב לאור הביקוש למורים, המכללה מציעה תוכנית מזורזת להכשרת אקדמאים להוראה. התוכנית מיועדת להכשרה במסלול היסודי ומסלול העל - יסודי. | פיזיקה | ביולוגיה | כימיה | מתמטיקה | אנגלית מדעי החברה והרוח | מידע ונתונים | מדעי המחשב אפשרות לקבלת מלגה לחברי ארגון המורים העומדים בתנאים
* 9121 מהרו להירשם www . beitberl . ac . il
מי ישלוט בעתיד ברכב: הנהג האנושי או רובוט? הסטודנטים במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל עובדים על האתגר לימודים וחינוך טכנולוגיה מפעילי הרכב האוט נ מי
ד"ר אורן מוזיקנט עם קסדת בריין ספייס
"בעשורים הקרובים הרכב האוטונומי יצטרך מדי פעם עזרה של נהג אנושי מיומן". זה כולל מוניות? "כן. הבעיה היא שאין כדאיות כלכלית בהעסקת נהג מיומן שיישב למשל במונית אוטונומית ורוב הזמן לא יעשה כלום". אז מה עושים? "נוכל לאפשר לנהג כזה להתחבר מרחוק, ממרכז בקרה, כמו בשיחת זום. למשך זמן קצר הנהג המרוחק ישלוט ברכב כדי לפתור את הבעיה, עד שנגיע למצב שבו הרכב האוטונומי יוכל לקחת שוב את השליטה. "ברשות החדשנות (לשעבר משרד המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר) השכילו להבין שהנהיגה מרחוק היא הדבר הבא בשוק הרכבים,
במרכז דגם מוקטן וקל של רכב ניסוי קומפקטי, במבנה מיוחד (מסבך משוכלל) לבדיקה של אלגוריתמים להיגוי דינמי. רכב הניסוי פותח על ידי צוות של שישה חוקרים - אוראל דיקובסקי, ירין מעודה, משה כהן, אריאל עופר, נעמה רצבי ואריה לוין. הם מי שפיתחו את האלגוריתמים והתוכנה לשליטה ברכב מרוץ אוטונומי בגודל מלא. וזאת לצורך השתתפות במרוץ האינדי העולמי למכוניות מרוץ ללא נהג! הפיתוח שלהם נבחן תחילה בסימולציה וזכה להצלחה רבה, ועכשיו ניתן לראות את הצלחתו בפועל. הפרויקט כולו נעשה בהנחייתם של פרופ' צבי שילר, ראש המחלקה, והמהנדסים משה קלמן ותמיר אילן. ד"ר מוזיקנט, מה מיוחד ברכב האוטונומי
המשלב ביחד עם הלימוד התיאורטי התנסות בפועל בקשיים העולים כתוצאה מהפעלת רכב אוטונומי. אז מה לומדים במסגרת הקורס? פשוט מתנסים בהתמודדות עם מצבי נהיגה מגוונים ומורכבים, שבהם הנהג האנושי יהיה חייב לשתף פעולה עם המערכת האוטונומית. ולא רק זאת. לדברי ד"ר אורן מוזיקנט, ראש המרכז הרב־תחומי , הייחודיות לרכב אוטונומי באוניברסיטת אריאל של המרכז לרכב אוטונומי היא בהתמקדות במשתמשי/ות הדרך הנדרשים להתמודד עם מכונה אינטליגנטית, אך לא חסרת בעיות. אין כמעט מערכת אחת ממוחשבת בכל העולם שלא סובלת מתקלות, נדירות ככל שיהיו. אבל כשמדובר ברכבים, תקלות עלולות לגבות חיי אדם. זה
הרכב האוטונומי כבר כאן, והמומחים צופים שבעוד מספר עשורים לא נראה יותר נהגים אנושיים על הכביש. נשמע מלהיב או מפחיד? תלוי את מי שואלים. אבל עד שזה יקרה, אנחנו צפויים לראות בינתיים שני נהגים לכל רכב: האחד אנושי והשני רובוט. פתגם רוסי אומר שריבוי טבחים במטבח מקדיח את התבשיל, אז תחשבו מה יקרה ברכב כזה, שבו לשני הנהגים - האנושי והמתכתי - תהיה שליטה מלאה על ההגה והדוושות. לצד החסרונות יש לקחת בחשבון שכל אחד משני הנהגים רואה ותופס את הסביבה קצת אחרת. לכל אחד מהם רעיון מעט שונה לגבי הנתיב שצריך לבחור, המהירות שבה צריך לנהוג, המרחק שיש לשמור מהרכב לפנינו, האם לחצות את הצומת באור צהוב, האם לעקוף רכב אחר ועוד החלטות. מהצד השני יש לכל נהג כזה יתרונות. הרובוט מעולה במשימות חוזרות ונשנות. הוא יכול לראות היטב בחושך, לא מתעייף, לא מדבר בטלפון ולא מסמס, לא שותה אלכוהול לפני הנסיעה וגם לא לוקח תרופות וסמים. לעומתו, הנהג האנושי יודע לקבל החלטות אתיות, הוא טוב בהסתגלות ובהתמודדות עם מצבים חדשים ובפרשנות של המציאות. אז האם שיתוף הפעולה בין שני הנהגים יביא לניצול מקסימלי של היתרונות של כל אחד? או אולי יבליט את החסרונות? האם הם יוכלו לעזור ולתמוך זה בזה בצורה מיטבית, להעביר את השליטה ברכב ביניהם כמו שחקנים במשחק טניס זוגות - שבו שני השחקנים מעולים ויודעים מתי כל אחד צריך לחבוט בכדור, או ששניהם ייצאו מנקודת הנחה שדווקא הנהג (השחקן) השני הוא זה שיטפל כיאות בסיכון שהולך ומתממש? סטודנטים/ 40 בדיוק עם הסוגיות האלה מתמודדים ות, שנרשמו לקורס בשם "מפעילי רכב אוטונומי – אתגרי הגורם האנושי", במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל. מדובר בקורס מיוחד,
במרכז לרכב אוטונומי מאמינים, כי רכבים אוטונומיים אשר יתחשבו בהעדפות האישיות של המשתמשים בהם - יתרמו לתחושת אמון הציבור, ויתרמו לקבלה האוניברסלית של טכנולוגיית הרכבים האוטונומיים, אשר לוקה בחשש מצד ציבור הנהגים
ד"ר אורן מוזיקנט
והם הקצו מימון מיוחד לפרויקט מחקר ופיתוח, שמטרתו יצירת התשתית עבור נהגים מרוחקים, שתעזור למפעיל המרוחק להתמודד עם הקושי של ניהוג מרחוק". איך זה בדיוק יעבוד? "הנהג האנושי יישב בתוך עמדה מיוחדת במרכז הבקרה וישלוט על כמה רכבים בערים שונות. הוא יפעיל למשל רכב משפחתי בירושלים, יעבור לנהג רכב ביפו ומשם יעבור לניהוג רכב חירום דרך שטח מורכב אחר. חלק מהאתגרים יהיו קשורים לאיכות התקשורת והתמונה שהוא
שבניתם? "לרכב האוטונומי יש תכונות ייחודיות כמו מודולריות. הוא מורכב ממוטות המחוברים באמצעות ברגים בצמתים, מה שמקנה לרכב כושר נשיאה גדול יחסית למשקלו, וניתן להתקין עליו חיישנים לכל הכיוונים. המבנה המודולרי מאפשר תיקון קל של הרכב במקרה של התנגשות על ידי החלפת המוטות שנפגעו". ומה יקרה כאשר הרכב האוטונומי לא יוכל להתמודד עם האתגר שניצב בפניו, ולא יהיה נהג אנושי מיומן ברכב?
