לאשה: הנדל"ניסטיות

בית שהכיל את הילדים שלי, ועד לאחרונה, כשהם הגיעו עם הילדים שלהם, היה מאוד כיף לארח. אבל כיום הם מגיעים פעם בשנה מכיוון שהם לא חיים בארץ, ובשאר הזמן אני לבד עם בן הזוג שלי (שימי גת, צלם במקצועו, שמתגורר בנפרד. אמ"ר), ואנחנו חיים בדירות נפרדות. בעצם הייתי בעלת בית של מבנה ענק. לעבור ממנו היה צעד מתבקש עבורי. הרגשתי בעצמות שהגיע הזמן להחליף אווירה. תמיד חשבתי שאני אוהבת מרחבים ובית גדול, שתהיה לי בו פינה לכל שטות, אבל גיליתי שזה לא כך יותר. "הכסף שקיבלתי עבור הדירה שלי משמש אותי כדי לחיות, ואת הדירה הנוכחית החלטתי מטר מהבית הקודם 250 לשכור. היא במרחק שלי. עברתי מיפו, על כל המשמעויות שלה, למתחם יפהפה ומסוגר, מול הים, שמרגיש כמו חוץ לארץ, מנותק בכל המובנים, ממש הייתי צריכה את זה. כל כך קשה לי עם מה שקורה עכשיו במדינה, ואני יודעת שזה קורה להמון אנשים בימים אלה, ושאני לא מיוחדת בעניין הזה". בן דור גרה היום בדירה הכוללת שני חדרים מ"ר. "איך 70 וממ"ד ועוד מרפסת ענקית בת שראיתי את המרפסת אמרתי, זהו, מפה אני לא זזה יותר. זו זולה מארץ הזולות. במרפסת אני מרגישה כמו בטבע, ובתוך הבית אני מרגישה כמו בריזורט. הדירה הזו נותנת מין תחושת חופש נעימה. הגודל הקטן של הדירה - יש בו משהו מנחם ותחושה שהוא מחבק אותי. "בעלת הבית ואני נהיינו חברות טובות. היא השאירה לי את המיטה הזוגית שלה כי המיטה שהייתה לי בדירה הקודמת, עם מסגרת העץ הענקית, בכלל לא נכנסה לכאן. המיטה הייתה גדולה יותר מחדר השינה. גם המטבח פה הוא כמו בריזורט. עוד לא בישלתי בו, למרות שאני אוהבת לבשל, כי אני מרגישה תיירת. הדי ־ רה הזו שופצה לפני שעברתי אליה ממש מכף רגל ועד ראש בטעם מעולה, ויש הרבה דברים שנה בבית בן 43 חדשים. זה כל כך נוח! גרתי שנה ועכשיו יש לי דירה חדשה ומשודרגת. 150 זה הבית הכי בורגני שגרתי בו בימי חיי", היא אומרת בחיוך.

המטבח האקלקטי כולל שידת וינטג' שנהפכה לאי

"יש לי סלון קטן ומהמם והייתי צריכה לקנות ריהוט חדש שמתאים לגודל של דירת ליליפוט", היא אומרת. "רכשתי מ'פיק־אפ' כורסת מעצבים שהייתה בסייל. שולחן בניתי לבד. היה לי מכ ־ שיר פלסטיני עתיק שמנפה קמח, הנחתי מעליו זכוכית, והרכבתי אותו על גלגלים. יצא שולחן יפה. את רהיט עץ האגוז הבריטי שהיה ארון מטבח משודרג הבאתי מהדירה הקודמת, הנחתי עליו זכוכית גדולה והוא נהפך לשולחן אוכל". בדירה החדשה דאגה בן דור, שממשיכה לעבוד על פרויקטים חדשים, לפינת עבודה נוחה. "יש לי שולחן שקוף על רגלי אלומיניום שהשאירה לי בעלת הבית, ושם נמצאים המחשב והמדפסת, אבל האמת היא שאני הכי אוהבת מ"ר עבדתי 250 לעבוד במיטה. גם כשגרתי ב־ עם המחשב הנייד מהמיטה", היא מסגירה. בחדר השינה הוסיפה בן דור למיטה, שה ־ שאירה כאמור בעלת הבית, שני שולחנות סלו ־ ניים עגולים והפכה את האזור לפינת מנוחה. "אני מרגישה כאילו אני בסלון", היא אומרת. את הממ"ד הפכה לחדר ארונות בעזרת מדפי מתכת תעשייתיים מעולם המחסנים. "השארתי עוד מקום לשהות בו למקרה ששוב נתקיף את האיראנים", היא מציינת. לא מעט זמן מבלה בן דור במרפסת. "אני חושבת שאף פעם לא אפסיק להוסיף לה דברים ועיצוב". מה זה בית עבורך? "עבורי זה לא מקום לישון בו. בבית החדש אני כבר גרה כשלושה חודשים ומתייחסת אל המעבר כמו אל הפקה של סרט. איך שהבית נראה חשוב לי מאוד, שיהיה חם ויפה. לעבור דירה, לפחות אצלי, הוא לא עניין טכני אלא נפשי". מ"ר? 50 מ"ר ל־ 250 איך היה לעבור מ־ "היו לי המון רהיטים עתיקים יפים, מכ ־ רתי כמעט הכול. זו הייתה החלטה. הסגנון

מלבני פירוק וחלקיק DIY ספרייה מאוסף הספרים הענקי שנמסר ברובו

פינת כביסה ייעודית מהכניסה נחשפים אל סלון ומטבח, ובה ־ משך יש כניסה לחדר השינה וכניסה לממ"ד (שהיו יכולים גם להיות חדר אחד ארוך, אבל בפועל פוצל המרחב לשני חדרים), ובנוסף יציאה למרפסת. בין לבין נמצא חדר רחצה, "ויש מקום מיוחד ומסודר למכונת כביסה!", אומרת בן דור בהתלהבות, "בחיים לא גרתי בדירה שיש בה מקום ייעודי לפינת כביסה". צמצום הדיור, מושג חדש יחסית שמ ־ תייחס למעבר דירה אחרי שהילדים עוזבים את הבית, חייב את בן דור להחליף את רוב הריהוט לכזה בקנה מידה קומפקטי יותר. זה המקום שבו היצירתיות שלה באה לידי ביטוי.

כמה פריטי וינטג' בעלי משמעות נדדו לדירה החדשה

36