מציב בפנינו, נהגי הרכבים העתידיים, אתגרים משמעותיים מאוד. הסטודנטים במרכז המחקר באוניברסיטת אריאל בוחנים במסגרת הקורס דרכים אשר יקלו על אימוץ הרכב האוטונומי, על ידי הפיכת הנסיעה לנעימה ובטוחה יתר, אפילו במצבים שבהם הרכב האוטונומי לא יודע כיצד להתמודד עם אתגר הנהיגה. מונית אוטונומית כדי ללמוד מקרוב כיצד יש להתמודד עם אתגרי המערכת האוטונומית, בנתה קבוצת סטודנטים
מיוצר ע“י
מיוצר על ידי חיים וינטה מכירות: מנהל אלי שריד מנהל תפעול ולוגיסטיקה: יפית יפרח סמנכ"לית לוח ומוספים מיוחדים: ז'נה גלצר גרפיקה: יונת דביר עיצוב גרפי: זוהרה זולברג ובטי כספי הפקה: ענתי גילעד כתבת: שאטרסטוק תמונות: ראשון לציון 1 נח מוזס המערכת: 03-6929228 ליצירת קשר חייגו:
מחלקת מוספים מיוחדים
2023 ינואר וּ וחינוך לימודים וּ 4
ניסוי נהיגה מרחוק
במסגרת הקורס מתנסים בהתמודדות עם מצבי נהיגה מגוונים ומורכבים, שבהם הנהג האנושי יהיה חייב לשתף פעולה עם המערכת האוטונומית
למשתמש', אולם אופן איסוף המידע יכול לפגוע בפרטיות". ומה פיתחת? "החיישן שפיתחתי משתמש במדד של עוצמת האחיזה בהגה. ההנחה היא שנהג שאוחז את ההגה בחוזקה, יותר ממה שנדרש, נמצא בלחץ. הצלחתי לאשש זאת בסדרה של ניסויים, שבהם הכנסנו משתתפים בניסויים ללחץ. בדקנו כיצד מדד עוצמת האחיזה ) היה stressor משתנה ככל שהגורם ה'מלחיץ' ( משמעותי יותר. כמו כן מצאנו ערכי קורלציה (קשר סטטיסטי) גבוהים למדדים אחרים של לחץ כמו מוליכות העור (מדד המשמש למשל במכונת אמת)". הרכב החכם שמבין אותנו "הרכב האוטונומי הוא מערכת מורכבת קשה להבנה ולשליטה", מסכם ד"ר אורן מוזיקנט. "זה נכון, אבל אנחנו יכולים לתכנן את הפעולות שלו באופן טוב יותר, כך שיהיה מותאם יותר עבורנו. יש מחקר שעוסק ביכולת לשלוט ברכב לא בדרך המסורתית, דרך הגה ופדלים - אלא על ידי תנועות אחרות. "מהנדס המעבדה שלנו, אלכס קופרמן, חיבר מערכות מדידה פיזיולוגיות, המודדות תנועות למערכת ECG ו־ EEG עיניים, מנח ראש, אותות השליטה ברכב. הוא הדגים כיצד הרכב מאט כאשר העיניים נעצמות (למשל כאשר הנהג עייף). הרכב האוטונומי של קופרמן מפרש את המצב של הנהג, ומאט כשהוא 'מבין' שהיכולת של הנהג נפגעה. "מחקר נוסף עוסק ביכולת לחזות על סמך מדדי (גלי מוח) את הכוונות של הנהג או המפעיל. EEG למשל האם המפעיל מתכוון לבלום? המשמעות היא שהרכב יבין אותנו ויבצע את הפעולה עוד לפני שנספיק להעביר את הרגל לדוושת הבלם. כך נוכל לחסוך בזמן התגובה של הרכב ולהציל חיי אדם". לדברי ד"ר מוזיקנט, "המשמעות של מחקרים הללו חשובה גם עבור נכים. אם נצליח במחקר שלנו, נוכל לאפשר גם להם לנהוג רכב באמצעים שהיום לא עומדים לרשותם". רוצים להצטרף לצוות המחקר של המעבדה? "פעילות המרכז לרכב אוטונומי", מסביר פרופ' שרגא שובל, דקן הפקולטה להנדסה, "מקדמת אפשרויות לשליטה ובקרה אנושית מרוחקת והתערבות במידת הצורך בשימוש ברכב אוטונומי. שליטה מרחוק מהווה פתרון טכנולוגי המאפשר שימוש ברכבים אוטונומיים בסביבות ציבוריות מעורבות, הכוללות רכבים אוטונומיים ורכבים נהוגים על ידי בני אדם ומשתמשי כביש נוספים (רוכבי אופניים וקורקינטים, הולכי רגל וכו'), כפי שאכן קורה בעולם. "אנחנו מזמינים תלמידי מחקר להצטרף אלינו, ולהוביל מהפכה במחקר רב־תחומי, המשלב תחומים מרובוטיקה, מדעי המחשב ופסיכולוגיה. תלמידי המחקר עוסקים בנושאים חדשניים בתחום קבלת ההחלטות של הרכב האוטונומי לצד החוויות של הנוסעים והנוסעות בזמן נסיעה ברכב האוטונומי, מה רמת הנוחות שהם חשים, מה תחושת הביטחון שלהם/ן ברכב, ומה מידת העומס, הלחץ והאמון
אבל זה לא היתרון היחיד בה. המערכת, שנכון להיום נוהגת רק בסימולטור - מסוגלת לנסוע למרחקים גדולים יותר ללא מעורבות בתאונות! לשמור על מרחק גדול יותר ממשתמשי הדרך האחרים, בנוסף ליכולתה לנהוג בצורה יותר מתונה ורגועה. במרכז מאמינים, כי רכבים אוטונומיים אשר יתחשבו בהעדפות האישיות של המשתמשים בהם - יתרמו לתחושת אמון הציבור, ויתרמו לקבלה האוניברסלית של טכנולוגיית הרכבים האוטונומיים, אשר לוקה בחשש מצד ציבור הנהגים. הנוחיות לגיל השלישי תהילה הירש, ומה עם אוכלוסיית הגיל השלישי? , חוקרת בהנחיית פרופ' סטודנטית לתואר שלישי שרגא שובל וד"ר אורן מוזיקנט הסתגלות לרכב אוטונומי של מבוגרים. "בחנתי מחקרים מכל העולם ומצאתי, כי אנשים מבוגרים, בעיקר נשים, נוטות להגביל את עצמן בכל הקשור בנהיגה", היא מסבירה. "כלומר הן נוטות לנהוג פחות, בעיקר בזמנים (לילה למשל) או במקומות מאתגרים. כחברה היינו רוצים שאנשים מבוגרים ישמרו על הניידות שלהם, ימשיכו להגיע לאזורי בילוי, ספורט, נופש ותרבות – פעולות שמגדילות את תוחלת ואיכות החיים ומאפשרות הישארות בקהילה, אך האם נשים מבוגרות ישתמשו ברכב האוטונומי?". ומה התשובה? "בניתי ניסוי מיוחד לבחון את ההסתגלות של נשים מבוגרות לנסיעה ברכב אוטונומי, והן התרגשו מאוד להשתתף במחקר ולהתנסות בטכנולוגיה חדשה". למרות הפוטנציאל של המחקרים שתוארו לעיל, לא סביר שאדם הנכנס לרכב יעטה עליו שורה של חיישנים פיזיולוגיים לצורך אומדן תחושת הלחץ. יותם סהר, סטודנט וזה בדיוק האתגר שאיתו בחר , להתמודד, בהנחיית פרופ' שרגא לתואר שלישי שובל וד"ר מיכאל וגנר: "האתגר שלי הוא בתחום החישה", הוא אומר ומפרט: "כיצד נוכל לאמוד את הלחץ של הנהג באמצעים פשוטים. ללא חיישנים פיזיולוגיים הדורשים מגע ישיר - כדי לתת מידע אמין, או מצלמות שאומנם מאפשרות מדידה 'שקופה
צילומים: באדיבות המרכז לרכב אוטונומי, אוניברסיטת אריאל
בעבודתם על אתגרי הגורם האנושי, הוא תחום תחושת הנוסעים. סגנון הנסיעה המועדף הינו אישי. יש המעדיפים סגנון נסיעה חלק ורגוע, ויש הנהנים מתחושת נסיעה אסרטיבית יותר. מטרת המחקר היא לעזור לרכב האוטונומי לחוש לא רק את הסביבה - היכן נמצא הכביש, המדרכה, הרמזורים ומשתמשי הדרך האחרים - אלא גם את תחושות הנוסע". מיכאל במסגרת מחקר ממומן של משרד המדע, פלישר, סטודנט לתואר שני במחלקה למדעי , בחר לפתח, בהנחייתם של ד"ר אורן המחשב מוזיקנט ופרופ' עמוס עזריה, "מערכת מודעת־ נוסע" - מערכת אוטונומית, שלמדה לבצע תמרוני נהיגה תוך התחשבות בחוויית הנוסעים ברכב. המערכת, שפותחה באמצעות למידת מכונה, משתמשת במודל להערכת מדדי הלחץ של הנוסעים (באמצעות מדדים פיזיולוגיים, דוגמת קצב לב ומוליכות העור), ובעזרתו מתגמלת את הנהג האוטונומי על נסיעה רגועה. בהשוואה לנהג אוטונומי רגיל, המערכת המודעת־נוסע למדה בזמן קצר יותר לנהוג במסלול שניתן לה.
יקבל מהחיישנים וחלק יהיו קשורים ליכולת שלו בתור נהג מרוחק להסתגל במהירות לסצנה החדשה. נשמע דמיוני? אלו בדיוק המצבים שאיתם הסטודנטים במרכז המחקר האוטונומי מתמודדים". תשתית למחקר ותחושת הנוסע מי שהוביל את המאמצים להקמת התשתית המעבדתית של המרכז לרכב אוטונומי הוא לאון אלטריץ, דוקטורנט, חוקר ושותף להקמת "תחילה זכינו במענק המרכז באוניברסיטה. להקים מעבדה ניידת – לרכב שנועד לניסויים ברכב אוטונומי", הוא מספר איך הכול התחיל. "הרכב מאובזר בשלל חיישנים, כמו מצלמות וחיישני לידר. בהמשך חברנו לחברות ישראליות, , אשר אפשרה לנו לנהוג את DriveU כמו - שפיתחה Cognata הרכב ממרחק רב, וכמו סימולטור נהיגה ייחודי, המאפשר לנו לבחון מערכות אוטונומיות בלי הסיכון של יציאה לניסויי , Cognata שטח. בעזרת סימולטור הנהיגה של הסטודנטים שלנו יכולים לייצר תרחישים לבחינת התפקוד של המערכות האוטונומיות. בנוסף הסימולטור מאפשר לבחון את תפקודם של הנהגים מפעילי המערכת המורכבת הזו. האפשרות לנהוג מרחוק את הרכב האוטונומי משמעותית מאוד. למשל היא מאפשרת לנו לבצע ניסויי 'הקוסם מארץ עוץ'". שזה אומר? "בניסוי כזה הנהג המרוחק (הקוסם שלנו) שולט ברכב מרחוק, אבל מי שנמצא ברכב לא יודע זאת וחושב שהרכב נע באופן אוטונומי. כך אפשר לבחון את התגובה של אנשים לפעולות הרכב האוטונומי מבלי באמת לפתח רכב כזה. מהנדסי המעבדה שלנו, אלכסנדר קופרמן ועומר שחק, בשיתוף סטודנטים/ות הלומדים לתארים מתקדמים, עמלו כדי להטמיע את הטכנולוגיות הללו". והתוצאה? "אני גאה מאוד בעבודה של הסטודנטים/ות, שהצליחו ליצור מערכות מתוחכמות מאוד בהיבט ההנדסי, ברמה שלא מביישת צוות פיתוח הרבה יותר מנוסה. "נושא נוסף שבו הסטודנטים מתמקדים
לאון אלטריץ חוקר במרכז לרכב אוטונומי נוהג מרחוק ברכב הניסוי
ברכב האוטונומי". קישור לאתר המעבדה: www.ariel.ac.il/wp/mobile-lab
5 וּ וחינוך לימודים וּ 2023 ינואר
הוראה מחוץ לקופסה
צילומים: יורם פרץ מכללת קיי
עם טכנולוגיות, כמו כיתת הלמידה האופפת ומשקפי מציאות מדומה, לצד מגוון אמצעים מתקדמים, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מכשירה היום את מורי המחר, ומציעה: ערכי צדק, מגוון והכלה במתכונת יצירתית ובחזית החדשנות הטכנולוגית
במפגש פיזי. אנחנו לא רק מלמדים אותם להפעיל את הטכנולוגיה, אלא לבנות מערכי שיעור מתוחכמים, לחלק את התלמידים לקבוצות למידה, ולהשתמש באמצעים טכנולוגיים שמציע הזום ומסייעים למורים להשתלט על הכיתה מרחוק". וזו רק ההתחלה. לדברי הנשיא, כבר היום מכללת קיי נמצאת הרבה מעבר לזום, והיא בין הראשונות שמטמיעות בעולם החינוך וההוראה שתייםמהטכנולוגיות המתקדמות – ) Immersive Learning כיתת הלמידה האופפת ( ביותר: זוהי כיתה שנבנתה, והיא מצוידת במקרנים מתקדמים, שמקרינים תכנים על הקירות והרצפה בליווי חיישני מגע, שהתלמידים מוזמנים ללחוץ עליהם, להיכנס לעולם שלם שנפתח בפניהם, כשהם שותפים לחוויה. טכנולוגיה זו מיושמת בתחומי הידע השונים, בהםהיסטוריה, מתמטיקה, ביולוגיה ורבים נוספים. הטכנולוגיה נמצאת בשלבי הטמעה במכללה, כשצוות המרצים עובר סדרת השתלמויות בהפעלתה. רטנר: "אנו מאמינים שאנו מעמידים לרשות הסטודנטים את אחת הטכנולוגיות המתקדמות בעולם. היא כבר קיימת במספר בתי ספר, כולל אחד בבאר שבע, ואנו מעוניינים שהסטודנטים שלנו יידעו להשתמש בה כשייצאו להוראה בשטח". משקפי מציאות הטכנולוגיה השנייה בשלבי הטמעה היא , ואף היא מאפשרת ללומדים להיכנס ) VR וירטואלית ( לעולמות חדשים, להכירם ולהבינם באופן המוחשי ביותר. . כך ייראו הכיתות בשנים 22 "מדובר בכלים של המאה ה־ הקרובות, כשהאינטרנט יהפוך לכלי מיושן. הכול רץ קדימה ומדי שבוע שומעים על פיתוח כזה או אחר, ואין שום סיבה שהאמצעים המותאמים לחינוך והוראה לא ימצאו דרכם אלינו", מציין רטנר ומוסיף, כי בשנים הקרובות תטמיע המכללה פרקים שלמים מחומר הלימוד וההוראה בתוך טכנולוגיות אלה, מתוך כוונה שכבר בשנת הלימודים תשפ"ד חלק מהקורסים יועברו בעזרת הטכנולוגיות האלה ואנחנו כבר עסוקים בימים אלו, בהכשרת המרצים לכך. "אני גאה שאנו במכללת קיי נוטלים חלק במהפכה הטכנולוגית הזו בתחומי החינוך וההוראה, וזהו אחד מהנושאים שאדחוף קדימה", מסכם הנשיא. הכתבה מטעם המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע
ביישוב ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. אנחנו כאן בשביל כולם, ומתוך כך נגזרת הייחודיות שלנו", מסביר רטנר. אבל זה ממש לא הכול. בתהליך ההכשרה המכללה רואה חובה בהנחלת תפיסות עולם פדגוגיות שונות, המבוססות על מחקרים פורצי דרך ועל הידע של המרצים האיכותיים המלמדים בה. כמו כן ההתנסות המעשית בכיתה מתחילה כבר בשנה הראשונה ללימודים, כאשר את הסטודנטים מלווים מדריכים פדגוגיים מעולים מתחומים שונים, המעניקים להם תחושת ביטחון לעמוד בפני כיתה ולנהל אותה באופן מיטבי. עולמות חדשים נפתחים החזון החינוכי הייחודי של המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בא לידי ביטוי באמצעי ההכשרה הכי מתקדמים, בחזית הטכנולוגיה כיום. פרופ' רטנר, כיצד המכללה מכשירה את מורי המחר? "אנחנו ערים לצרכים ההולכים ומשתנים בקרב הילדים של היום ועוד יותר מכך - הילדים של המחר. משבר הקורונה, שהותיר רבים בבית, דחף הכול קדימה, לעולם של טכנולוגיות מתקדמות, כשהזום החליף את הלוח והגיר (או הטוש). הכלי הזה, שהוא נגיש ופשוט לכל אחד דרך המחשב או הטלפון נייד, אינו מסתכם בלחיצה על כפתור ההפעלה; מורה צריך להיערך היטב לשיעור ולעבוד עם התלמידים דרך הזום על הדברים שהיו צריכים להילמד
לאמעטמוסדות להכשרתמורים פועלים בישראל, אבל אף אחד אינו דומה למכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע. ייחודיותה מתחילה במיקומה – היא נטועה בפריפריה הדרומית בבאר שבע, קרוב לערים כנתיבות, אופקים ודימונה ובסמיכות ליישובי הפזורה הבדואית. ואכן חלק מהסטודנטים הלומדים בה, מגיע מהחברה הבדואית. עובדה זו מצריכה חשיבה יצירתית בסוגיית המענים הנדרשים במערכת חינוך שמורכבת מתלמידים בעלי רקע תרבותי שונה ומגוון. בראש המכללה עומד מזה כשנה פרופ' אריה רטנר, סוציולוג וקרימינולוג, לשעבר ראש בית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, דיקאן הפקולטה למדעי החברה ונשיא המכללה האקדמית כינרת. "הגעתי לכאן אחרי שנה באקדמיה, עיקרן באוניברסיטת חיפה, כמרצה 40 ופרופסור מן המניין בסוציולוגיה, קרימינולוגיה ומשפט פלילי. לאחר כל כך הרבה שנים הרגשתי שהגיע הזמן לשינוי. כשפנו אליי ממכללתקיי והציעו לי להציג מועמדות לתפקיד נשיא המכללה, שמחתי, כי ראיתי בתפקיד אתגר מאוד גדול, מהסיבה שהיאמייצגת ביומיום תפיסות שמתיישבות עם תפיסת עולמי – צדק, מגוון והכלה. אלה הדברים שאנו מנחילים לסטודנטים שלנו, ומכאן הם יוצאים לדרכם לעולם ההוראה", כך אומר פרופ' רטנר ומרחיב: – משום שצדק צריך להיעשות ולהיראות בעיני כלל צדק " התלמידים; - אוכלוסייה מגוונת מציבה אתגרים של הבדלי מגוון תרבות ומעמד, המשפיעים בין היתר על תפיסות העולם של הילדים. בישראל אוכלוסייה מגוונת והטרוגנית, התלמידים מגיעיםמרקעיםאתנייםשונים, ולכן פעולות המורה בכיתה צריכות להיות צודקות כלפי כולם. – אף אחד לא נשאר בשוליים. במערכת החינוך הכלה כולם צריכים לקבל, ללמוד ולהגיע ליעדים שאליהם הם שואפים ואנו כחברה צריכים לסייע להם". על־פי חזון המכללה, הכשרת הסטודנטים מאפשרת להם להגיע מוכנים למערכת החינוך על כל גווניה. "בוגר שלנו, שמתחיל ללמד למשל בבית ספר בפזורה ונתקל בבעיות שונות המיוחדות לאוכלוסייה זו, מצויד מראש בכלים המתאימים להתמודד עימן, וזאת לעומתמורה שיוצא ללמד
פרופ' אריה רטנר
2023 ינואר וּ וחינוך לימודים וּ 6
האקדמית אחוה פותחת את שנת הלימודים עם מגוון מסלולים ותארים חדשים שפותחים עבורך יותר הזדמנויות לקריירה. ) במדעי החייםבמסלול קדםרפואה B.Sc.( תואר ראשון חדש ההזדמנותשלך להיכנס למסלול לקראתתואר ברפואה מדעים ומקצועותפרא-רפואיים
) דו חוגי B.Sc.( חדש - תואר ראשון * במערכות מידע ומדעי המחשב היישומיים ההזדמנות להשתלב בתעשיית ההייטק מדעי המחשב וטכנולוגיה * ) בפסיכולוגיה חינוכית M.A.( תואר שני חדש - ההזדמנות לשלב בין עולמותתוכן מרתקים פסיכולוגיה * ) בנוירופדגוגיה M.Ed.( תואר שני חדש - ההזדמנות ללמוד את מקצועות העתיד חינוך
* הענקתהתואר מותניתבאישור המל"ג
לימודים וחינוך טכנולוגיה
לימוד עם סלפי בווידאו, במשחק, באפליקציות . התיכונים של האגודה לקידום החינוך GPS ־ וב בעיצומה של הלמידה החדשנית הכיתה
הווירטואלית
ניסוי נהיגה מרחוק - לטשטש את מספר המכונית המיזמים הארציים שהיא מפעילה הוא חודש איר עי "פברואר יוצא מן הכלל", שכולל מאות אירועי תרבות, ספורט וקהילה מצפון ועד דרום, בכל המרכזים הקהילתיים של החברה, במטרה אחת – לעודד ולקדם נוכחות, נראות והשתלבות של אנשים עם מוגבלות בכלל התוכניות, האירועים והפעילויות לקהל הרחב ולהפחית את המיזם יערך הסטיגמה. לראשונה, השנה בשיתוף עם מפעל הפיס, הפורום הכלכלי, נשיאות המגזר העסקי ושווים. "לכל אדם יש מקום בקהילה ולכל אדם מגיעה תחושת שייכות הופכים ערכים למעשים זו השנה החמישית שהחברה למתנ"סים הארצית יוצאת עם המיזם "פברואר יוצא מן הכלל", עם מאות אירועים משולבים ברחבי הארץ החברה למתנ"סים הארצית שמה דגש רב על קידום השתלבות ילדים, נוער ואנשים עם מוגבלות בכל קהילה. אחד ומשמעות, ותפקידנו, כארגון החברתי המוביל בישראל, הוא לבנות חוסן בקהילות ובחברה", טל בסכס, מנכ"ל החברה אומר . "בכל שנה, למתנ"סים הארצית יחד עם משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים וגופים עסקיים, אנו פועלים להשתתפות של מאות אלפי תושבים באירועים המשולבים, וככל שאנו מעמיקים את ההיכרות של הקהילה עם חבריה המתמודדים עם מוגבלות, כך אנו מחנכים לערכים חשובים כמו זהות, שייכות, תרבות וחינוך". אירועי פברואר יוצא מן הכלל יערכו במרכזים הקהילתיים ברחבי הארץ במהלך כל חודש פברואר, וילוו בקמפיין חברתי נרחב. הציבור מוזמן להשתתף. פרטים במתנ"סים או באתר: www.fabulous-feb.org.il מטעם החברה למתנ"סים הארצית יוצא מן הכלל בחברה למתנ"סים.
המתמטיקה בכיתות ט' בתיכון דרור. במסגרת זאת, התלמידים התבקשו לבנות משחק, שידגים את העיקרון הפרבולי בטבע (הפרבולה היא חתך חרוט, הנוצר על ידי חיתוך של חרוט ומישור בעל אותו שיפוע). המורים מעידים, כי ההתגייסות למשחק הייתה מדהימה, ותלמידים רבים, שבדרך כלל מתקשים עם ההערכה המסורתית, באו לידי ביטוי מרבי בדרך זו. גם במרכזי הלמידה למתמטיקה, המיועדים 5 או 4 לתלמידי כיתות ט'-י"ב שלומדים ברמה של יחידות לימוד ומתאמנים בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות, מנגישים את מקצוע המתמטיקה בצורה קלה לתלמידים. במסגרת הליכי הלמידה החדשנית, התלמידים עובדים בצוותים כדי להגיע ביחד לפתרון. המורים מאמינים, כי הדיון ביניהם מעודד למעשה חשיבה יצירתית ומשפר את תחושת המסוגלות שלהם להתמודד ולפתור את הבעיות. זה נעשה בעזרת צוותי לימוד, שהם בעצמם תלמידים משכבות גבוהות יותר, בוגרי בית הספר וסטודנטים, וכן על ידי צוותי למידה מקבילים, אשר מסייעים להם. במרכז מדווחים, כי הם הצליחו להכפיל את מספר יחידות 5 התלמידים בכיתות י"א שניגשו ל־ במתמטיקה. הלוח אף פעם לא נמחק החדשנות בלימודים בבתי הספר צוברת תאוצה
אז מה עושים? איך מלמדים את המקצוע ואיך מתגברים על חרדת המתמטיקה אצל תלמידים? קחו למשל את תיכון דרור המתחדש. מדובר בבית ספר תיכון ממלכתי־דתי שש שנתי (ז'- י"ב) בירושלים, מבית האגודה לקידום החינוך. שם מצאו המורים במסגרת הלמידה החדשנית, פתרונות יצירתיים לסוגייה. הראשון בהם הוא על ידי שילוב וידאו בהוראת מתמטיקה ככלי
מכל המקצועות הנלמדים בבתי ספר, המקצוע שהכי מפחיד את התלמידים בכל הכיתות הוא המתמטיקה, וזאת עובדה מוכחת במחקרים. הסיבה לחרדה ממתמטיקה נובעת מהעובדה שלהבדיל מהמקצועות ההומניים, מדובר בתחום שכבר בהתחלה הוא לא ידוע, החומר חדש לתלמידים, לא ברור ומסובך. מתמטיקה הוא המקצוע היחידי שבו התלמידים מקבלים
צילום: רמי זרנגר
תפקידם של המורים כמעצבים ומגבשים את תהליכי הלמידה החדשים הוא מרכזי. הם המובילים את תהליכי התקשוב ומתנסים באופן יומיומי בשינוי בדרכי ההוראה
לפיתוח תהליכים מטא קוגניטיביים והערכת תלמידים. במסגרת זאת, נוסה בבית הספר כלי להערכת הישגים במתמטיקה: התלמידים קיבלו תרגיל מתמטי ועליהם היה לצלם את עצמם בשעה שהם פותרים אותו, תוך שימת דגש על תהליכי החשיבה שהובילו אותם לפתרון. המורים מעידים, כי התהליך היה מוצלח מאוד והוכיח את עצמו כמקדם הבנה ולמידה משמעותית. בנוסף הוא גרם לתלמידים שבדרך כלל לא מצליחים בכלי ההערכה המסורתית, לבוא כאן לידי ביטוי. דוגמה נוספת לחדשנות שבאה לידי ביטוי בהערכה חלופית, היה ניתן למצוא בשילוב משחק בהוראת
פידבק מיידי. הם לומדים למשל שברים או אחוזים, פותרים תרגיל ומייד יודעים אם הם הצליחו בו או לא, או אם הם הבינו את החומר או לא. הלמידה עצמה היא מורכבת, ודורשת מהתלמיד לשלוט מצד אחד במיומנויות, כמו זיכרון, שינון ועיבוד מידע, ומצד שני במיומנויות רגשיות, כמו התמודדות עם טעויות, ביטחון עצמי, נחישות והתמדה. המאפיינים האלה, לפי המחקרים שנעשו בתחום, הם ייחודים רק למתמטיקה והם אינם קיימים, באופן הזה בכל אופן, במקצועות אחרים. נשמע מייאש, אבל מדובר במקצוע משמעותי לחיים.
10 המשך בעמוד
2023 ינואר וּ וחינוך לימודים וּ 8
הסטודנטים במרכז האקדמי פרס: הכי מרוצים שיש (פלוס) המרכז האקדמי פרס נבחר למקום הראשון מבין כלל המוסדות האקדמיים בישראל, במסגרת סקר שביעות הרצון השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית, וזאת בזכות ארבעה פרמטרים: רמת הקורסים, שילוב טכנולוגיות למידה, איכות המרצים ויחסם לסטודנטים. ואכן ,2006־ המרכז, שהוקם ברחובות ב 7,200 מכשיר מדי שנה מעל סטודנטים במסלולים מגוונים לתואר ראשון ושני ומעניק להם ערך מוסף משמעותי לעתיד. – מלבד הרמה רמת הקורסים האקדמית הגבוהה, לקורסים במרכז האקדמי פרס תפקיד משמעותי בהכנה לשוק העבודה בזכות מסלול "תואר פלוס": קורסים המעניקים כלים מקצועיים מעשיים, כשבסופם ניתנות תעודות מקצועיות, המקנות יתרון בקבלה למשרות איכותיות, ולעיתים אף השמה מובטחת, לבוגרים. עפרה אלול, מייסדת ומנכ"ל המרכז: "רוב הסטודנטים רוכשים השכלה גבוהה במטרה להשתלב בשוק העבודה, והפתרון שלנו נחלק לשניים: במסגרת הלימודים, מוענקות לסטודנטים תעודות מקצועיות, כך שהם יכולים לצאת לשוק העבודה עם תואר במשפטים ותעודת מגשר, למשל. במסגרת החוץ־לימודית, אנו מקדישים משאבים רבים ב'יחידה לפיתוח קריירה', שנועדה לשלב סטודנטים. יות בתפקידים מובילים בחזית התעשייה. היחידה מפעילה במהלך הלימודים תוכניות להשמה והתמחות בשיתוף עם חברות ועמותות, כשהסטודנטים זוכים לליווי צמוד עד למציאת המשרה". עוד מוסיפה אלול, כי המרכז מצייד את הסטודנטים בכלים לחיפוש עבודה, כתיבת קו"ח, הכנה לראיונות עבודה ועוד. - שילוב טכנולוגיות בלמידה במשבר הקורונה המרכז היה החלוץ בפיתוח תשתית טכנולוגית המותאמת לצרכים החדשים. "את הלמידה המסורתית קל להטמיע בעולם הטכנולוגי, כך שמתפנה מקום לפתח שיטות לימוד מוכוונות טכנולוגיה במהותן", מסבירה אלול, "אנו משתדלים שהנוכחות הפיזית של הסטודנטים תידרש רק כששיטת הלימוד מחייבת". איכות המרצים ויחסם – היחס האישי לסטודנטים לסטודנטים מאפיין את צוות המרכז, כשהם מוזמנים לשאול שאלות גם מחוץ למסגרת השיעור ולקבל הכוונה מקצועית ומותאמת אישית. המרכז פועל למען סטודנטים מוחלשים בעזרת מלגות, סיוע במציאת עבודה ואפשרות לעבודה בעת הלימודים. לצד זאת מוצעים שירותי מחלקת הרווחה והמעורבות החברתית עבור סטודנטים שחווים קשיים כלכליים ורגשיים, וכן מעטפת הסיוע הלימודי שמספק מרכז רעו"ת בקמפוס. מטעם המרכז האקדמי פרס
8 המשך מעמוד ךּ
והיא הולכת ונבנית על בסיס כלים טכנולוגיים בעולם הדיגיטלי. זהו עולם דינמי ומהיר, שמשתנה תמידית, עולם חסר ודאות, המערבב תחומי דעת והוא עם ידע זמין תמיד. בעולם כזה אי אפשר להישאר מאחור, וחייבים להתאים את הלמידה לרוח הזמן; כזו שתעניק לתלמידים כלים להפוך את הידע התיאורטי שהם מקבלים למעשי, תעודד אצלם חשיבה ביקורתית מצד אחד, ומצד שני תפתח אצלם חשיבה חדשנית ויצירתית, כזו שתביא את התלמיד לזיהוי של בעיות, ובהמשך למציאת פתרונות לא שגרתיים. צריך להדגיש כי כל תחום החדשנות בלימודים עדיין טרי וחדש ונמצא בהתהוות. כרגע המטרה היא לשלב את תהליכי התקשוב בתוך מבנה הכיתה הרגילה ובית הספר. אולם החינוך הדיגיטלי מאפשר צורות חדשות של למידה ויצירת מרחבי למידה, אשר חוצים ויוצאים מדלתות הכיתה ויוצרים רצף של למידה המתרחש גם מחוץ לכותלי בית הספר. השינוי הזה כולל כמובן גם את המורים שמתרחקים מהתפקיד המסורתי של העמידה מול לוח וטופסי בחינה. המורים שמובילים את תהליכי התקשוב ומתנסים באופן יומיומי בשינוי בדרכי ההוראה, צריכים להבין לעומק את תהליכי השינוי שהמקצוע שלהם עובר וגם התלמידים. אבל זה לא מבטל או מייתר אותם חלילה בעידן הדיגיטלי. ההיפך! תפקידם של המורים כמעצבים ומגבשים את תהליכי הלמידה החדשים הוא מרכזי. המורים הם למעשה המגשרים והמתווכים בין שני העולמות, ותפקידם הוא ליצור עבור התלמידים את הנתיב שיוביל לחדשנות בתהליכי הלמידה, תוך ניצול יתרונותיה של הפדגוגיה הדיגיטלית. אז איך זה עובד? בתיכון בויאר, למשל, כבר מיישמים כמה מהתוכניות החדשניות שפותחו, המשלבות בין פדגוגיה לטכנולוגיה. זה נעשה בעזרת הכלים של GOOGLE APPS FOR EDUCATION גוגל: גם כאן המורים . GOOGLE CLASSROOM מדווחים על שינוי משמעותי בתהליכי הלמידה. אחת התוכניות שנוסו שם, מדברת על שילוב בין הוראה בכיתה ובין הכיתה הווירטואלית. רוב המורים בבית הספר משלימים את ההוראה בכיתה בעזרת תהליכי למידה בסביבה הווירטואלית, המתקיימת מחוץ לשעות השיעור. בדרך הזאת הלמידה מקבלת אופי שיתופי והיא לא מוגבלת רק למפגשים בכיתה. מצד שני נוצר מצב שאין ממש הפרדה בין שעות הלימוד בבית הספר לחיים הפרטיים שלהם ושל התלמידים אחרי הצלצול. ההסבר לשימוש בשיטת הלמידה הזאת נעוץ בעובדה, שבמרחב הווירטואלי המורה יכול להקצות משימות לתלמיד בודד, או לקבוצות תלמידים, לקיים דיונים שיתופיים ולנהל אינטראקציה עם התלמידים. כך הוא גם
צריך להדגיש כי כל תחום החדשנות בלימודים עדיין טרי וחדש ונמצא בהתהוות. כרגע המטרה היא לשלב את תהליכי התקשוב בתוך מבנה הכיתה הרגילה ובית הספר
בשיעורי האזרחות בשכבה ט' נעשה שימוש במודל, אשר מאפשר בנייה, גילוי ויצירה של ידע על ידי התלמידים עצמם. המורה במקרה הזה משמש בתפקיד של מנחה. במסגר המודל, התלמידים "בונים מדינה" על סמך מקורות פילוסופיים, ובשיטה הזאת הם נחשפים לחומר הלימוד, אבל תוך הבנה מעמיקה של הצורך בכל אחד ממרכיבי הלאום, המדינה והדמוקרטיה. בשיטת הלימוד החדשנית תלמידים גם מלמדים תלמידים. כך למשל, במסגרת שיעורי תנ"ך והיסטוריה לקראת מבחני הבגרות, התלמידים מפתחים עקרונות למהלך שיעור מיטבי, חוקרים נושא שבחרו, ומלמדים את חבריהם לכיתה. גם כאן המורה משמש בתור משקיף או מנחה. בשורה התחתונה, החדשנות בלמידה כוללת כמה שינויים בסיסיים: שינוי יסודי בתפיסת ההוראה והלמידה השמרנית. שינוי בקשרים וביחסים שבין המורה, התלמיד והידע. יצירת רשת וירטואלית, שבה כל אחד לומד ותורם מיכולותיו.
יכול לזהות את התלמידים המשתמשים במרחב ליצירת ידע חדש, לשמירה על ידע שנוצר במהלך דיונים בכיתה ולהעשרת מקורות המידע. מחקר בסביבה דיגיטלית אם פעם התלמידים הלכו לספרייה העירונית כדי לחפש מידע באנציקלופדיה ולהעשיר את התשובות שלהם לשיעורי הבית ולעבודות, כיום השימוש במרחב הווירטואלי מסייע לתלמידים ללמידת החקר בצוותא ואף להפקת תוצרים מסוג חדש בכיתות הלימוד עצמן. כך למשל, במסגרת ההערכה החלופית בלימודי ההיסטוריה, חקרו תלמידי בית הספר תיכון קהילות יהודיות, ובמסגרת עבודת המחקר שלהם, הם גם בנו אתרים לקהילות יהודיות שנכחדו בשואה. תלמידי מגמות ההיסטוריה למשל, מקיימים למידה שיתופית, אשר כוללת מצד אחד יצירת ידע קבוצתי ומצד שני שיתוף בידע קיים, google בעזרת המחברת השיתופית בסביבת . מדובר באפליקציה שפותחה classroom על ידי חברת גוגל ומשמשת כמערכת ניהול לימודית. במגמת הגיאוגרפיה בתיכונים עובדים התלמידים עם מערכות מידע גיאוגרפיות ). הם חוקרים את סביבת מגוריהם, מזהים GIS ( בעיות ודילמות שונות, ונותנים להן ייצוג מרחבי כבסיס לחיפוש פתרונות.
לפרטים ניתן להיכנס לאתר האגודה לקידום החינוך בירושלים בכתובת: www.kidum-edu.org.il
2023 ינואר וּ וחינוך לימודים וּ 10
היזמים החדשים
הדמיה לשלב ב' של "האולם": בן ארי אדריכלים
"האולם" - מרכז החדשנות והיזמות שהקימה המועצה האזורית דרום השרון, מעצב ומפתח תוכניות חינוך חדשניות וייחודיות שפורצות את גבולות הכיתה ומרחבי המקום
ובהן גם כיתות מדעיות וכיתות חינוך מיוחד, המגיעות דקות. התלמידים מתנסים בתוכניות 90 למפגשים של למידה המשלבות דיגיטציה, רובוטיקה, תלת־ממד ואגרוטק, ובמקביל נוצר חיבור למלאכות וסדנאות של עבודת כפיים כמו נגרות, אומנות, בישול וצורפות ושימוש בחומרים כמו עץ, בד ועוד. בשעות היום, "האולם" משמש כמרכז משאביםאליו מגיעים תלמידים שמתנסים בפתרון אתגרים רלוונטים שמעניינים אותם, ועוברים תהליכים של למידה התנסותית יזמית. )Making באמצעות חשיפה לעולם היזמות והעשיינות ( התלמידים רוכשים מיומנויות כמו עבודת צוות, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות מורכבות ומשפרים את תחושת המסוגלות, ההנעה העצמית, יכולת התכנון והארגון ועוד. במרכז נמצאת גם "מעבדת הדמיון" של קרן אתנה, המאפשרת פיתוח הוראה ולמידה רב חושית באמצעות טכנולוגיות של מציאות מדומה ומציאות רבודה. בשעות אחר הצהריים המרכז מקיים קורסים, סדנאות, חוגים והרצאות שמתאימים לכל הגילאים ולכל המעוניינים ליצור, להיפגש, ללמוד ולצמוח. "במסגרת תוכנית אסטרטגית בתחום החינוך במועצה החלטנו להקים מרכזיות רשת חינוכיות, שישמשו את כל יישובי המועצה", אומרת 31 התלמידות והתלמידים מכל . "בין השאר הקמנו גם חווה ראשת המועצה אושרת גני גונן חקלאית ומתחם נינג'ה שנמצאים בקריית המועצה, ואליהם מגיעים מדי יום מאות תלמידים, החל מגיל גן ועד לעל יסודי. כך נולד גם החלום להשמיש את המבנה הישן בבית ברל ולהקים בו מרכז ליזמות וחדשנות. רצינו לייצר חינוך דרך חוויה של יצירה ועשייה. התלמידים יוצאים מגבולות הכיתה, מתנסים בלמידה אתגרית, ונחשפים לעולם היזמות כאשר נוצרות אצלם חוויות חינוכיות בלתי נשכחות". שטח המרכז הנוכחי הוא רק השלב הראשון של הפרויקט. בימים אלה משפצים ומפתחים את הקומה השנייה של "האולם" שתכלול מרכז מייקרים ובו שטחי קהילה, מרחבי תעסוקה עבור יזמים, אומנים ועוד. הכוונה היא שהיזמים שיעבדו במרכז המייקרים יהוו מנטורים לתלמידיםהצעירים וילוו אותם בתחומי עשייה שונים כמו תכנון, אלקטרוניקה, אריזת מוצר, שיווק ועוד. "'האולם' נולד כתוצאה מתהליך ארוך עםהקהילה", מוסיפה . "בתקופת הקורונה נני רייזברג, מנהלת אגף החינוך במועצה קיימנו מפגשים אליהם הזמנו את כל הקהילה כדי לעצב
"אנחנו מגרש משחקים אחר, מקום להתאמן, להתאהב בבעיות, לשחק בפתרונות ולהרחיב ביחד את הגבולות שלנו. אצלנו צומחים מהדרך ונהנים גם כשמנצחים וגם כשמפסידים". כך כתוב במסך האלקטרוני שמרצד בכניסה ל"האולם" מרכז החדשנות והיזמות של המועצה האזורית דרום השרון הממוקם בבית ברל. כמה מילים פשוטות שמבטאות חזון גדול, שמנחה את עבודת הצוות ואת מאות התלמידות והתלמידים שמגיעים לשם מדי שבוע במסגרת בית הספר. מרכז החדשנות והיזמות הוקם על ידי המועצה האזורית כחלק מיישום תוכניתאסטרטגית בתחום החינוך, שמבקשת לעצב ולפתח תוכניות חינוך חדשניות וייחודיות שפורצות את גבולות הכיתה ומרחבי המקום. , אותה ייסד EdValue המרכז הוקם בשיתוף חברת ד"ר גדי ביאליק, המקדמת מודל חינוכי־ציבורי חדשני המפגיש תלמידים ואנשי חינוך עם "שותפי עולם" מעולמות התעסוקה, התרבות והקהילה לידי יצירת חדשנות. "ביחד אנחנו מעודדים אותם להתמודד עם אתגרים אמיתיים אושרת גני גונן, ראשת המועצה וללמוד זה מזה", מסבירה . "המרכז מבקש לפתח ולעודד את האזורית דרום השרון העשייה היזמית מתוך הקהילה, ומערכת החינוך שלנו מבקשת לטפח דור של צעירים וצעירות סקרנים ויצירתיים ולאפשר להם לקבל כלים ומיומנויות של העולם החדש ושוק התעסוקה העתידי". אל "האולם" אותו מנהלת שירי שיפר, מגיעות מדי שבוע כיתות מרחבי המועצה של תלמידים משכבות ה' עד ט'
צילום: באדיבות מ.א. דרום השרון
יחד את התפיסה החינוכית שלנו. בפגישות עלו שני נושאים מרכזיים - הקמת חווה חקלאית והקשר בין האדם לאדמה, וכן נושא החדשנות והיזמות החינוכית. במועצה שלנו קיימת קהילת יזמים ענפה מאוד, והחלטנו להקים מרכז ליזמות וחדשנות שתאפשר לקבל מיומנויות וכלים לחדשנות יזמית לכל השותפים שלנו לדרך - תלמידים, מורים וקהילה". מה הערך המוסף של מקום כזה? "הערך המוסף הוא בכך שהוא מפתח סקרנות, יצירתיות ותשוקה ללמידה ומאפשר לצבור כלים חדשים. תלמידים מכל רחבי המועצה מגיעים לתוך זירה של התרחשות שיש בה שיח, פעילות, יצירה, התפתחות ומפגש עם תושבים, יזמים ואנשי חינוך. המקום מאפשר גם צמיחה של מערכת החינוך. אם אנשי חינוך ותלמידים לומדים יזמות בתוך 'האולם', כשהם חוזרים למרחב הפורמלי מתקיים בו תהליך של צמיחה והטעמת תרבות יזמית וחדשנות. הקשר שנוצר בין היזמים לתלמידים ולקהילת החינוך הוא הדדי. גם היזמים מקבלים ערך מהמפגש הזה. אני מאמינה שמערכת החינוך חייבת לצאת ממרחבי הזמן והמקום למרחבי למידה אחרים שמאפשרים למידה אחרת. התלמידים שלנו, צוותי החינוך והקהילה מסוגלים לכך ובגדול". "מרגש לראות את צוותי החינוך שלנו עפים עם החלומות של התלמידים ומתמודדים עם אתגרים משמעותיים בעלי ערך", מסכמת ראשת המועצה גני גונן. "אולי בהמשך האולם יהיה מרכז אזורי שיפרוץ את גבולות המועצה שלנו ומה שבטוח שזוהי רק ההתחלה". הכתבה מטעם המועצה האזורית דרום השרון
צילום: רוני בן שטח
2023 ינואר וּ וחינוך לימודים וּ 12
לימודים וחינוך בינה מלאכותית
"מחשב, אני מדבר אליך" תוכנת הבינה המלאכותית נכנסה גם לאקדמיה. האם נצא בסוף עם המחשב לסרט?
חדש באקדמית אחוה - תואר שני בנוירופדגוגיה מה מתרחש בראשם של התלמידים כשהם לומדים או מתרגשים? ממה מורכבת מוטיבציה? האם אפשר ללמוד חשיבה יצירתית? ומה זה אומר להיות נוירופדגוג? תואר שני בנוירופדגוגיה, המשלב בין תובנות ממדעי המוח לכלים פדגוגיים, יאפשר לכם ללמד חכם יותר. חדש באקדמית אחוה, תואר שני בנוירופדגוגיה המיועד בעיקר למורים, שמטרתו לשלב בין ממצאי המוח ליישומם בשדה החינוכי וליצור גישה פורצת דרך בעולם החינוך. בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההבנה שתהליך הלמידה מורכב ממאפיינים אישיותיים, רגשיים וקוגניטיביים כמו, שפה, רגשות, קשב, תכנון פעולות, קבלת החלטות והתנהגות חברתית. לכן, הקשר שבין תפקוד המוח האנושי להוראה ולמידה הפך לאחד מהענפים המסקרנים ביותר בחקר החינוך. חדש באקדמית אחוה - תואר שני בנוירופדגוגיה המיועד בעיקר לציבור המורים ואנשי החינוך, משלב בין ממצאי חקר המוח והפסיכולוגיה ליישומם בשדה החינוכי במטרה ליצור גישה פורצת דרך בעולם החינוך. ידע רלוונטי ופרקטי זה, ישביח את תהליכי ההוראה ויאפשר ללמד חכם יותר. הלימודים כוללים הבנת תהליכי החשיבה, היצירתיות, הזיכרון, והלמידה והעמקה במנגנונים העצביים, הנמצאים ביסוד ההתנהגות, הרגש והלמידה, וזאת כדי לשפר את הישגיהם של התלמידים ואת ההסתגלות שלהם במערכת החינוך. "מורים ואנשי חינוך, המשמשים גם כנוירופדגוגים, יוכלו להציע דרך ייחודית של הוראה", אומר פרופ' יצחק פרידמן, ראש התוכנית, "הם יוכלו להתמודד באופן יצירתי עם אתגרי מערכת החינוך, לזהות את הגורמים לקשיים אצל התלמידים, לגבש שיטות התערבות ובכך לשפר ולהעצים את הכלים בעבודה מולם". מטעם אקדמית אחוה
איך זה עובד בפועל? הפרופ' לוקח למשל את טרילוגיית הסרט מנתחת ChatGPT "הסנדק". תוכנת המחשב את כל האינטראקציות בסרטים, הניואנסים והדקויות שעין האדם לא רואה - ומביאה תובנות שהאדם הממוצע לא תמיד רואה. באמצעות השיטה שלו, פרופ' לוטקר משיג את מטרות הקורס בדרך מקורית ומהנה. ) AI את הקורס הספציפי לבינה המלאכותית ( שמעביר פרופ' צביקה לוטקר, תחת הכותרת: "נושאים מתקדמים ברשתות חברתיות", יכולים ללמוד סטודנטים שנמצאים בסוף התואר הראשון שלהם, או מי שכבר לומדים לתארים מתקדמים במסלול להנדסת מחשבים של הפקולטה. מדובר
בקורס סימסטריאלי בן שלוש שעות אקדמיות שבועיות, המחולק לשלושה חלקים: הגיאומטריה של הסיפורים, הקשר שבין זמן לנרטיב, והקשר שבין זמן למרחב בסיפורים. במהלך הקורס מתחלקים הסטודנטים לזוגות, בוחרים יצירה ומנתחים אותה דרך דיאלוג עם המחשב. השנה, בין השאר, נבחרו הסדרות: "אני קאלודיוס", "הקיסרית" ו"צ'רנוביל". "הסטודנטים מתים על הקורס הזה", מתגאה פרופ' לוטקר. "אומנם נדרשת מהם פה מתמטיקה מתקדמת מאוד וברמה גבוהה, אבל אנחנו משתמשים בה כדי לדבר על סיפורים ועל דברים שלבני האדם באמת אכפת מהם, כמו: הדיאלוג של פרופ' צביקה לוטקר מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן עם המחשב החל לדבריו לפני כשמונה שנים, כשהנושא היה בחיתוליו והוחזק בעיני רבים רק בהקשר לעולם האקדמיה. 2015-2014 "פרסמתי שני מאמרים בשנים שעסקו, בהתאמה, בדיאלוג בממד הזמן ובדיאלוג בממד המרחב, ובעקבותיהם החלטתי להעמיק את המחקר שלי בנושא ניתוח נרטיבי שמתנהל בין האדם למכונה", הוא מספר איך הכול התחיל מבחינתו. "אז זה היה נושא מחקר ייחודי, ואף אחד לא תיאר לעצמו שיהיה אפשר לצאת עם המחשב לדייט, להצגה או לסרט, לנהל איתו שיח משמעותי בנושא, ולקבל ממנו אחר כך פידבק על הסרט עם דגש על נקודות שבכלל לא חשבת עליהן". תסביר למה הכוונה? "הפרשנות של המחשב, שמשתמש בכלים מתמטיים לניתוח סיטואציה, שונה מאוד מהפרשנות שלנו כבני אדם. המסקנות של המחשב עשויות להיות לא צפויות ומפתיעות. זו הנקודה שבה מתחדד ההבדל בין היכולות של המחשב לאלה האנושיות". את הניתוח שלו עשה פרופ' לוטקר על שני צירים: ציר הזמן וציר המרחב. הראשון עוקב אחרי העלילה של הסרט מבחינה כרונולוגית, לידה, חיים ומוות, מוסר ואהבה". האינטואיציה של המחשב
זה הקורס הכי לוהט באוניברסיטת ) AI בר־אילן: לימוד בינה מלאכותית ( על בסיס ניתוח מתמטי של סרטים הוליוודיים. בשבועות האחרונים הרשת סוערת , אשר ChatGPT סביב תוכנת הבינה המלאכותית: מסוגלת לנהל שיחות, לענות על שאלות ואפילו לכתוב פסקאות שלמות - מפוסטים בפייסבוק, דרך תשובות לשיעורי בית ועד להכנת כתבות עיתונאיות. בתוך ימים בודדים שברה התוכנה שיא והגיעה למעל מיליון משתמשים. ) היא היכולת לתכנת AI הבינה המלאכותית ( מחשבים באופן המציג יכולות של בינה אנושית. המחקר והפיתוחים השונים שנעשו בתחום, תרמו לכך שהשימוש בבינה המלאכותית הופך ליותר ויותר נפוץ בפתרון בעיות מעשיות בחיים, במגוון רחב של תחומים ופעילויות, החל בהייטק, נדל"ן ובנייה, עבור לבנקאות ופיננסים, משם לבריאות, לקמעונאות ועוד. במסגרת זאת פיתחו באקדמיה גם דרכים מגוונות ללמד את הנושא. פרופסור צבי לוטקר למשל, מלמד את הסטודנטים שלו בפקולטה להנדסה בבר־אילן בינה מלאכותית בדרך מיוחדת. השיטה שלו מבוססת על ספר שכתב בשם: "ניתוח מתמטי של סרטים הוליוודיים".
הבינה המלאכותית ) היא היכולת AI ( לתכנת מחשבים באופן המציג יכולות של בינה אנושית
פרופ' צביקה לוטקר. צילום: יוני רייף
16 המשך בעמוד
2023 ינואר וּ וחינוך לימודים וּ 14
לימודים וחינוך בינה מלאכותית
תואר בנדל"ן: ללמוד את השפה החשובה בעולם ״נדל״ן, להבדיל ממה שחושבים, זו לא חוכמת רחוב", מגלה ד״ר חיים זיכרמן, ראש בית הספר לנדל״ן בקריה האקדמית אונו. "כדי לעשות את זה התושבים שלה בעוד כמה עשורים. מצב זה מייצר מציאות שבו תחום הנדל"ן הולך ותופס תאוצה, הביקוש אליו הולך וגדל ומצד שני אין מספיק אנשי מקצוע שמכירים את התחום על כל חלקיו. "יזמים צריכים ללמוד את שפת הנדל״ן״, אומר ד״ר חיים זיכרמן, ראש בית הספר לנדל״ן בקריה האקדמית אונו, "כי זה הדבר החשוב ביותר. אתה לא חייב להיות בן של קבלן או יזם כדי להתעסק בנדל״ן, אלא צריך ללמוד. בדיוק כמו שתצטרך ללמוד אם אתה רוצה להיות רופא". "במסלול הלימודים שלנו מבינים שנדל״ן זה מקצוע ותחום מורכב, שמחייב הבנה מולטי דיסציפלינארית בכמה מישורים במקביל", מפרט ד"ר זיכרמן. "כדי להיות איש נדל״ן טוב אתה צריך להבין כלכלה, תכנון, היבטים משפטיים שנוגעים לעולם הנדל״ן וכמובן ניהול ושיווק. וכל זה, בתואר הראשון בנדל״ן. לכן הסטודנטים והסטודנטיות לומדים את היסודות של מנהל עסקים, אבל לצד זה גם לומדים את הבסיס הכלכלי, המשפטי והתכנוני". התמחויות: שמאות 3 יש בתואר מקרקעין, יזמות ושיווק נדל״ן, למשל איך אני עושה פרויקט של התחדשות עירונית ומתמודד עם בעיות וכדומה, וההתמחות השלישית היא ניהול נכסים. להבדיל מהאחרים, ניהול נכסים הוא התעסקות בנדל״ן שכבר קיים". המטרה של לימודי נדל"ן כיום היא להעניק לנו את הידע המעשי ביותר. לכן, בין המרצים תוכלו למצוא בין היתר מרצים שבאים מהשטח כמו ד״ר חוה ארליך (מתכננת מחוז ת״א ומהנדסת העיר פתח תקווה בדימוס), שלומי אייזלר (יו״ר המועצה האזורית לתכנון ובניה) ודרור מרמור (סגן עורך גלובס ואחראי על תחום הנדל״ן). התוצאה היא לימודים מעשיים שנותנים ארגז כלים מעודכן לכל מי שמתעניין בנדל"ן. מטעם הקריה האקדמית אונו נכון ולהתעסק בנדל"ן כמקצוע, צריך ללמוד“ מדינת ישראל הולכת להכפיל את מספר
המלט, שייקספיר
מתוך הסרט "הסנדק"
מתוך הסדרה "צ'רנוביל"
מתוך הסדרה "אני קלאודיוס"
של נשים מול גברים, או לשאול את המחשב האם הוא מוצא שיש מאבק בין שתי דמויות? מי תומך במי בצורה ישירה ובצורה עקיפה". ומה היו התשובות שקיבלת? "כשניתחתי למשל את 'המלט', המסקנה של המחשב הייתה, שבעוד הגברים שולטים בעלילה בצורה ישירה, הנשים הן אלה ששולטות בה בצורה עקיפה. כאן אפשר לשאול אותו: איך? והוא משיב בצורה 'קרה': 'על ידי כך שגרטרוד שתתה רעל ואופליה קפצה אל הנהר וטבעה'. וזה בדיוק המקום שבו נכנסת הפרשנות שלנו כבני אדם". למה הכוונה? "צריך לזכור שבימים שבהם המחזה נכתב, לנשים הייתה מעט מאוד שליטה על גורלן, כך שאפשר
תהיות על יחסי הכוחות בין גברים לנשים בסרט, והשאלה האם מדובר בכלל בסרט פמיניסטי". קפיצה טכנולוגית את תוכנת המחשב - "החבר" הפרטי שלו, פרופ' לוטקר מכנה: "משינו". כשוחר תרבות, השיחות ביניהם מתנהלות בעיקר סביב ניתוח נרטיבי של ספרים, סרטים ומחזות. דוגמאות מהשיחות האלה Analyzing Narratives in הוא אסף לספרו, " Social Networks: Taking Turing to the ,Springer ", שראה אור בהוצאת הספרים Arts המתמחה בספרות מדעית, וזכה מאז גם בפרס הרקטור לחדשנות מדעית. "בתחום המדעי אנשים מחפשים לא פעם הוכחות חותכות, אבל התחום הזה יושב על הממשק של המתמטיקה עם הפילוסופיה והספרות", הוא מסביר. אז מה שיקרה זה שנצטרך לסמוך וללכת עם האמת של המחשב? "השאלה היא לא האם המחשב ייתן לנו תשובות מוחלטות, כי לא יהיו פה הוכחות". אז? "השאלה היא האם אנחנו נהיה מוכנים לפתוח את הראש ולהקשיב לניתוחים שלו, גם אם אנחנו לא מסכימים איתם ברגע הראשון. אני מציע להקשיב לו". ויש גם צפירת הרגעה: "בכל זאת, אנחנו לא מתקרבים ליום שבו המחשבים יחליפו את בני האדם", הוא אומר. "בדיאלוג שאני מייצר מול המחשב, אני מאפשר לאלגוריתם לשאול, או לקבל רמזים מבני האדם, כי הם מבינים את הסיפור אחרת מהמחשב, ויש להם דעה ואכפת להם. המחשב יכול לכתוב משוואות ליניאריות, לומר לנו: 'זו נראית לי נקודה חשובה', אבל מה המשמעות של הנקודה הזו? האם היא אכן משמעותית? זו כבר תשובה שרק בני האדם יוכלו לספק". למעשה, מחדד לוטקר, בספרו הוא מותח ביקורת על הדוגמה השלטת בתחום הבינה המלאכותית. "רוב הבינות המלאכותיות שמפתחים כיום מנסות לחקות פעולות שעושים בני האדם. זו גישה שגויה מיסודה לתחום הזה, ובעיניי, היא גם הרסנית. יש דברים שמחשבים עושים טוב יותר ויש דברים שבני אדם עושים טוב יותר, והשאיפה צריכה להיות פיתוח בינה מלאכותית שתתמוך ביכולות של האדם, תעבוד איתו מתוך שיתוף פעולה ותמקסם את החוזקות שלו, ולא כזו שתשאף להחליפו".
14 המשך מעמוד ךּ
ומודד את הזמנים של הסיפור ושל הדמויות המתנהלות בו. "בני האדם נוטים להסתכל על זמן בצורה אובייקטיבית", הוא מסביר את ההבדל, "אבל אחד הדברים שהבנתי במהלך העבודה שלי, הוא שהזמן הוא סובייקטיבי וכל אחד מאיתנו חווה אותו אחרת. לכן הגדרתי בתוכנה את השעון הסובייקטיבי בתור נקודות על ציר הזמן, שבהן קרו לדמויות דברים משמעותיים". ובציר השני? "הציר השני, ציר המרחב, עוסק בפרשנות על רקע ציר הזמן".
"הפרשנות של המחשב, שמשתמש בכלים מתמטיים לניתוח סיטואציה, שונה מאוד מהפרשנות שלנו כבני אדם. המסקנות של המחשב עשויות להיות לא צפויות ומפתיעות. זו הנקודה שבה מתחדד ההבדל בין היכולות של המחשב לאלה האנושיות"
לומר שאופליה וגרטרוד אכן ביצעו בחירה כמו שהמחשב מציע, הגם שהיא טרגית. אפשר כמובן לומר למחשב שהוא טועה, אבל לדעתי, כדאי להקשיב למה שהוא אומר". סרט אחר שניתח והוא מלמד את הסטודנטים שלו, הוא: "הסנדק". לדברי פרופ' לוטקר, "לא צריך את המחשב כדי להבין, למשל, שהדמות המרכזית בטרילוגיה היא מייקל קורליאונה, והשנייה בחשיבותה היא אביו, דון קורליאונה". אז מה למדנו מהמחשב? "הבינה המלאכותית האירה מספר נקודות שלא חשבנו עליהן בכלל. למשל העובדה שהדמות שמייקל שונא יותר מכול, היא קוני אחותו. למסקנה זו הגיע המחשב לאחר שחישב את פונקציית המרכזיות המנורמלת של כל אחת מהדמויות, ואת הקורלציה בין פונקציית המרכזיות של מייקל לפונקציית המרכזיות של הדמויות האחרות. "כשמסתכלים על זה ככה", הוא אומר, "אפשר לראות את טרילוגיית סרטי 'הסנדק' כמאבק בין אח לאחות על השליטה במשפחת הפשע. הפרשנות הזו יכולה להעלות מספר שאלות מעניינות, בהן
ואיך זה עובד בפועל, כשאתה מנתח עלילה של סרט או הצגה או כל דבר אחר ביחד עם המחשב? "הדבר הראשון שאני עושה הוא להזין עבור המחשב את הקבצים הרלוונטיים. למשל כשמדובר בסרט, אז זה יהיה הסרט עצמו, קובץ של התסריט וקובץ תרגום. הדבר השני שאני עושה הוא לייצר עבור המחשב גיאומטריה. כלומר, גרפים שאותם הוא יכול לקרוא ולהבין". לדוגמה? "אני מצייר לו גרף, שבו כל הדמויות במחזה הן קודקודים, והקווים המחברים ביניהם, הם קווים של הדיאלוגים שהם מנהלים ביניהם. החל מהרגע שהסיפור מקבל צורה גרפית, אפשר להתחיל לשאול אותו שאלות". כמו מה למשל? "כמו: 'כמה כוח יש לכל אחת מהדמויות?', או: 'איפה נמצאים הקונפליקטים שלהן'. בשלב הבא אפשר להתחיל לעשות חיתוכים. אפשר להתמקד רק בדמות אחת מהסרט ולבחון את ההשפעה שלה על העלילה. אפשר למקד למשל דמויות
2023 ינואר וּ וחינוך לימודים וּ 16
לימודים וחינוך סקר סטודנטים
יוקר התואר כלל לא מרוצים, או מרוצים במידה 90% : סקר הסטודנטים הגדול לא עובדים - 61% , מעטה, מטיפול המדינה בבעיית יוקר המחיה שוקלים לרדת מהארץ לאחר לימודיהם, 33% , כי לא מצאו עבודה ובאיזה מוסד אקדמי השיב לסקר רק סטודנט אחד?
בהוצאות וההכנסות, וכן להתייעץ עם צוות אנושי בכל התלבטות כלכלית. מהסטודנטים מדווחים, כי הם משקיעים 20% • כ־ כיום בשוק ההון. ) מציינים, כי 44% • פחות ממחצית מהסטודנטים ( הם יודעים להסביר מה זה ריבית דריבית (הסבר: ריבית על הריבית שנצברה). ) לא בחרו עדיין איפה 57% • רוב הסטודנטים ( לחסוך פנסיה, וצורפו ישירות על ידי מקום העבודה. ) מהסטודנטים בעלי קרן פנסיה 83% • רוב גדול ( יודעים היכן מנוהלת קרן הפנסיה שלהם. מהסטודנטים סבורים, כי מטבעות 27% • כ־ דיגיטליים יחליפו את הכסף ויהפכו לאמצעי המסחר המרכזי בעתיד. מהסטודנטים מציינים, שהם יודעים מה 26% • כ־ זה מטאוורס (יקום וירטואלי בתלת־ממד). ) שיודעים מה זה מטאוורס, 61% • רוב הסטודנטים ( סבורים כי בתוך חמש שנים תהיה בפלטפורמה זו פעילות עסקית משמעותית. שביעות רצון הסטודנטים לגבי איכות הלמידה ורמת הקורסים והמרצים (ציון ממוצע) לשאלה מהי שביעות הרצון שלך מכל אחד ,1 = מהנושאים הבאים – בסולם: מאוד לא מרוצה ,4 = , מרוצה 3 = , מרוצה במידה בינונית 2 = לא מרוצה – ענו 6 = , לא יודע/ לא זוכר/ת 5 = מרוצה מאוד הסטודנטים: לפי הסקר, התחומים באיכות ההוראה, הזוכים לשביעות הרצון הגבוהה ביותר, בקרב הסטודנטים בעלי הדעה הם: יחס המרצים לסטודנטים (כולל: נכונותם א. לסייע, סובלנות ופתיחות לדעות שונות, זמינות ,) 3.92 ממוצע שביעות רצון גבוה ( מחוץ לשיעור): ציינו שביעות רצון גבוהה. 69% טיב ההוראה של המרצים (כולל: בהירות ב. וארגון העברת המידע, רמת העניין, עידוד 3.71 : חשיבה עצמאית וביקורתית) טיב ההוראה של המתרגלים ועוזרי ההוראה ג. (כולל: בקיאות בחומר, ארגון בהעברת המידע, ממוצע שביעות רצון יחס הוגן לסטודנטים ועוד): ציינו שביעות רצון גבוהה. 59% ,) 3.79 גבוה ( רמת הקורסים (כולל: תוכן, שילוב תרגילים, ד. ממוצע שביעות רצון ניסויים, סיורים וסדנאות): ציינו שביעות רצון גבוהה. 64% ,) 3.78 גבוה ( שילוב של טכנולוגיות למידה בהוראה (כולל: ה. שימוש באתר למידה מקוון, הרצאות מוקלטות, .3.77: התקשרות וירטואלית עם צוות ההוראה) , שביעות הרצון 2019 *** בהשוואה לסקר מאיכות ההוראה נותרה דומה מאוד בכל התחומים השונים שנבדקו.
שסטודנט מקבל גובה הסיוע החודשי הממוצע • 248 שקל. מדובר בעלייה של כ־ 2,013 מהוריו, הוא
– ) 72% • רוב גדול מהסטודנטים שלא עובדים ( מציינים שהסיבה העיקרית לכך היא שהעומס בלימודים לא מאפשר להם זאת/אין להם זמן. ) – דיווחו 61% • רוב הסטודנטים שלא עובדים ( . לא מוצאים עבודה שהסיבה לכך היא שהם • כמחצית מהסטודנטים שעובדים במהלך שקשור ) – עובדים במקום עבודה 47% הלימודים ( . לתחום לימודיהם • ממוצע שעות העבודה בחודש בקרב הסטודנטים . שעות (!) 94 העובדים – עומד על , חלה ירידה 2021 (בהשוואה לסקר שנערך ב־ קלה בשעות העבודה הממוצעות של הסטודנטים העובדים). של הסטודנטים (כולל השכר החודשי הממוצע • שקל. 3,599 הוא: 2022 אלו שלא עובדים) בשנת גובה השכר החודשי במהלך הלימודים 26% שקל): מרוויחים 2,000 א. שכר נמוך (עד (שהם כרבע) מהסטודנטים העובדים. שקל): מרוויחים 5,000 ־ 2,001 ב. שכר בינוני ( מהסטודנטים העובדים. 40% שקל): 5,000 ג. שכר גבוה וגבוה מאוד (מעל מהסטודנטים העובדים. 34% מרוויחים השכר החודשי הממוצע של הסטודנטים העובדים שקל. מדובר בעלייה של 4,967 הוא: 2022 בשנת .2021 שקל, בהשוואה לשנת 210 גובה השכר של סטודנטים בחודשי הקיץ )2022( 15% שקל): מרוויחים 2,000 א.שכר נמוך (עד מהסטודנטים. שקל): מרוויחים 5,000-2,001( ב.שכר בינוני מהסטודנטים. 37% שקל): 5,000 ג.שכר גבוה וגבוה מאוד (מעל מהסטודנטים. 48% מרוויחים בחודשי הקיץ שכר הסטודנט העובד הממוצע • 743 שקל לחודש. מדובר בעלייה של 6,061 הוא: .2021 שקל ביחס לסקר בחודשי הקיץ של הסטודנטים השכר הממוצע • 3,816 הוא: 2022 (כולל אלו שלא עובדים) בשנת שקל.
סקר דעת קהל אינטרנטי מסכם לשנת סטודנטים 14,000 , שנערך בקרב 2022 מוסדות 66 וסטודנטיות הלומדים ב־ להשכלה גבוהה בישראל וחברים באגודת הסטודנטים במוסד שבו הם לומדים (אשר בתוכה חברה בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל), בחן את איכות הלמידה, נושא הלמידה מרחוק, שוויון, תעסוקת סטודנטים, הוצאות כספיות, התנהלות פיננסית ונושאים אקטואליים. הסקר בוצע על ידי מאגר מוחות - מכון מחקר וייעוץ בינתחומי בע"מ, בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ - והממצאים שלו מפתיעים: מאפייני רקע: מאוכלוסיית הסטודנטים הן 68% המין החזק: • להט"בים. בשנה שעברה 0.3 גברים ו־% 32% נשים, להט"בים. 0.3% גברים ו־ 37% נשים, 63% למדו מאוכלוסיית הסטודנטים 65% סטטוס משפחתי: • ידועים 3% נשואים, 28% והסטודנטיות הם רווקים, ציינו, 0.6% אלמנים ו־ 0.1% גרושים, 3% בציבור, כי אינם מעוניינים לענות. על שיטת הלימודים ) - מעדיפים שילוב של 62% • רוב הסטודנטים ( ולמידה בקמפוס. למידה מרחוק ) היו רוצים שקורסי 48% • כמחצית מהסטודנטים ( למידה מבוא רבי משתתפים יתקיימו בצורה של . מרחוק מוחלטת למידה ) סבורים, כי 66% • רוב הסטודנטים ( תתרום לשיפור איכות ההוראה היברידית והלמידה. מבעלי הדעה) מציינים, 56% • רוב הסטודנטים ( כי בעקבות הקורסים שלקחו באנגלית, האנגלית שלהם כלל לא השתפרה או שהשתפרה במידה מעטה. • רוב גדול מהסטודנטים ציינו כי חשוב, או חשוב להם מאוד, שבמוסד אקדמי יתקיימו פלורליזם ), הוגנות מגדרית 78% ופתיחות למגוון דעות ( .) 70% ) וקיימות ושמירה על הסביבה ( 75% ( ) ציינו, כי הם 57% • רוב המשיבים היהודים ( מעוניינים במידה רבה, או במידה רבה מאוד, ללמוד יחד עם סטודנטים/ות מקהילות יהודיות בתפוצות, ובכך לחזק את הקשר איתן. עבודה ושכר לימוד ) כלל לא 90% • רוב מוחלט מהסטודנטים – ( מרוצה, או מרוצה במידה מעטה, מטיפול המדינה בבעיית יוקר המחיה ) מציינים, כי היו 33% • כשליש מהסטודנטים ( שוקלים לעבוד לארץ אחרת לאחר סיום לימודיהם.
.) 14% שקל לעומת השנה שעברה ( תחומי ההוצאה החודשית העיקריים
מלבד שכר הלימוד, הסטודנטים מוציאים על דיור שקל בממוצע. מדובר בעלייה 2,730 ואחזקת דירה .2021 ) לעומת 10% שקל ( 249 של שקל 1,372 • ההוצאות על מזון מסתכמות ב־ ) לעומת 7% שקל ( 88 בממוצע. מדובר בעלייה של .2021 שקל 770 * ובגין נסיעות הם מוציאים בחודש ) 19% שקל ( 124 בממוצע. מדובר בעלייה של .2021 לעומת : ההוצאה החודשית הממוצעת הכוללת של לסיכום שקל. זאת 5,980 סטודנטים בחודש מסתכמת ב־ ) לעומת השנה שעברה. 10% שקל ( 521 עלייה של והמצב לא פחות טוב אצל מי שגרים בבית והוצאותיהם אפסיות. על־פי המדגם, הם מוציאים שקל 585 שקל בממוצע. עלייה של 4,838 בחודש ) לעומת השנה שעברה. 14% ( ) מעריכים, 58% • יחד עם זאת רוב הסטודנטים ( כי במהלך חייהם תהיה להם היכולת לרכוש דירה. הלוואות: לאור הקשיים הכלכליים, כחמישית מהסטודנטים - דיווחו כי הם נטלו הלוואה במהלך 22% במדגם - לימודיהם. • בקרב הסטודנטים שנטלו הלוואה במהלך ) - נטלו הלוואה 66% הלימודים, כשני שליש ( שקל. 15,000 של למעלה מ־ • ההלוואה הממוצעת שסטודנט נוטל עומדת על ) 13% שקל ( 4,561 שקל. זאת עלייה של 38,706 לעומת השנה שעברה. ) 53% • כמחצית מהסטודנטים שנטלו הלוואה ( מציינים, כי ההלוואה עזרה להם במידה רבה, או רבה מאוד, כדי לסיים את שנת הלימודים חסכונות ופקדונות: ) מציינים, כי 67% • כשני שליש מהסטודנטים ( הם אינם מצליחים לחסוך כסף באופן מסודר מדי חודש. מבעלי הדעה) 47% • כמחצית מהסטודנטים ( ציינו, כי הם מעוניינים במידה רבה, או במידה רבה מאוד, בהצעה לפיקדון חודשי עם תנאים מיוחדים לסטודנטים. ) מציינים, כי היו 81% • רוב גדול מהסטודנטים ( משתמשים, או אולי היו משתמשים, בשירות דיגיטלי חינמי המאפשר לשלוט טוב יותר
2023 ינואר וּ וחינוך לימודים וּ 18
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online